קיארוסקורו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"לידת ישו" מאת Geertgen tot Sint Jans ‏(1490), ישו התינוק מופיע כמקור אור בהתאם לתיאורה של בריגיטה הקדושה משוודיה

קיארוסקורואיטלקית: Chiaroscuro; מילולית: "כהה-בהיר", לעיתים מתורגם "אוֹר-צֵל") הוא מונח מתחום הציור ועיקרו שימוש בניגודיות (קונטרסט) חדה בין אזורים כהים לבין אזורים בהירים בציור, בעל השפעה על תפיסת היצירה והקומפוזיציה שלה. הניגודיות יוצרת תחושה של דרמה ותלת־ממדיות ומציגה אובייקטים בעלי חשיבות כמוארים או כמקורות-אור. המונח משמש גם לאפקטים דומים באמנויות נוספות, כגון קולנוע, צילום וגרפיקה ממוחשבת. קרוואג'ו הוא מייצגה ומפתחה הבולט ביותר של השיטה.

כן משמש המושג לאופן של חיתוך עץ הכולל מגוון מרקמים, שבאמצעותם מיוצר אפקט של עומק תלת-ממדי, תחושת צבע ואפקטים של אור בוהק וצללים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קיארוסקורו בוויקישיתוף