קיבוץ גלויות (תבליט)

קיבוץ גלויות
מידע כללי
פַּסל גדולה עוגן
תאריך יצירה 1963
טכניקה וחומרים אבנית בעבודת אובניים ובבניית-יד, שרפה בטמפרטורה גבוהה
ממדים בס"מ
רוחב 300 ס"מ
גובה 800 ס"מ
נתונים על היצירה
מיקום קמפוס אדמונד י' ספרא, האוניברסיטה העברית, גבעת רם, ירושלים
קואורדינטות 31°46′36″N 35°11′45″E / 31.776753582905°N 35.195910596875°E / 31.776753582905; 35.195910596875
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

"קיבוץ גלויות" הוא תבליט קרמיקה שיצרה גדולה עוגן בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם, ירושלים.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

תבליט הקיר "קיבוץ גלויות", הוקם על ידי גדולה עוגן בשנת 1963 בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם. היה זה חלק מפרויקט עבורו נוצרו גם קירות קרמיים על ידי ז'אן דוד ואהרון כהנא. התבליט הותקן, כנראה בסוף שנת 1963 או בתחילת שנת 1964 במקומו. התבליט מציג תיאור של דמויות המסודרות בקבוצות על בצורה של חצי גורן מתחת לדימוי של שמש. הדמויות מעוצבות בצורה ארכאית, ללא ניסיון לתיאור ריאליסטי של הדמויות. בעשיית התבליט השתמשה עוגן בשילוב בין דמויות שנפחיהן נעשו על גלגל אובניים, לבין יצירת אריחי-קיר מעוטרים בגדלים שונים. הצבעוניות של העבודה מבוססת בעיקרה על צבעוניות החרסית למרות שנעשה שימוש בחומרים שונים, כגון אנגוב או תחמוצת ברזל על מנת להדגיש דימויים שונים.

בעבודה, הממוקמת בקמפוס האוניברסיטה - מן ההישגים המוקדמים של התנועה הציונית בארץ-ישראל, מעניקה עוגן לעבודה ביטוי ציוני להבטחה האלוהית ל-"קיבוץ גלויות" על ידי תיאור התקבצות הדמויות השונות. מבחינה איקונוגרפית. חלק מן האריחים, לדוגמה, מעוטרים בדימוי של שורות איילים או של חוגלות או בדימוי של ארבה, העשויים לרמז על התרחשות התיאור במדבר. על ידי כך העבודה, מרמזת אולי, על חיבור בין יציאת מצרים וכניסת בני ישראל אל ארץ כנען. חלק מן הדמויות נושאות עמן תרנגולים, כביטוי של "מנחת עניים" עתידית.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קיבוץ גלויות בוויקישיתוף