לביא (קיבוץ)
| לביא | |
| |
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | הגליל התחתון |
| גובה ממוצע[1] | 299 מטר |
| תאריך ייסוד | 1949 |
| תנועה מיישבת | הקיבוץ הדתי |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1] | |
| - אוכלוסייה | 620 תושבים |
- שינוי בגודל האוכלוסייה
|
-0.2% בשנה עד סוף 2017
|
(למפת הגליל העליון רגילה)   לביא באדום - לביא בירוק - מיקום בניין המועצה | |
| https://www.kibbutzlavi.com/ | |
לָבִיא הוא קיבוץ דתי השייך לתנועת הקיבוץ הדתי, ושייך למועצה אזורית הגליל התחתון.
היישוב, הממוקם בגליל התחתון בגובה 310 מטר מעל פני הים נמצא כ־10 דקות נסיעה מהעיר טבריה וסמוך למחלף גולני.
קיבוץ לביא הוקם בשנת 1949 על ידי צעירים עולים חברי בח"ד (ברית חלוצים דתיים) מאנגליה, רובם היו בין 10,000 הילדים היהודיים הפליטים שהובאו לבריטניה מגרמניה בקינדר-טרנספורטים של שנות השלושים.
הקיבוץ הוקם ליד אדמות הכפר הערבי הנטוש "לובּיא" (לוביה), שתושביו נודעו באיבתם ליהודים עוד מימי השומר. מקור השם לביא ולוביא הוא היישוב לביא בימי המשנה והתלמוד, שבו שכן פונדק לביא, על הדרך מטבריה לציפורי.
בשנת 2005, חיו בקיבוץ כ־220 חברים יחד עם משפחותיהם, סך הכול כ־700 נפשות.
הקיבוץ מתקיים מגידולי חקלאות שונים, רפת, עדר בקר לבשר ומפטמה, לולי פטם "לביא תעשיות רהיטים" מפעל ייחודי המייצר ריהוט לבתי כנסת ומלון לביא לאוכלוסייה הדתית.
בבית הספר היסודי הממלכתי-דתי, שבתחומי הקיבוץ, לומדים גם ילדי היישובים האחרים במועצה האזורית הגליל התחתון. הילדים בגילאי התיכון מתפזרים בין התיכונים השונים: הישיבה התיכונית בשדה יעקב, האולפנית והישיבה התיכונית בטבריה ובית הספר השיתופי בקיבוץ שדה אליהו. בנוסף לבית הספר נמצאת ליד הקיבוץ הפנימייה הדתית "הודיות".
קיבוץ לביא, היה ראשון הקיבוצים של תנועת הקיבוץ הדתי, שבו כיהן רב. ארבעה רבנים הנחשבים כמשמעותיים בציונות הדתית כיהנו, בתקופות שונות, בתפקיד "רב הקיבוץ" של לביא: הרב משה לוינגר (1960-1967), הרב שלמה אבינר (1971-1977), הרב משה גנץ והרב יהודה גלעד (החל משנת 1982).
אתרי תיירות סמוכים: יער לביא, קרני חיטין, קבר יתרו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר קיבוץ לביא
- לביא באתר הרשות לפיתוח הגליל
- מיכאל יעקובסון: סקירה על בית הכנסת בקיבוץ לביא, באתר 'חלון אחורי', 28.5.14
- דוד זכאי, "לביא" עלה לשדות הגליל, הצופה, 4 במרץ 1949
- ההתישבות הגדולה למרחב, הצופה, 16 במרץ 1949
מייסדי לביא עולים על הקרקע. יומני כרמל, מרץ 1949
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2017, למעט מועצות אזוריות, נכון לסוף 2016.
פנים בית הכנסת ביישוב, 2008
בית מגורים טיפוסי בלב הקיבוץ, 2008
מגדל המים של הקיבוץ, 2008
מגדל הסילו
| קיבוצי הקיבוץ הדתי | ||
|---|---|---|
| שדות נגב | סעד • עלומים | 
|
| דרום/מרכז | עין צורים • קבוצת יבנה • בארות יצחק | |
| גוש עציון | כפר עציון • ראש צורים • מגדל עוז | |
| בקעת בית שאן | שלוחות • עין הנצי"ב • שדה אליהו • טירת צבי | |
| הר הגלבוע | מעלה גלבוע • מירב | |
| הגליל התחתון | לביא • בית רימון | |
| מושבים שיתופיים | משואות יצחק • ניר עציון • בני דרום | |
| ||||||||||||||||
