אורח חיים בריא

אורח חיים בריא הוא אורח חיים המקטין את הסיכויים לחלות במחלות מסוימות, ומעלה את תוחלת החיים[1]. אף על פי שהמושג מקובל ונפוץ, אין הסכמה מהו באמת אורח חיים בריא[2], אם כי יש מספר מצומצם של היבטים שקיימת הסכמה רחבה שהם חלק מאורח חיים בריא.
רבים מייחסים לאורח חיים בריא את היכולת למנוע מחלות רבות ומגוונות, ובפרט מחלות כרוניות. המחלות העיקריות לגביהן סבורים כי אורח חיים בריא מקטין את הסיכוי לחלות בהן הן סוכרת והשמנת יתר, ובמיוחד השמנת יתר חולנית[3]. מחלות נוספות הן מחלות לב וכלי דם מסוימות, סוגים מסוימים של סרטן ומחלות כרוניות נוספות.
הפעולות הנכללות באורח חיים בריא נחלקות לפעולות אותן יש לבצע, ופעולות מהן יש להימנע.
תזונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – תזונה, חינוך תזונתי
קיימת הסכמה נרחבת כי התזונה היא גורם חשוב באורח חיים בריא. עם זאת, מעטות מאוד הן התובנות שבקונצנזוס בתחום זה. ההסכמה העיקרית היא כי יש להמעיט ואף להימנע מצריכת סוכר בכלל, וסוכר לבן בפרט[4]. כן מוסכם באופן גורף כי צריכה מספקת של ויטמינים ומינרלים חיונית לקיום אורח חיים בריא. מעבר לאלו, כמעט כל המלצה בתחום התזונה נמצאת במחלוקת, בין אם מדובר בסוג המזון (פחמימות מול שומן, למשל), אופן הכנתו (בישול מול טיגון מול אכילה ללא עיבוד), הרגלי האכילה הנכונים (זמני ארוחות קבועים מול אכילה בהתאם לתחושת רעב), ועוד.
פעילות גופנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – פעילות גופנית
הנושא השני הכלול באורח חיים בריא הוא עיסוק בפעילות גופנית. קיימת הסכמה רחבה כי פעילות גופנית היא מרכיב חיוני באורח חיים בריא, אך היקף הפעילות המומלץ אינו מוסכם.
פעילות גופנית יכולה לתרום לשמירה על משקל גוף תקין, צפיפות עצם גבוהה, כוח שריר, גמישות, הפחתת סיכוני ניתוח, חיזוק המערכת החיסונית, הפחתת דיכאון ועוד. שרירים מתכווצים משחררים מספר חומרים המכונים מיוקינים התורמים להיווצרות רקמה חדשה, תיקון רקמה ולמספר פעולות נוגדות דלקת. כמו כן, פעילות גופנית מפחיתה את רמת הקורטיזול.
שינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – שינה, היגיינת שינה
שינה היא חלק מאורח חיים בריא, הן במשך השינה והן באיכותה. אך גם בנושא זה, נחלקים גורמי הבריאות והמחקרים בהמלצותיהם בנוגע לשינה.
השינה חשובה להתפתחות ולתפקוד. תפקידיה של השינה אינם ברורים במלואם, אך החל משנות ה-80 של המאה ה-20 העלו מחקרים מתחומים שונים של מדעי המוח מספר תובנות:
- השינה מסייעת בהפרשת חומרים חיוניים בגוף.
- איפוס ספי הגירוי - חלק מהמתווכים העצביים הקשורים בחשיבה ערנית יורדים בריכוזם בזמן שינה, כך שסף הגירוי של נוירונים במוח יכול "להתאפס" מחדש לרמה הרגילה. סבורים שזהו המקור לעצבנות המאפיינת חוסר שינה ולרמות הערנות ובהירות החשיבה שהמאפיינת אנשים שניעורו זה עתה.
- בזמן השינה רדיקלים חופשיים המצטברים במוח מנוקים על ידי אנזימים מתאימים, ואף האנזימים עצמם שנפגעו במהלך הערנות מתחדשים. נמצא שחסך שינה קיצוני יכול לגרום למוות, והועלתה הסברה שהצטברות נזק תאי זה היא הסיבה.
- שנת חלום היא פועל יוצא של סידור עצמי של רשתות נוירוניות, בזמן הסידור מחדש של הקשרים הסינפטיים ניתוק מהמציאות הוא חיוני לשרידה.
מאידך, מחסור בשעות שינה אצל ילדים עלול לגרום לבעיות קוגניטיביות והתנהגותיות, להשמנה, להחלשה של המערכת החיסונית, לירידה בריכוז ובזמן התגובה ולבעיות בגדילה, ובכך להשפיע לרעה על בריאותם הגופנית והנפשית.
מניעת נזקים
[עריכת קוד מקור | עריכה]חלק מאורח החיים הבריא הוא הימנעות מפעולות הגורמות נזק בריאותי, ונקיטת אמצעי הגנה נגד נזקים כאלה. בתחום זה, קיימות מספר הסכמות נרחבות:
- הקפדה על היגיינה אישית.
- הקפדה על בטיחות מזון.
- הימנעות מעישון.
- הימנעות מהתמכרויות מזיקות.
- שימוש באמצעי הגנה נגד קרינת השמש.
- שימוש באמצעי הגנה נגד מחלות מין.
- טיפול קפדני בבעיות רפואיות קיימות.
- הימנעות מחשיפה לחומרים מסוכנים, בפרט בסביבת העבודה.
- צמצום החשיפה לזיהום אוויר.
חשיפה נכונה לקרינת השמש
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנה הסכמה רחבה שמרכיב חיוני באורח חיים בריא הוא שמירה על רמות מספקות של ויטמין D, אשר נוצר בגוף האדם עם חשיפת העור לקרינה אולטרה סגולה שמקורה מהשמש. עם זאת, ישנה גם הסכמה רחבה שמומלץ להימנע מכוויות שמש, אשר עלולות להוות גורם סיכון ללקות בסרטן העור[5]. חשיפת יתר לקרינת השמש עלולה לפגוע גם בבריאות העין. דרך אחת לצמצם את הסיכון היא הרכבת משקפי שמש. עם זאת, אין הסכמה כללית בשאלת האיזון הנכון בין חשיפה מספקת לשמש לחשיפת יתר.
פעילות פנאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]עיסוק בפעילות פנאי כחלק מאורח חיים בריא נועד לצמצם נזקים הנגרמים מלחץ נפשי. בתחום זה מעטות ההמלצות הספציפיות, אך המקובלות יותר הן שהייה בחיק הטבע, פעילות משותפת במשפחה ובחברת אנשים אחרים, ופעילות מאתגרת מחשבתית.
קידום אורח חיים בריא
[עריכת קוד מקור | עריכה]
גופים רבים מנסים לקדם אורח חיים בריא[6], החל מארגון האומות המאוחדות באמצעות מחקרים והמלצות של ארגון הבריאות העולמי, ממשלות ברחבי העולם באמצעות מסעות פרסום, חקיקה (לדוגמה חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון) ומיסוי כבד על צריכה של חומרים מזיקים, ארגונים העוסקים בשירותי בריאות, חברות ביטוח על ידי הטבות בפרמיות על ביטוחי בריאות למקפידים על אורח חיים בריא, ואף מקומות תעסוקה המעודדים את עובדיהם לקיים אורח חיים בריא ואף מספקים אמצעים לצורך כך (כגון ארוחות בריאות וחדר כושר במקום העבודה). בישראל, משרד הבריאות, מקדם אימוץ אורח חיים בריא בקרב החברה הישראלית בין היתר באמצעות מיזם 'אפשריבריא - התכנית הלאומית לחיים פעילים ובריאים'.
ביהדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביהדות קיימת התייחסות למאפיינים של אורח חיים בריא, החל מתקופת המקרא ועד ספרות מאוחרת יותר בה ניתן למצוא הדרכות מפורטות בעניין, וייחוס ערך דתי להקפדה על אורח חיים בריא.
במקרא
[עריכת קוד מקור | עריכה]חלק מפרשני המקרא ביארו את כוונת הכתוב בספר משלי ”שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ” כמתייחס להישמרות מפני אכילה באופן המזיק לבריאות[7].
בספרות חז"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]במספר מקומות בתלמוד הבבלי מובאות המלצות בדבר שמירה על הבריאות, וכן הוזכרו סגולות בריאותיות שונות למגוון של מאכלים[8].
בתלמוד מסופר שרבה בר רב הונא נמנע מלשמוע את דרשותיו של רב חסדא, באומרו שאין רצונו לשמוע דברים שאינם דברי תורה, כגון הוראות בענייני ישיבה בבית הכסא. כששמע זאת אביו, רב הונא, אמר לו אדרבה, אם הוא עוסק בענייני בריאות, כל שכן שתלך לשמוע את דבריו, ובכך הדגיש כי שמירת הבריאות היא חלק בלתי נפרד מחכמת התורה[9].
בראשונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוגי דעות מרכזיים של היהדות, לאורך הדורות ייחסו ערך דתי לשמירה על אורח חיים בריא.
כך למשל הרמב"ם, הקדיש פרק שלם בחיבורו ההלכתי, משנה תורה[10], העוסק כולו בהדרכה תזונתית ושאר הנהגות המאפיינות אורח חיים בריא. הפרק פותח במשפט:
הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא - שהרי אי אפשר שיבין או ידע דבר מידיעת הבורא והוא חולה, לפיכך צריך להרחיק אדם עצמו מדברים המאבדין את הגוף, ולהנהיג עצמו בדברים המברין והמחלימים
מהמלצותיו הבולטות של הרמב"ם: הימנעות גורפת ממאכלים מזיקים, ביצוע פעילות גופנית בכל יום, והקפדה על 8 שעות שינה בלילה.
רבי יעקב בן אשר בחיבורו ההלכתי ארבעה טורים כתב אף הוא בדבר חשיבות השמירה על אורח חיים בריא:
ומצוה להנהיג עצמו במדה טובה והנהגה טובה לשמור בריאותו, כדי שיהא בריא וחזק לעבודת הבורא יתעלה
בהלכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהלכה, נידונה מידת חובתו של האדם להימנע מפעולות המסכנות את בריאותו, במסגרת חובת שמירת הנפש.
סוגיה בולטת בעניין זה היא שאלת האיסור על העישון, שזכתה להתייחסות נרחבת בספרות ההלכתית מאז עלתה המודעות לנזקי העישון. פוסקים רבים אסרו את העישון, והדגישו את חובתם של מעשנים להיגמל מכך. אחרים הביעו ספק באשר לקיום איסור פורמלי בעישון, אך עודדו גם הם את ההימנעות מעישון[11].
בפועל, רבים מקרב שומרי המצוות בישראל ובשאר מדינות מעשנים בקביעות.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קידום בריאות, דף שער בספרייה הלאומית- הערך "אורח חיים בריא - כלים מעשיים ליצירת שינוי התנהגותי", באתר ויקירפואה
- 7 טיפים לשמירה על אורח חיים בריא באתר מתגייסים
- אורח חיים בריא כי כולם מדברים על זה! באתר אמירים בריאות וסביבה
- אורח חיים בריא בימי קורונה: מטרה אחת ביום באתר עמותת גושן
- מצוות הבריאות ואיסור מאכלים מסוכנים | פרק לו - סכנות | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד, באתר פניני הלכה, 17 בינואר 2019
- משנה תורה לרמב"ם, ספר המדע, הלכות דעות, פרק ד'
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מאמר מערכת , כמה שנים יוסיף לנו אורח חיים בריא, ומה תהיה האיכות שלהן?, באתר וואלה, 14 בינואר 2020
- ^ אורח חיים בריא באתר בטיפולנט
- ^ הצעת חוק אורח חיים בריא, התשע"ב-2011
- ^ אורח חיים בריא: 6 מרכיבים באתר "כמוני - חברים לבריאות"
- ^ Benefits of moderate sun exposure
- ^ Health promotion בוויקיפדיה האנגלית
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות דעות, פרק ד', הלכה ט"ו, פירושיהם של רבי אברהם אבן עזרא, רבי מנחם המאירי, רבינו יונה גירונדי, ורבי יוסף קמחי לספר משלי, פרק כ"א, פסוק כ"ג. ראה בהרחבה בערך שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו.
- ^ ראו תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ל"ט, עמוד א', דף מ', עמוד א', נ"ז, ב', תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ק"ט, עמוד ב', דף קכ"ט, עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף פ"ב, עמוד א'
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות דעות, פרק ד'
- ^ לקט פוסקים בענין עישון, באתר מכון שלזינגר