קיוב (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קיוב
Cube
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי וינסנזו נטלי עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי מהרה מה
תסריט אנדרה ביג'אליק
גראם מנסון
וינסנזו נטלי
עריכה ג'ון סנדרס
שחקנים ראשיים ניקול דה בור
ניקי גודני
דויד הוולט
אנדרו מילר
מוזיקה מרק קורוון עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום דרק רוג'רס
מדינה קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה Cineplex Odeon Films, ויאקום, Telefilm Canada עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה אולפני יוניברסל
שיטת הפצה DVD, בלו-ריי, VHS, וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 9 בספטמבר 1997קנדה)
14 בספטמבר 2000ישראל)
משך הקרנה 90 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט אימה, סרט מדע בדיוני, סרט אימה פסיכולוגי עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 365,000‏$[1]
הכנסות 501,818‏$[2]
הכנסות באתר מוג'ו cube
פרסים Sitges Film Festival Best Feature-Length Film award עריכת הנתון בוויקינתונים
סרט הבא קיוב 2: היפרקיוב
www.cubethemovie.com
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קיובאנגלית: Cube - קובייה) הוא סרט מדע בדיוני ואימה קנדי מ-1997, אשר בוים על ידי וינסנזו נטלי. הסרט עוקב אחר שבעה אנשים, זרים מוחלטים זה לזה, שמתעוררים במבוך עצום בצורת קובייה בלי לדעת איך הגיעו לשם. שישה מתוכם מוצאים זה את זה, ונאלצים לעבוד ביחד כדי לשרוד בשעה שהם מנסים לברוח מהמבוך הקטלני.

למרות תקציבו הנמוך, הסרט זכה להצלחה כספית מרשימה והגיע למעמד של סרט פולחן. חלק גדול מהצלחת הסרט טמון באווירה הסוריאליסטית ובעובדה שלא נעשה במהלכו כמעט שום ניסיון להסביר מהי הקובייה, למה היא נוצרה, בידי מי או לאיזו מטרה הובאו אליה השבעה. גם כשהעולם בחוץ נראה בסרט, הוא מוצג אך ורק כאור לבן בוהק.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבעה אנשים מתעוררים ומוצאים את עצמם בתוך מבוך של חדרים בצורת קוביות, מבלי לדעת איך הם הגיעו אליו או מדוע. חלק מהחדרים במבוך הם בטוחים אך אחרים מכילים מלכודת קטלנית (לדוגמה "מכונת סושי" שחותכת את מי שעובר דרכה, או צינור שמתיז חומצה קטלנית). לאחר ששישה מהם נפגשים (אחד מת מיד בתחילת הסרט), הקבוצה מחליטה לנסות למצוא את קצה המבוך. רן, אסיר מפורסם שברח משבעה בתי כלא מאובטחים, מראה לאחרים שיטה לבדוק אם קיימת מלכודת, באמצעות זריקת מגף פנימה בתקווה להפעיל את החיישנים של המלכודות, שיטה זו נכשלת אחרי דקות ספורות כאשר רן נכנס לחדר המכיל מלכודת המופעלת, כנראה, על ידי חיישן משקל ברצפה או חיישן תרמי, ונהרג.

לווין, נערה צעירה עם כישרון למתמטיקה, מגלה בתוך זמן קצר רמזים בצורת מספרים סידורים הנמצאים בפתחה של כל קובייה. המספר הסידורי מורכב משלושה מספרים בעלי שלוש ספרות, ולווין, על ידי בחינת המספרים בחדרים הקודמים, מגיעה למסקנה שאם אחד מהם הוא מספר ראשוני, החדר ממולכד.

הקבוצה ממשיכה לנוע, כאשר מתברר להם שחדרים ללא מספרים ראשונים הם לא בהכרח בטוחים. הם עוצרים לנוח, ולווין גם מבינה שהמספרים מייצגים את המיקום של הקובייה בקובייה הגדולה. וורת', שמודה שהוא אחד הארכיטקטים שעיצבו את המעטפת של הקובייה, טוען שאורכה הוא 432 רגל. לווין מודדת את אורכו של חדר ומסיקה שיש בסך הכול 26 חדרים לאורך, לרוחב ולגובה הקובייה. היא גם מגלה שהקבוצה נמצאת במרחק שבעה חדרים מהקצה.

הקבוצה מצליחה לפלס את דרכה אל קצה הקובייה ומגלה שיש מרחק גדול מהדלת למעטפת החיצונית. בעזרת חבל עשוי מבגדים הקבוצה מורידה החוצה את הולוואי, הרופאה הפרנואידית, בתקווה שהיא תמצא יציאה. הולוואי כמעט נופלת ונתפסת ברגע האחרון על ידי קוונטין, השוטר הטוב. קוונטין שניהל ריב חמור עם הולוואי דקות ספורות קודם לכן, משחרר את החבל ונותן לה ליפול למותה בלי ידיעת האחרים.

הקבוצה זקוקה לשינה ומחליטה לנוח מעט. קוונטין מעיר את לווין ולוקח אותה לקובייה הסמוכה, שם הוא מספר לה שאינו סומך על וורת' ורק שניהם ביחד יצליחו לפתור את החידה ("אנחנו מתאימים, כמו מספרים, גבר ואישה, שני חצאים של המשוואה") ומציע לה לבוא איתו תוך כדי שהוא מחבק אותה. לווין, שפוחדת ממנו, מנסה להתחמק ממנו, באותו רגע וורת' מגיע והם נלחמים ביניהם, וורת' מושלך לחדר סמוך ומגלה לתדהמתו את גופתו של רן.

בתחילה מאמינים הארבעה שהם בזבזו את זמנם בהליכה במעגלים. למזלם וורת' שם לב שהחדר עם החומצה בו רן נהרג אינו נמצא בסמוך לחדר בו נמצאת גופתו, והוא ולווין מבינים שהחדרים נעים בתוך הקובייה.

לווין גם מבינה שהמספרים בכניסה לכל חדר מספקים לא רק מידע על היותו ממולכד ומה מיקומו הנוכחי, הם גם מספקים רמזים לגבי מסלולו - כל מספר מסמל את הצעדים שאותם עושה כל חדר ברגע שינוי המקום. אחרי מספר דקות של חישובים, לווין מסיקה שאם רק היו נשארים בחדר בו הם התעוררו, לאחר מספר תזוזות, "חדר הגשר" (חדר אחד אשר מגשר בין הקובייה הגדולה למעטפת החיצונית ולדרך החוצה) הייתה שבה למקומה. לווין גם מגלה שלמעשה הקוביות הממלכדות הן אלו אשר לא כוללות מספרים ראשונים או מספרים השווים לחזקה של מספר ראשוני. בעת גילוי זה, מתברר לקבוצה שהם יצטרכו לפרק למספרים ראשוניים מספרים תלת-ספרתיים, משימה קשה מאוד. למזלם מתגלה שאחד מחברי הקבוצה, קאזן, גאון אוטיסט שעד לרגע זה רק האט את הקבוצה, מסוגל לבצע את הפעולה ברגע.

הקבוצה מחליטה מיד לחזור אל חדר ההתחלה בתקווה להגיע בזמן לחדר הגשר.

קוונטין, שבמהלך המסע החל לאבד את עשתונותיו ולתקוף את חברי הקבוצה, נלכד מאחור, כשהאחרים משתפים פעולה כנגדו, אולם לאחר שהם מגיעים אל הגשר, רגע לפני עזיבתם, הוא מוצא אותם והורג את לווין עם אחת מהידיות של הקובייה. וורת' וקוונטין נלחמים שוב, בשעה שקאזן בורח אל חדר הגשר. קוונטין מנסה לעקוב אחריו, נתפס על ידי וורת', נלכד בין החדרים בשעה שהם זזים, ונהרג. וורת', שנשאר מאחור, כנראה מת, כיוון שהוא פצוע, ויעברו שעות עד שהגשר יחזור אל מקומו (הקבוצה מעולם לא מצאה מזון או משקה במהלך שהותה בקובייה).

קאזן הוא היחידי ששורד, והסרט מסתיים כשהוא צועד לעבר אור לבן בוהק - החדר האחרון במבוך.

מאבקי כוח והתפתחות הדמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל הדמויות בסרט נקראו על שם בתי כלא: קוונטין, על שם כלא סן קוונטין שבקליפורניה. הולוואי, על שם כלא הולוואי שבאנגליה. קאזן, על שם כלא קאזן שברוסיה. רן, על שם הכלא ברן שבצרפת. אלדרסון, על שם כלא אלדרסון שבמערב וירג'יניה. ולווין וורת' על שם כלא לווינוורת' שבקנזס.

הבמאי והכותבים הצהירו (בגרסת ה-DVD) שכל אחת מהדמויות הייתה מיועדת לעבור תפנית כלשהי. דבר זה נראה במהלך הסרט, דרך שינויים בדמות שמנהיגה את החבורה בכל רגע, ובדמות שהקהל מקווה שתשרוד.

קוונטין הוא הדמות שצועדת קדימה להנהיג את הקבוצה, ונראה שהוא הדמות הראשית בתחילת הסרט. הוא מגלה שהוא שוטר, וברור שהוא חזק וקר רוח - הוא שם את עצמו במצבים מסוכנים וטוען שהוא מחפש פתרונות פרקטיים. למרות זאת, עם התקדמות הסרט (דבר זה נראה בבירור בעימות של קוונטין עם וורת' בתחילת הסרט) נראה שהוא אינו אדם טוב כפי שהוא מציג את עצמו. קוונטין מתגלה כאלים (בעיקר כנגד נשים), אכזרי (בעיקר כנגד וורת') ובעל "משיכה לא בריאה" (כפי שמגדירה זאת הולוואי) לנשים צעירות. במהלך הסרט הופך קוונטין מגיבור לנבל והוא זה שהורג שלוש מתוך שש הדמויות. קוונטין נהרג בסוף הסרט כאשר נלכד בין הקוביות בזמן שזזו ונמחץ.

הלן הולוואי, אישה מבוגרת, היא הרופאה של הקבוצה. בתחילת הסרט היא מוצגת כעוקצנית, פרנואידית, ודרמטית. היא המקור העיקרי לתאוריות קשר, והיא מצהירה שוב ושוב שלפי דעתה הקובייה היא עבודתה של ממשלת ארצות הברית. עם התקדמות הסרט היא הופכת ליותר רגישה, בתחילה כשהיא מטפלת בפצע של קוונטין לאחר המפגש עם "מכונת הסושי", ובהמשך בטיפולה המסור בקאזן בשעה ששאר הקבוצה רוצה להשאיר אותו מאחור. היא גם היחידה שנשארת רגועה בשעה שהיא מסבירה לקוונטין בחדר האדום למה הם צריכים את וורת'. היא אפילו מתחברת עם וורת' זמן קצר מאוחר יותר, רגעים ספורים לפני שהיא נהרגת על ידי קוונטין (שמשלים בכך את מעברו מגיבור לנבל). במהלך הסרט הופכת הולוואי מהדמות ההפכפכה ביותר ליחידה שמסוגלת להרגיע את שאר הקבוצה ובמיוחד את קוונטין. הולוואי נהרגת כאשר תלויה בחבל הבגדים, בין המעטפת של הקובייה לחדר, וקוונטין עוזב את החבל ונותן לה ליפול למותה כתוצאה מריב שהיה ביניהם לפני כן.

לווין מתחילה את הסרט בתור עלמה במצוקה, כאשר היא צועקת לעזרה במקום ולעזור לעצמה, עד שקוונטין, וורת' והולוואי מוצאים אותה. היא היחידה בקבוצה המתעוררת עם חפץ אישי (משקפיה) ובמבט ראשון מופיעה כחסרת תועלת ("אני אף אחת!", "אני הולכת לבית הספר, אני חיה עם ההורים שלי! הם סתם כאלה אנשים. אני אף אחת!"). אולם תוך זמן קצר מתברר שהיא קיבלה את משקפיה כדי שתוכל לקרוא, והיא בעצם המוח של הקבוצה, והיחידה שיכולה לפצח את המספרים. היא יוצרת קשרי חברות עם וורת' וקאזן, ויש לה מערכת יחסים מיוחדת עם קוונטין והולוואי, אשר מזהים אותה בתור החברה החשובה ביותר בקבוצה. במהלך הסרט לווין משתנה מעלמה במצוקה לדמות הכרחית בכל ניסיון בריחה מהקובייה והסיבה היחידה שבגללה וורת' ממשיך לנוע. לווין נהרגת בחדר האחרון לפני היציאה, כאשר היא מנסה לשכנע את וורת' לצאת מהקובייה, קוונטין רוצח אותה עם אחת מידיות הקובייה.

וורת' התחיל את הסרט כשהוא שוכב על הרצפה, פצוע ואומלל, בלי שום רצון להמשיך. הוא שומר על החזות העגמומית שלו במשך כל החלק הראשון של הסרט, והוא נשאל לעיתים למה הוא טורח לעקוב אחרי הקבוצה - לא נראה שיש לו סיבה לחיות ("אני סתם בן אדם. אני עובד בבניין משרדים, ועושה עבודה משרדית, בסדר?"). בהתחלה אכן נראה שהוא משמש כסרח עודף לקבוצה, שאינו מסוגל לעשות דבר חוץ מלהוביל את קאזן ולזרוק מגפיים. כשהם מגיעים לחדר האדום, קוונטין תוקף את וורת', שמגלה שהוא אחד מאלו שעיצבו את הקובייה. הוא טוען שאינו יודע כלום על המבנה הפנימי שלה, ושהיא לא חלק מתוכנית מורכבת, אלה תוצר של חברה ללא ארגון. וורת' גם טוען שהוא הרעל של הקבוצה, האדם שהוכנס אליה כדי לפרק אותה. עם התקדמות הסרט לעומת זאת, מתגלה שההפך הוא הנכון. וורת' יוצר קשרים עם כל אחת מהדמויות חוץ מקוונטין והופך לגיבור באותה דרך שבה קוונטין הופך לנבל. הוא נלחם בקוונטין פעמיים, וסופג מכות כדי להגן על לווין וקאזן, ובסופו של דבר מקריב את חייו כדי להציל את קאזן, ובכך מבצע מעבר מלא מ"רעל" לגיבור. וורת' כנראה מת מכיוון שהיה פצוע ולא הספיק לצאת מהקובייה. (יעברו שעות עד שהקובייה תחזור למקומה)

רן, בתחילת הסרט, נראה כמו הגיבור הטבעי של הקבוצה. הוא אמן בריחה, והוא הצליח להימלט ממספר גדול של בתי כלא, הוא גם פיתח שיטה לגלות מלכודות בעזרת מגפיים ולפי הריח. יש לו פילוסופיה שאומרת שהדבר הכי חשוב הוא להתרכז בהמשך הדרך, פילוסופיה שהקבוצה מאמצת לאחר מותו. עם זאת, הוא עובר על אחד מחוקיו ומתווכח עם הקבוצה, דבר שמוביל למותו המוקדם. רן נהרג מחומצה ובכך הופך מהסיכוי היחיד של הקבוצה, לעוד קורבן של הקובייה.

קזאן הוא אוטיסט שבתחילת הדרך נראה כאילו הוצמד אל הקבוצה כדי להאט אותה. קוונטין אינו בוטח בו מהרגע הראשון, ואף לווין מסכימה להשאיר אותו מאחור כשהקבוצה מגיעה אל מלכודת הקול, אולם עד מהרה מתברר שהוא חלק חשוב בניסיון הבריחה של הקבוצה, שכן הוא היחידי שיכול לחשב האם יש בחדר מלכודות או לא. בכך הוא הופך מהאדם שמאט את השאר, לחלק חשוב בכל ניסיון בריחה. בסרט ההמשך, "Cube Zero", מתברר כי היה חלק מצוות הקובייה ולאחר ניסיון לעזור לאחת מאסירות הקוביה, נתפס והוחזר לקוביה כאוטיסט, לאחר ניתוח מוחי, שהפך אותו לכזה. הוא איבד את זיכרונו כתוצאה מכך.

אלדרסון, האדם השביעי בקובייה, נהרג בתחילת הסרט, לפני שפגש את האחרים. כיוון שהוא הראשון המופיע על המסך, בתחילת הסרט הקהל מנחש שהוא הדמות הראשית, אולם עד מהרה הוא עובר שינוי מהדמות הראשית לקורבן נוסף של הקובייה. קיימות מספר השערות לגבי התפקיד שאותו היה אלדרסון אמור לשרת אילו היה מוצא את דרכו אל הקבוצה.

החדרים הקטלניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החדרים הקטלניים בסרט גורמים לדמויות פחד קבוע, מכיוון שהם לא רק הורגים, אלא הורגים בדרך אלימה במיוחד. החדרים הקטלניים שבהם נתקלו הדמויות כללו:

  • רשת של חוטים חדים וכמעט בלתי נראים, שחותכים כל מי שעובר דרכם לקוביות קטנות (כאן נהרג אלדרסון).
  • להביור בעל חיישן תנועה (סוכל באמצעות זריקת מגף).
  • צינור אשר מתיז חומצה מרוכזת בגובה הפנים, הדמויות משערות שמדובר בחיישן המבוסס על משקל ברצפה או חיישן תרמי (כאן נהרג רן).
  • כלוב של חוטים דקים, המקיפים את הקורבן, מסתובבים סביבו במהירות גבוהה ונסגרים אותה מכנים הדמויות "מכונת הסושי" (כאן נפצע קוונטין).
  • קוצים חדים המופעלים על ידי קול ומזנקים מהקירות, מהרצפה ומהתקרה (סוכלו באמצעות שמירה על שקט).

כשקוונטין פוגש בוורת', הוא מספר על מלכודת שאותה לא ראה הקהל, שכמעט הורידה את ראשו. ייתכן שהתמוטטותו של קוונטין נובעת בחלקה מהעובדה שהוא הפעיל ושרד שלוש מלכודות מוות שונות.[דרוש מקור]

פרטי ההפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט צולם בחדר אחד בלבד, בצורת קובייה, שאורכה, גובהה ורוחבה 14 רגל. צבעי החדר שונו על ידי החלפת פאנלים, אבל כיוון שהמשימה דרשה הרבה זמן, הסרט לא צולם בסדר כרונולוגי, אלא לפי צבעי הקיר.

סרטי המשך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קיוב 2: היפרקיוב (2002).
  • קיוב 0 (2004), המספר על מפעילי הקובייה. זהו סרט מקדים לסרט הראשון ומציג כיצד קזאן הגיע לקוביה ומדוע הוא כזה חכם, בנוסף להיותו אוטיסט.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תקציב הסרט קיוב, מתוך ריאיון עם במאי הסרט באתר eFilmCritic.com
  2. ^ הכנסות הסרט קיוב באתר Box Office Mojo