קיושי ימאשיטה
 | |
| לידה |
10 במרץ 1922 Nihonzutsumi, טאייטו, יפן  |
|---|---|
| פטירה |
12 ביולי 1971 (בגיל 49) |
| תחום יצירה |
ציור |
  | |
קיושי ימאשיטה (באנגלית: Kiyoshi Yamashita, ביפנית: 山下清, 10 במרץ 1922 – 12 ביולי 1971) היה אמן יפני, גאון אוטיסט שהתפרסם בשל ציוריו המרשימים והספר שכתב על נדודיו ביפן.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ימאשיטה נולד באסקוסה (Asakusa) שבטוקיו. בגיל 3 חלה בהפרעה חמורה במערכת העיכול והיה על סף מוות. עקב הפגיעה סבל מלקות דיבור קלה ושונות נוירולוגית. אביו מת בילדותו, והוא נשלח לבית-ספר פרטי לחינוך מיוחד. ימאשיטה עסק שם בציור צ'יגירי-אה (Chigiri-e), יצירת תמונות מפיסות נייר צבעוני. הפסיכולוג פרופ' ריוזבורו שיקיבה (Ryuuzaburou Shikiba) גילה עניין בכישרונו וערך ב-1939 באוסקה תערוכה שבה הוצגו תמונותיו הרבות, בעקבותיה התפרסם ימאשיטה.
ימאשיטה החל בגיל 18 לשוטט ולנדוד בכל רחבי יפן, תקופה שנמשכה עד 1954. הוא כתב על האירועים והחוויות שעבר בספרו "יומן נדידה", שיצא לאור בשנת 1956. על בסיס הספר הופקה דרמה טלוויזיונית בשם "ספר נדידתו של Hadaka-no-Taisho"" ("גנרל עירום", כינוי שדבק בימאשיטה עקב נוהגו לנוד בלבוש מצומצם), ובו שיחק גנוסוקה אשייה (Gannosuke Ashiya) בתפקיד ימאשיטה הנודד.
ימאשיטה ניחן בזיכרון צילומי יוצא דופן והיה מצייר מראות ונופים בפירוט, מתוך זכרונו בלבד. לאחר מלחמת העולם השנייה נערכה תערוכה ליצירותיו של "גוך של יפן", כפי שכונה, בה ביקרו כחמישה מיליון איש.
ב-1971 נפטר בגיל 49 בעקבות דימום תוך-גולגולתי.
יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
יצירותיו המגוונות והדרמטיות של ימאשיטה, עוסקות בנושאים שונים, החל מציורי נופים שונים ועד לציורים המשלבים דמויות אנושיות ומיתיות. את רוב יצירותיו צייר ימאשיטה בביתו שבטוקיו או במוסד בו שכן, כשהוא משתמש בזכרונו הצילומי לשחזור הנופים והדמויות שפגש במסעותיו. יצירותיו עשירות בצבעוניותם ומשלבות אלמנטים מן התרבות היפנית המסורתית והמודרנית. רוב יצירותיו הידועות צוירו בשיטת Chigiri-e. יצירותיו היו אהודות בקרב הבורגנים היפנים, וידוע על לא מעט זיופים שלהן, כולל כמה שהוצגו בטעות בתערוכות. ימאשיטה לא השתייך לקבוצה אמנותית כלשהי, ולכן קשה למומחי אמנות אקדמיים רבים להבחין בין תמונה אמיתית שלו למזויפת.
