קיטי לנג שלן

קיטי לנג שלן
Kitty Lange Kielland
לידה	8 באוקטובר 1843; סטוונגר, האיחוד השוודי-נורווגי
פטירה	1 באוקטובר 1914 (בגיל 70); כריסטיאניה, נורווגיה
מקום קבורה	Vår Frelsers gravlund
מקום לימודים	אקדמיה ז'וליאן
פרסים והוקרה	מדליית ההצטיינות של המלך

קיטי לנג שֶׁלַן (בנורווגית: Kitty Lange Kielland ‏; 8 באוקטובר 1843 – 1 באוקטובר 1914) הייתה ציירת נוף נורווגית.^[1]

ביוגרפיה

ראשית חיה

שלן נולדה למשפחה אמידה בסטוונגר, אחותו הגדולה של הסופר אלכסנדר שלן. האינטראקציות של שלן עם אחיה היו חשובות בהתפתחותה כאמנית. אף שהיא קיבלה הכשרה מסוימת בציור, רק לפני שמלאו לה שלושים היא הורשתה להתאמן כאמנית מקצועית. בשנת 1873 נסעה לקרלסרוהה שם הוכשרה על ידי הנס גודה.^[2] כאישה נאלצה קילנד ללמוד שיעורים פרטיים מגודה במקום להצטרף לשיעור ציור הנוף שלו. דבקותו של גודה בריאליזם הותירה רושם מתמשך על שלן שעקבה אחריו בעבודותיה המאוחרות יותר. שלן עשתה התקדמות מהירה במהלך השנתיים בהן בילתה באימונים עם גודה.

מינכן

שלן עזבה את קרלסרוהה למינכן בשנת 1875, שם הצטרפה למושבה של אמנים נורווגים החיים בה. במינכן למדה אצל הריאליסט בהשראה צרפתית, הרמן באיש, ועם איליף פטרסן הנורווגי שיש הרואים בו את המורה החשוב ביותר שלה. שלן התגוררה במינכן עד שנת 1878. לאחר מכן עברה לפריז, שם המשיכה לצייר מדי יום.

יירן

בשנת 1876 ביקרה שלן ביירן שבדרום נורווגיה.^[2] המורה לשעבר של שלן, הנס גודה, ביקר ביירן בשנת 1869 וב-1872 ועם שובו הציע לה שהיא תיסע ותצייר שם. שלן הכינה טיוטות בזמן שהותה ביירן ובהמשך השתמשה בהן כדי לצייר את הנוף השטוח האופייני כשחזרה למינכן, מה שהפך אותה לאמנית הראשונה שעשתה זאת. ציורה של יירן מראה תיאור מציאותי של הנוף, אך עם אפקטים אטמוספיריים מאחדים. שלן חזרה ליירן באופן קבוע במהלך הקיץ, וכך הנוף החדגוני וביצות הכבול של האזור הפכו לאחד המוטיבים החביבים עליה.^[1] שלן אמרה כי היא כל כך מתעניינת באזור סביב יארן בגלל "פאר הנוף ועושר העוני".^[3] המיומנות בה בוצעו ציורי הנוף מסמנת אותה כאחת התלמידים המצטיינים של גודה.

פריז

בשנת 1879 עברה שלן לפריז, שם חלקה סטודיו עם עמיתתה הנורווגית הרייט באקר בשנים 88–1880. בפריז הציגה את ציוריה לראשונה. שלן הייתה לזמן קצר תלמידתו של צייר הנוף ליאון ז'רמן פלואה שהתגורר בסרנאי-לה-ויל הסמוך. שלן עזבה את פריז בשנת 1889.

מאוחר יותר ומוות

שלן עבדה על פישוט האמנות שלה בשנות ה-90 של המאה ה-19 בהשפעתו של ינס פרדיננד וילומסן. היא השתתפה בדיונים פומביים בנוגע לזכויות נשים. שלן הציגה את עבודתה בארמון לאמנויות יפות בתערוכה הקולומביאנית העולמית בשנת 1893 בשיקגו, אילינוי.^[4]

שלן ציירה מעט לקראת סוף חייה. היא סבלה מדמנציה במשך מספר שנים ולבסוף נפטרה בכריסטיאניה (אוסלו) בשנת 1914.

רחוב בבארום, פרבר במערב אוסלו, נקרא על שמה.