קייטלין מורן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קייטלין מורן
Caitlin Moran
לידה 5 באפריל 1975 (בת 48)
ברייטון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים לונדון עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה Wolverhampton Girls' High School עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע עיתונאית, סופרת
בן או בת זוג פיטר פאפהידס (1999–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה איגוד העיתונות של לונדון (2012) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קתרין אליזבת "קייטלין" מורןאנגלית: Caitlin Moran; נולדה ב-5 באפריל 1975) היא עיתונאית וסופרת אנגלייה, פמיניסטית וכתבת בעיתון "הטיימס",[1] בו היא כותבת שלושה טורים בשבוע: כתבה במוסף לשבת, טור סקירה במגזין טלוויזיה, והטור הסאטירי של יום שישי.

מורן היא זוכת פרס כתבת השנה לשנת 2010 של ה-British Press Awards (ה-BPA), וכן זוכת פרס מבקרת השנה של ה-BPA לשנת 2011 וכמראיינת השנה של ה-BPA לשנת 2011.[2] ב-2012, היא קיבלה את פרס טור השנה של ה-London Press Club (איגוד העיתונות של לונדון),[3] וכן את פרס מבקרת התרבות לשנת 2013 של The Comment Awards.[4]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מורן נולדה בברייטון, הבכורה מבין שמונה ילדים. אביה, נולד באירלנד, תואר על ידי העיתונאית אאידה אדמאריאם בעיתון "הגרדיאן" כ"מתופף שהיה מחלוצי הרוק הפסיכדלי וברבות הימים נאלץ להיות מרותק לספה מפאת דלקת מפרקים ניוונית".[5] מורן התגוררה עם משפחתה בדירת שלושה חדרים צנועה בדיור ציבורי בוולברהמפטון, חוויה שאותה דימתה בבגרותה לאווירה של "משחקי הרעב".[6]

מורן למדה בבית הספר היסודי בספרינגדייל והחל מגיל 11 עברה ללמוד בחינוך ביתי, כאשר במהלך התקופה הזו ביקרה בבית הספר התיכון רק במשך שלושה שבועות.[7] היא ואחיה לא רכשו השכלה פורמלית מהוריהם; המועצה המקומית התירה להם לעשות כך, היות שהיו ה"היפים היחידים בוולברהמפטון". את רוב זמנם בילו הילדים במשחקים פשוטים כגון זריקת בוץ על ביתם. מורן מתארת את ילדותה כמאושרת, אך בו בזמן, חושפת כי ברגע שיכלה לעזוב - עשתה זאת, כשמלאו לה 18 שנים.

קריירה בכתיבה ובעיתונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מורן בפסטיבל Hay‏ ב-2016

מורן מעידה שמשחר נעוריה הייתה משוכנעת כי נועדה להיות סופרת. באוקטובר 1988, כשמלאו לה 13, היא זכתה בתחרות Dillons לקוראים צעירים על מאמרה "למה אני אוהבת ספרים" והוענק לה פרס בשווי £250 לקניית ספרים. בגיל 15, היא זכתה בתואר כתבת השנה של "האובזרבר".[8] היא החלה את הקריירה שלה כעיתונאית בגיל 16 בשבועון המוזיקה מלודי מייקר.[9] באותה שנה היא גם כתבה ספר בשם "דברי הימים של Narmo" אשר נכתב בהשראת חוויותיה כמי שלומדת במסגרת החינוך הביתי.

ב-1992 כשהייתה בת 18, החלה הקריירה הטלוויזיונית שלה כמנחת תוכנית המוזיקה הטלוויזיונית "עיר עירומה" של ערוץ 4 בטלוויזיה הבריטית[10] לצד ג'וני ווגאן. במסגרת כל פרק בתוכנית, ממנה שודרו שתי עונות, היה מופע מוזיקלי שהציג מוזיקאים בריטים מבטיחים בתחילת דרכם. הופיעו בתוכנית להקות כגון בלר, מאניק סטריט פריצ'רז וה- Boo Radleys.

שנות ילדותה והחינוך שספגה היוו השראה עבורה לכתיבת סדרת הדרמה הקומית הטלוויזיונית שלה, "חונכה על ידי זאבים", אשר שודרה בבריטניה בערוץ 4 החל מדצמבר 2013.

באפריל 2014, היא נמנתה כאחת הנשים המשפיעות ביותר של בריטניה ברשימת ה-"Woman's Hour power list" של ה-BBC לשנת 2014.[11]

ב-2014 הוציאה לאור את הספר הראשון בטרילוגיה מתוכננת. היה זה רומן אוטוביוגרפי-למחצה בשם "איך לגדל ילדה", אשר עלילתו מתרחשת בוולברהמפטון בתחילת שנות ה-90. אחריו יצא לאור "להיות מפורסם", וכן "איך לשנות את העולם".[12]

אקטיביזם ופמיניזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2011, הוציאה חברת ההוצאה לאור Ebury Press לאור את ספרה של מורן "איך להיות אישה" בבריטניה. עד ביולי 2012, נמכרו מעל ל-400,000 עותקים ב-16 מדינות.[13]

מורן תומכת פעילה במפלגת  Women's Equality Party.[14]

בחודש מרץ 2017, במאמר שכתבה בהוצאה לאור ספרי פינגווין, היא טענה כי ספרים שנכתבו על ידי גברים אינם ראויים לכך שיקראו אותם נערות צעירות, וייעצה כי רצוי שהקוראות ימתינו להיות בגיל המתאים, בגיל בוגר יותר, כשיהיו מוכנות להתמודד עם הטקסטים, היא התייחסה באופן פרטני ל"סופרים גברים לבנים; פוקנר, צ'נדלר, המינגווי, רות; קאנון ספרותי בהם הגיבור הוא מבריק..., חכם, נעים, מרתק, כובש לבבות, בטוח בעצמו, מאפייניו של גיבור המאה ה-20 הוא של הגיבור המורכב, אלו עלילות שאמורות לסחוף, גיבורים בלתי ניתנים לעצירה, בעלי יכולת לסנוור וכישרון שאינו מוטל בספק."[15] מורן טענה כי העובדה שהיא מעולם לא קוראת ספרים שנכתבו על ידי גברים כשהייתה צעירה יותר, "אולי," גרם לה לשמוח ולהיות בטוחה יותר בעצמה, פתוחה לכתוב על האמת, ופחות להתנהל מול העולם מתוך ביקורתיות יתר כלפי המראה החיצוני שלה, המשקל שלה; והיא אינה מגבילה את עצמה ומצנזרת את אישיותה הייחודית "כפי שנשים רבות אחרות למדו לעשות" כפועל יוצא מהמסרים ששולחת להם החברה.

תמונה של מורן שהופצה על ידי חברת ההוצאה לאור השוודית Albert Bonniers Förlag,‏ 2013

באוגוסט 2013, ארגנה מורן חרם צרכנים של 24 שעות על טוויטר במחאה על חוסר התגובתיות וכשלונו של הארגון להתמודד כראוי עם תוכן פוגעני אשר מתפרסם, לעיתים בעילום שם, בחשבונות הטוויטר של אישי ציבור.[16]

ב-2014, הפך חשבון הטוויטר שלה לשנוי במחלוקת כאשר הוסף לרשימת הקריאה לבחינות הבגרות (A Levels) באנגלית.[17] ביוני 2014 דיווח המכון לחקר העיתונות של רויטרס שהיא העיתונאית הבריטית המשפיעה ביותר בטוויטר.[18]

מורן נשואה למבקר המוזיקה של עיתון "הטיימס", פיטר פאפידס, ולזוג שתי בנות.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2015 מטקס חלוקת הפרסים של מגזין "גלאמור",Glamour Awards, בפרס טור השנה
  • 2013 מטקס חלוקת הפרסים של מגזין "הקומינטיטור",Comment Awards, בפרס פרשן התרבות של השנה
  • 2012 ממועדון העיתונאים של לונדון, London Press Club, בפרס הטור של השנה
  • 2012 מטקס חלוקת הפרסים של מגזין "גלאמור",Glamour Awards, בפרס סופר השנה
  • 2011 ממועדון הספרים הלאומי גלאקסי, Galaxy National Book Awards, בפרס ספר השנה, על הספר "איך להיות אישה"
  • 2011 ממועדון הספרים הלאומי גלאקסי, Galaxy National Book Awards, בפרס ספר השנה בקטגוריית ספר לא בדיוני-פופולרי, על הספר "איך להיות אישה"
  • 2011 מהבריטיש פרס אוורד, British Press Awards, בפרס המראיין של השנה
  • 2011 מהבריטיש פרס אוורד, British Press Awards, בפרס מבקר השנה
  • 2011 מה- Irish Book Award, בפרס בחירת המאזינים, על הספר "איך להיות אישה"
  • 2011 מהקוסמופוליטן, בפרס הסופר האולטימטיבי של השנה[19]
  • 2010 מהבריטיש פרס אוורד, British Press Awards, בפרס טור השנה

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Moran, Caitlin (1992). The Chronicles of Narmo. Corgi. ISBN 0-552-52724-6.
  • Moran, Caitlin (2011). How to Be a Woman. Ebury Press. ISBN 978-0-09-194073-7.
  • Moran, Caitlin (2012). Moranthology. Ebury Press. ISBN 978-0-09-194088-1.
  • Moran, Caitlin (2014). How to Build a Girl. Ebury Press. ISBN 978-0-09-194900-6.
  • Moran, Caitlin (2016). Moranifesto. Ebury Press. ISBN 978-0091949044.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קייטלין מורן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Rollman, Hans (12 בנובמבר 2014). "Caitlin Moran: Lady Sex Pirate and Working Class Hero". PopMatters. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Press Awards 2011: Caitlin Moran's speech". The Guardian. 6 באפריל 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "BBC Newsnight journalists win award for spiked Jimmy Savile investigation".
  4. ^ "2013 Winners". אורכב מ-המקור ב-2013-12-04. נבדק ב-2017-09-24. The Comment Awards
  5. ^ Aida Edemariam "The Saturday interview: Caitlin Moran", The Guardian, 18 June 2011
  6. ^ BBC Radio 4: "My Teenage Diary", First Broadcast 6:30PM Wed, 4 Jul 2012
  7. ^ The Times, p2. 28 December 2011
  8. ^ Moran, Caitlin (2007-11-26). "My glorious career? I won it in a competition". The Times. London.
  9. ^ "Pop on trial". BBC Online.
  10. ^ Davies, Huer (17 במאי 1994). "Atrocious mess, precocious mind: Meet Caitlin Moran, newspaper columnist, television presenter, novelist, screenwriter, pop music pundit … and typical teenage slob". The Independent. London. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ "Woman's Hour Power List 2014 – Game Changers". BBC Radio 4.
  12. ^ Caitlin Moran explores taboo subjects in her new book "How to build a girl". 11 ביולי 2014. {{cite AV media}}: (עזרה)
  13. ^ Doll, Jen (16 ביולי 2012). "Caitlin Moran on How to Be a Woman, How to Be a Feminist". The Atlantic Wire. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ Caitlin Moran (3 באפריל 2016). Caitlin Moran @ 5x15 - Women's Equality Party (Video). 5x15 Stories via YouTube. {{cite AV media}}: (עזרה)
  15. ^ "Ηow books made me a feminist" by Caitlin Moran, Penguin Books' website, March 2017
  16. ^ "#TwitterSilence: Was Caitlin Moran's Twitter boycott an effective form of protest?". The Independent. London. 5 באוגוסט 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ "English A-Level with Russell Brand and Dizzee Rascal on reading list under fire". The Guardian. London. 6 במאי 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ "Mainstream media 'still dominate online news'". BBC News: Technology. BBC.
  19. ^ "Cosmo's Ultimate Women of the Year Awards 2011 announced!". Cosmopolitan UK. 4 בנובמבר 2011. אורכב מ-המקור ב-2013-12-06. נבדק ב-2017-09-24. {{cite journal}}: (עזרה)