קיכלי אדום-חזה

קיכלי אדום-חזה
מצב שימור
	conservation status: least concern ללא חשש (LC)‏
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	עופות
סדרה:	ציפורי שיר
תת־סדרה:	דמויי־דרור
משפחה:	קיכליים
סוג:	קיכלי
מין:	קיכלי אדום-חזה
שם מדעי
	Turdus migratorius; ‏ליניאוס, 1766
תחום תפוצה

קיכלי אדום-חזה (שם עממי: "אדום חזה אמריקני"; שם מדעי: Turdus migratorius) הוא מין של ציפור שיר ממשפחת הקיכליים המצויה באמריקה הצפונית מדרום קנדה עד למרכז מקסיקו ולאורך חופי האוקיינוס השקט ובמקרים נדירים מהגרת לאזורים רחוקים יותר כמו האיים הקריביים ואף למערב אירופה ועד בריטניה. הוא משתייך לסוג קיכלי לצד מינים כמו קיכלי רונן וקיכלי אפור. סימן ההיכר שלו הוא החזה והבטן האדמונים שלו, מהם קיבל את שמו המדעי ואת שמו העממי.

ציפור זו היא הציפור הלאומית של המדינות: קונטיקט, מישיגן וויסקונסין והיא אחת מציפורי השיר הנפוצות ביותר באמריקה הצפונית.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורך הקיכלי 23 עד 28 ס"מ, מוטת הכנפיים מגיעה ל-31 עד 41 ס"מ ומשקלו הממוצע 72 עד 94 גרם בזכרים ו-59 עד 91 גרם בנקבות. שני הזוויגים דומים אך הנקבות בעלות צבעים בולטים פחות, אם כי לא באופן מודגש. הצעירים עד שנתם הראשונה בהירים יותר מהמבוגרים ובעלי כתמים שחורים על גופם במקום החזה האדמוני. פרטים בוגרים הם בעלי נוצות אפורות לאורך הגוף, ראש שחור עם טבעת עיניים לבנה ועין צהובה גדולה. המקור צהוב ודק ותחתיו סינר לבן מנומר בשחור. החזה והבטן אדמוניים, השת לבן והזנב ארוך ואפור כהה.

הקיכלי מצוי בטבע ביערות, חורשים ובביצות מיוערות והוא פעיל יום המתאסף בקבוצות גדולות לקראת הלילה. מזונו העיקרי מורכב מחסרי חוליות כמו זחלים, שלשולים, פגיות, חיפושיות וחגבאים אך ניזון גם מפירות יער ומזון דומה ולעיתים נדירות גם מבשר. המזון נאכל על הקרקע. כאשר יש שפע מזון הקיכלים מתגודדים יחד.

לציפור זו טורפים רבים. הצעירים בשנתם הראשונה יכולים ליפול טרף לסנאיים, נחשים מטפסים ולעופות כמו עורבני כחול, עורבנים נוספים, קוויסקלוס קוויסקלוס (Quiscalus quiscula), עורב אמריקני ועורב שחור. את הציפורים הבוגרות מסכנים בעיקר עופות דורסים, חתולים, כלבים ונחשים גדולים כמו כרכנים. כמעט כל דורסי היום באמריקה צדים את הקיכלי. מהקטן ביותר - הנץ Accipiter striatus ועד לעיט זהוב ועיטם לבן-ראש, וכן מיני בזיים מהבז האמריקני עד לבז ארקטי וכן דורסי לילה ממיני ינשוף ננסי עד לאוח השלג ואוח וירג'יניה. בסך הכל ידוע על מעל 28 מיני עופות שצדים את הקיכלי. עם זאת, להקה גדולה יכולה לבלבל את הדורסים ורובם מצליחים להימלט.