קים ג'ונג-נאם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קים ג'ונג-נאם
김정남
אין תמונה חופשית
לידה 10 במאי 1971
פיונגיאנג, קוריאה הצפונית עריכת הנתון בוויקינתונים
נרצח 13 בפברואר 2017 (בגיל 45)
ספנג, קואלה לומפור, מלזיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה קוריאה הצפונית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת קים איל-סונג עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת הפועלים של קוריאה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קים ג'ונג-נאם (הנג'ה: 金正男 הנגול: 김정남; מ-10 במאי 1971 - 13 בפברואר 2017) היה בנו הבכור של קים ג'ונג-איל ואחיו-למחצה של קים ג'ונג-און, מנהיגי צפון קוריאה. בין השנים 19942001 הוא נחשב ליורש העצר הצפוי של קים ג'ונג-איל, עד סדרת תקריות בהן הביע התנגדות לשלטון הצפון קוריאני, וכן ניסיונו הכושל לבקר בדיסנילנד טוקיו על ידי הסתננות ליפן בדרכון מזויף. בשנת 2010 הוכתר אחיו כיורש השלטון.

קים ג'ונג-נאם הוגלה מצפון קוריאה בשנת 2003, תוך שהוא נעשה מבקר חריף של המשטר ודרש ביצוע רפורמה במדינה. הוא הורעל בשנת 2017 על ידי גז עצבים בנמל התעופה הבינלאומי של קואלה לומפור במלזיה.

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קים ג'ונג-נאם נולד בפיונגיאנג לאמו סונג הייה-רים (Song Hye-rim), אחת משלוש הנשים הידועות שילדו ילדים לקים ג'ונג-איל. קים ג'ונג-איל רצה לשמור את יחסיו עם סונג סודיים, לאור אי-הסכמתו של אביו, קים איל-סונג. בעקבות כך קים ג'ונג-נאם נשמר מחוץ לכותלי בית הספר. הוא עזב את צפון קוריאה לבקר את סבתו במוסקבה, בברית המועצות, ובילה את זמנו בבתי ספר בינלאומיים בשווייץ עד לשובו למולדת בשנת 1988.

ג'ונג-נאם תואר כבעל אופי דומה לשל אביו, ותואר על ידי דודתו כ"חם מזג, רגיש ומחונן באמנות"[1]. כאביו, גם הוא מצא עניין בתחום הקולנוע: מגיל צעיר כתב תסריטים לסרטים קצרים. אביו יצר עבורו אולפן סרטים קטן לצרכיו.

לאחר שובו לארצו ב-1988, הוא מונה לתפקיד בכיר במשרד לביטחון פנים הצפון קוריאני, מתוקף היותו היורש העתידי[2]. כמו כן, דווח כי עמד בראש הוועדה הממוחשבת של צפון קוריאה בתפקיד פיתוח של תעשיית מערכות מידע. בינואר 2001, הוא התלווה אל אביו בביקורו לשאנגחאי, שם דן עם גורמים סיניים רשמיים בתחום מערכות המידע.

גורמים שונים דיווחו כי לקים ג'ונג-נאם היו שתי נשים, פילגש אחת לפחות, ולפחות שישה ילדים. אשתו הראשונה, שין ג'ונג-הוי (Shin Jong-hui) חיה כיום בפרווריה הצפוניים של בייג'ניג. אשתו השנייה, לי הייה-קיונג (Lee Hye-kyong) חיה עם בנו קים האן-סול ובתו קים סול-הוי בדירה בבנין בן 12 קומות באי מקאו. פילגשו של ג'ונג-נאם, סו יונג-לה (So Yong-la), דיילת לשעבר בחברת אייר קוריאו, חיה גם היא במקאו.

התקרית ביפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ונג-נאם ערך כמה ביקורים חשאיים ביפן, שהמוקדמים בהם מתוארכים לשנת 1995. בשנת 2001 הוא נעצר בנמל התעופה הבינלאומי של נריטה, כשהוא מלווה בשתי נשים ובילד בן 4 המזוהה כבנו. הוא עשה שימוש בדרכון מזויף של הרפובליקה הדומיניקנית תחת השם הסיני פאנג קסיונג (Pang Xiong). לאחר מעצרו הוא נמסר לרשויות סין, להם אמר כי כוונתו הייתה לבקר בפארק דיסנילנד בטוקיו. בשל המבוכה שנגרמה לו בעקבות התקרית, ביטל אביו קים ג'ונג-איל את ביקורו המתוכנן לסין.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-13 בפברואר 2017, נרצח קים ג'ונג נאם במהלך התנקשות בשדה התעופה הבינלאומי של קואלה לומפור. הוא הותקף על ידי שתי נשים[3], דואן ת'י הונג מוייטנאם וסיטי אישאה מאינדונזיה[4], שלצורך ההתנקשות עשו שימוש בגז העצבים VX[5]. קים ג'ונג-נאם הובהל לטיפול בבית חולים סמוך בפוטרג'איה, אך מת בדרכו לשם[6]. כיוון שנסע תחת השם הבדוי קים-שול, לא זוהה בתחילה כקים ג'ונג-נאם. ייתכן כי דף פייסבוק וכתובת דואר אלקטרוני שניהל קים ג'ונג-נאם תחת אותו שם, סייעו לממשל הצפון קוריאני להתחקות אחר פעולותיו[7].

שתי המתנקשות סיפרו לנציגים דיפלומטים מארצותיהם ששילמו להן כדי להשתתף במה שחשבו שאמור להיות חלק מתוכנית מתיחות.

דובר מפלגת החירות בדרום קוריאה, קים מיונג-יאון, מסר בעקבות התקרית כי המעשה הוא "דוגמה ברורה לשלטון הטרור של קים ג'ונג-און"[8]. ממשלת דרום קוריאה הטילה את האחריות למעשה על ממשלת צפון קוריאה, תוך השוואת ההתנקשות להוצאתו להורג של דודו של קים ג'ונג-און ואחרים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]