קימנת (שפה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קימַנת / כּימַנת
ቅማንት קִמַנְת / ክማንት כִּמַנְת
מדינות אתיופיה
אזורים אמהרה (אזור)
דוברים 172,000 (מפקד אוכלוסין 1994)[1]
שפת אם 1,700 (מפקד אוכלוסין 1994)[1]
משפחה
קוד שפה

ISO 639-3: קוד ahg
גלוטולוג: qima1242

ELP: קוד K'emant
קוד ISO 639-3 ahg עריכת הנתון בוויקינתונים
ראו גם שפהכתברשימת שפות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שפת קימנתכתב געז: ቅማንት קִמַנְת או ክማንት כִּמַנְת, וגם כֵּמַנְתְנֵיי) היא שפה בסכנת הכחדה חמורה המדוברת בפי חלק זעום ומבוגר מאוד של אנשי קמנת בצפון אתיופיה, בעיקר בנפת צ'ילגה באזור צפון גונדר, שבין הערים גונדר ומטמה.

מיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפה שייכת לקבוצה המערבית של שפות אגאו, הקרויות גם השפות הכושיות המרכזיות.[2] שני ניבים נוספים של השפה, שכבר נכחדו, הם קווארה וכּיילה. שפות אגאו הן ענף במשפחת השפות הכושיות, השייכת למשפחת העל האפרו-אסיאתית.

תפוצה גאוגרפית ומצב סוציו-לשוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

קימנת היא השפה המקורית של הקמנתים באזור צפון גונדר באתיופיה. למרות שהאוכלוסייה האתנית של הקמנתים הייתה 172,327 במפקד האוכלוסין של 1994, רק חלק מזערי מהם עדיין מדבר את השפה במאה ה-21. כל הדוברים חיים בנפת צ'ילגה או במחוז לַאי ארמצ'יהו שבמדינת אמהרה.[3]

ב-2003 כבר צנח המספר: מספר הדוברים הילידיים היה 1,625, ומספר הדוברים כשפה נוספת היה 3,450.[4] כל דוברי השפה שנותרו היו מעל גיל 30, ויותר מ-75% מהם מעל גיל 50.[5] השפה כבר לא מועברת לדור הבא. רוב הקמנתים דוברים אמהרית. קימנת אינה מדוברת בפומבי או אפילו בבית כאמצעי לתקשורת יומיומית, אלא הצטמצמה לכדי לשון סתרים.[6]

ניבים וּוַריאנטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא ברורה מה הייתה מידת העצמאות של קימנת, כּיילה וקווארה: האם אלה היו שלושה ניבים של אותה שפת אגאו מערבית, או שכולן או חלקן היו שפות נפרדות. עם זאת, מקובל להניח כי כיילה וקווארה היו ניבים של קימנת.[דרוש מקור]

פונולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיצורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיצורים הפונמיים בקימנת[7]
שִפְתִיִים מכתשיים חִכִּיים וילוניים
פשוטים מַשופתתים
אפִיים m n ŋ ŋʷ
סותמים אטומים t ʧ k
קולִיים b d ʤ ɡ ɡʷ
חוככים אטומים f s ʃ χ χʷ
קולִיים z ɣ ɣʷ
מקישים ɾ
מקורבים l j w

עיצורים מתמשכים (continuants, כלומר לא הסותמים) ניתנים להכפלה באמצע מילה.

תנועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנועות הפונמיות בקימנת[7]
קדמיות מרכזיות אחוריות
סגורות i [ɨ] u
אמצעיות ə o
פתוחות a

תופעות פונולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מבנה ההברה המקסימלי בקימנת הוא CVC (עיצור–תנועה–עיצור).
  • צרורות עיצורים מותרים רק בתוך מילה.[8] במילים שאולות מאמהרית ייתכנו גם צרורות עיצורים בתוך הברה.
  • אם נוצר צרור של יותר משני עיצורים, הוא יפורק על ידי החדרת התנועה האפנתטית [ɨ].
  • רצף תנועות אסור.
  • הידמות מלאה של עיצורים אפיים.[דרושים פירוט ודוגמה]
  • ביטול קוליות של העיצור /ɡ/ בגבול (התחלת או סוף) מילה.[9]

מורפו-תחביר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גוף: מערכת סימון הגוף מבחינה בין: גוף ראשון יחיד ורבים; גוף שני יחיד, מנומס ורבים; וגוף שלישי יחיד זכר, יחיד נקבה ורבים.
  • אספקט: בפועל, כל קטגוריות הנטייה מסומנות בסופיות. זֶלֶאַלֵם (Zelealem 2003: 192) זיהה שלוש צורות אספקט שונות בקימנת: מוגמר (מושלם, פרפקט), לא מוגמר (לא מושלם, אימפרפקט) וממושך (פרוגרסיב).
  • שם המספר: כמו בשפות אגאו אחרות, המספרים 1–9 משמרים מערכת חמישונית עתיקה (בסיס חמש). הסופית "-תָה" /-ta/ מוסיפה +5 למספרים 1 עד 4, ומתקבלים המספרים 6 עד 9.[10]

סדר הרכיבים[11][עריכת קוד מקור | עריכה]

אוצר מילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתוצאה מגסיסת השפה, פריטי לקסיקון רבים כבר מוחלפים במילים אמהריות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 קימנת במאגר אתנולוג (מהדורה 18, 2015)
  2. ^ Zelealem Leyew, The Kemantney Language – A Sociolinguistic and Grammatical Study of Language Replacement, Cologne: Rüdiger Köppe Verlag, 2003, p. 30
  3. ^ Zelealem Leyew, The Kemantney Language – A Sociolinguistic and Grammatical Study of Language Replacement, Cologne: Rüdiger Köppe Verlag, 2003, p. 31 map
  4. ^ Zelealem Leyew, The Kemantney Language – A Sociolinguistic and Grammatical Study of Language Replacement, Cologne: Rüdiger Köppe Verlag, 2003, p. 62
  5. ^ Zelealem Leyew, The Kemantney Language – A Sociolinguistic and Grammatical Study of Language Replacement, Cologne: Rüdiger Köppe Verlag, 2003, p. 63
  6. ^ Zelealem Leyew, The Kemantney Language – A Sociolinguistic and Grammatical Study of Language Replacement, Cologne: Rüdiger Köppe Verlag, 2003, p. 75
  7. ^ 1 2 Zelealem Leyew, The Kemantney Language – A Sociolinguistic and Grammatical Study of Language Replacement, Cologne: Rüdiger Köppe Verlag, 2003, p. 158
  8. ^ Zelealem Leyew, The Kemantney Language – A Sociolinguistic and Grammatical Study of Language Replacement, Cologne: Rüdiger Köppe Verlag, 2003, p. 160f
  9. ^ Zelealem Leyew, The Kemantney Language – A Sociolinguistic and Grammatical Study of Language Replacement, Cologne: Rüdiger Köppe Verlag, 2003, p. 164ff
  10. ^ Zelealem Leyew, The Kemantney Language – A Sociolinguistic and Grammatical Study of Language Replacement, Cologne: Rüdiger Köppe Verlag, 2003, p. 233
  11. ^ Zelealem Leyew, The Kemantney Language – A Sociolinguistic and Grammatical Study of Language Replacement, Cologne: Rüdiger Köppe Verlag, 2003, pp. 252-262