קינמונום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןקינמון
Starr 010419 0038 cinnamomum camphora.jpg
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים קדומים
סדרה: עראים
משפחה: עריים
סוג: קינמון
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Cinnamomum
Schäffer, 1760

קינמונום (שם מדעי: Cinnamomum) הוא סוג של עצים ושיחים ארומטיים השייכים למשפחת העריים, הגדלים בסרי לנקה, באינדונזיה, בהרי האנדים, בברזיל ובמצרים. למינים השונים של עצי הקינמומום ישנם שמנים ארומטיים בעלים שלהם ובקליפת העץ. סוג עצים זה מכיל מעל ל-250 מינים אשר גדלים באזורים טרופיים וסובטרופיים באמריקה הצפונית, במרכז אמריקה, באמריקה הדרומית, באסיה, באוקיאניה, ובאוסטרליה. הסוג כולל מספר רב של עצים אשר בעלי חשיבות מבחינה כלכלית - חלק מהמינים של העץ, ובעיקר C. verum, משמשים לייצור של קינמון וקמפור.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוג זה של עצים ממשפחת העריים כולל מעל ל-270 מינים של עצים קטנים או בינוניים, ושיחים, אשר ברובם ארומטים. לרוב המינים יש ריח ייחודי, אשר דומה לריח של קינמון וקמפור.

לפרי של העץ יש צבע סגול-שחור כאשר הוא בשל.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האטימולוגיה של השם הגנרי "קינמונום" מתבססת על המילה היוונית "קינמון" או "קינמומון", שמשמעותה "עץ מתוק".

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קינמון (תבלין), קמפור

התוצר העיקרי מהצמח הוא התבלין שמופק מהחלק הפנימי של ענפי כמה מינים של העץ. המין של העץ "קינמונום וורום", אשר במקור גדל בעיקר באזור סרי לנקה אך כיום גדל גם באזורים טרופיים אחרים של אסיה והקאריביי, הוא מהמינים העיקריים שנמצאים בשימוש הנרחב ביותר להפקת התבלין. התבלין מופק רק מענפים שנבטו.

קמפור מופק מהעץ "Cinnamomum camphora" אשר גדל בעיקר בסין, יפן וטייוואן.

החומר הפעיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמן אתרי מקינמון
מקל קינמון ציילוני (משמאל) ומקל קינמון אינדונזי

החומר הפעיל בקינמונום הוא אלדהיד הקרוי סינאמאלדהיד (Cinnamaldehyde) - נוזל שמנוני צהוב וצמיג בעל מסיסות נמוכה במים.

למולקולה מערכת קשרים כפולים מצומדים, ולכן היא מישורית. החומר המרוכז גורם גירוי לעור, ובכמויות גדולות עשוי להיות רעיל, אך אין לו השפעות קרצינוגניות או השפעה בריאותית לטווח ארוך. הסינאמאלדהיד מופרש מהגוף בשתן כחומצת קינמון (תוצר חמצון של האלדהיד). מפיקים את החומר על ידי זיקוק בקיטור של השמן מקליפת העץ. כתוסף מזון הוא מקנה ארומה אופיינית לממתקים, מסטיקים ומשקאות בריכוזים של עד 4,900 מ"ג לליטר (פחות מ-0.5%). בנוסף לשימושיו בתעשיית המזון, החומר הוא דוחה חרקים ומכרסמים יעיל.

מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

איור של עץ קינמונום בכתבים ערביים מהמאה ה-10.
עץ מסוג Cinnamomum camphora.

מספר המינים הכלול של קינמונום נע לפי ההערכות בין ל-250 ל -370. בין המינים האלה יש כמה בעלי חשיבות מסחרית גדולה.

המינים מהם מפיקים את תבלין הקינמון הם:[1]

  • "קינמון ציילוני" או "קינמון אמיתי" (Cinnamomum zeylanicum, שם נרדף: Cinnamomum verum) - נקרא על שם ציילון (הקרויה כיום סרי לנקה), מקום מוצאו של העץ.
  • "קסיה" או "קינמון סיני" (Cinnamomum cassia, שם נרדף: Cinnamomum aromaticum) - מקורו בסין.
  • "קינמון סייגון" או "קינמון וייטנאמי" (Cinnamomum Loureiroi) - מקורו בווייטנאם. נקרא על שם העיר סייגון (כיום הו צ'י מין סיטי), העיר הגדולה ביותר בווייטנאם.
  • "קינמון אינדונזי" (Cinnamomum Burmanni) - מקורו באינדונזיה.

שלושת המינים האחרונים, קינמון סיני, קינמון סייגון וקינמון אינדונזי, דומים מאוד ולעיתים מתייחסים לכולם כאל קינמון סיני. תבלין המיוצר משלושת מיני הקינמון הסיני מכיל קומרין, חומר מסוכן לצריכה בכמויות גדולות ובאופן ממושך. מבין שלושת המינים, קינמון אינדונזי מכיל את כמות הקומרין הגבוהה ביותר. כמות הקומרין שעשויה להמצא בכפית של קינמון אינדונזי עשויה לחרוג באופן משמעותי מכמות הקומרין המותרת לצריכה יומית לפי הרשות לבטיחות המזון האירופאית EFSA (כמות העומדת על 0.1 מ"ג לק"ג משקל גוף). בקינמון ציילוני כמות הקומרין נמוכה יותר באופן משמעותי ויכולה לנוע בין פי 23 ועד פי 1,328 פחות קומרין מאשר בקינמון האינדונזי[2].

ברשימה הבאה, אשר איננה ממצה, נכללים מרבית של העץ:

  • Cinnamomum acuminatifolium
  • Cinnamomum acuminatissimum
  • Cinnamomum acutatum
  • Cinnamomum africanum
  • Cinnamomum aggregatum
  • Cinnamomum alainii
  • Cinnamomum alatum
  • Cinnamomum albiflorum
  • Cinnamomum alcinii
  • Cinnamomum alexei
  • Cinnamomum alibertii
  • Cinnamomum alternifolium
  • Cinnamomum altissimum
  • Cinnamomum ammannii
  • Cinnamomum amoenum
  • Cinnamomum amplexicaule
  • Cinnamomum amplifolium
  • Cinnamomum anacardium
  • Cinnamomum andersonii
  • Cinnamomum angustifolium
  • Cinnamomum angustitepalum
  • Cinnamomum antillarum
  • Cinnamomum appelianum
  • Cinnamomum arbusculum
  • Cinnamomum archboldianum
  • Cinnamomum areolatocostae
  • Cinnamomum areolatum
  • Cinnamomum arfakense
  • Cinnamomum argenteum
  • Cinnamomum arsenei
  • Cinnamomum asa-grayi
  • Cinnamomum assamicum
  • Cinnamomum aubletii
  • Cinnamomum aureo-fulvum
  • Cinnamomum australe
  • Cinnamomum austro-sinense
  • Cinnamomum austro-yunnanense
  • Cinnamomum bahianum
  • Cinnamomum bahiense
  • Cinnamomum baileyanum
  • Cinnamomum baillonii
  • Cinnamomum balansae
  • Cinnamomum bamoense
  • Cinnamomum barbato-axillatum
  • Cinnamomum barbeyanum
  • Cinnamomum barlowii
  • Cinnamomum bartheifolium
  • Cinnamomum barthii
  • Cinnamomum bazania
  • Cinnamomum beccarii
  • Cinnamomum bejolghota
  • Cinnamomum bengalense
  • Cinnamomum biafranum
  • Cinnamomum bintulense
  • Cinnamomum birmanicum
  • Cinnamomum blumei
  • Cinnamomum bodinieri
  • Cinnamomum bonii
  • Cinnamomum bonplandii
  • Cinnamomum borneense
  • Cinnamomum bourgeauvianum
  • Cinnamomum boutonii
  • Cinnamomum brachythyrsum
  • Cinnamomum bractefoliaceum
  • Cinnamomum burmannii
  • Cinnamomum cambodianum
  • Cinnamomum camphora
  • Cinnamomum cassia
  • Cinnamomum caudiferum
  • Cinnamomum cebuense
  • Cinnamomum chartophyllum
  • Cinnamomum citriodorum
  • Cinnamomum contractum
  • Cinnamomum culilawan
  • Cinnamomum dubium
  • Cinnamomum elegans
  • Cinnamomum filipes
  • Cinnamomum glanduliferum
  • Cinnamomum glaucescens
  • Cinnamomum ilicioides
  • Cinnamomum impressinervium
  • Cinnamomum iners
  • Cinnamomum japonicum
  • Cinnamomum javanicum
  • Cinnamomum jensenianum
  • Cinnamomum kanehirae
  • Cinnamomum kotoense
  • Cinnamomum kwangtungense
  • Cinnamomum liangii
  • Cinnamomum longepaniculatum
  • Cinnamomum longipetiolatum
  • Cinnamomum loureiroi
  • Cinnamomum mairei
  • Cinnamomum malabatrum
  • Cinnamomum mercadoi
  • Cinnamomum micranthum
  • Cinnamomum migao
  • Cinnamomum mollifolium
  • Cinnamomum oliveri
  • Cinnamomum osmophloeum
  • Cinnamomum ovalifolium
  • Cinnamomum parthenoxylon
  • Cinnamomum pauciflorum
  • Cinnamomum pedunculatum
  • Cinnamomum philippinense
  • Cinnamomum pingbienense
  • Cinnamomum pittosporoides
  • Cinnamomum platyphyllum
  • Cinnamomum porphyrium
  • Cinnamomum porrectum
  • Cinnamomum reticulatum
  • Cinnamomum rigidissimum
  • Cinnamomum saxatile
  • Cinnamomum septentrionale
  • Cinnamomum sinharajaense
  • Cinnamomum sintoc
  • Cinnamomum subavenium
  • Cinnamomum tamala
  • Cinnamomum tenuipilum
  • Cinnamomum tonkinense
  • Cinnamomum triplinerve
  • Cinnamomum tsangii
  • Cinnamomum tsoi
  • Cinnamomum validinerve
  • Cinnamomum verum
  • Cinnamomum virens
  • Cinnamomum walaiwarense
  • Cinnamomum wilsonii

שימוש רפואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קינמונום בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]