הקיסרות הרומית או האימפריה הרומית (בלטינית : Imperium Romanum ) הייתה מדינה רומית שהתקיימה באגן הים התיכון מימיו של אוגוסטוס (המאה ה-1 לפני הספירה ) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה. הקיסרות הרומית נוצרה כתוצאה מהחלפת השלטון הרפובליקני ברומא העתיקה , והיא היוותה את השלב השלישי והאחרון בהתפתחות הציוויליזציה של רומא העתיקה; קדמו לה הרפובליקה הרומית (509 לפנה"ס - המאה ה-1 לפנה"ס) והמלוכה הרומית (המאה ה-8 לפנה"ס - 509 לפנה"ס). הקיסרות הרומית התאפיינה בצורת ממשל אוטוקרטית ובשטחים רחבי הידיים אותם כבשה באירופה ובמזרח התיכון .
בראש האימפריה עמד קיסר (Imperator ). מקור המילה העברית קיסר בשמו של יוליוס קיסר , שהכריז על עצמו כשליט יחיד ברומא העתיקה . יוליוס קיסר עצמו כונה דיקטטור , ורק יורשו אוגוסטוס , שאומץ על ידו וצירף לשמו את השם "קיסר", נחשב הקיסר הראשון של הקיסרות הרומית . תואר תפקידם של הקיסרים במאות הראשונות של הקיסרות היה פרינקפס ("ראשון האזרחים"). בתקופת הטטררכיה ("שלטון הארבעה") שימש התואר את שני הזוטרים בשליטי האימפריה אשר היו כפופים לשני האוגוסטוסים , על פי הסדר הזה נוהלה האימפריה על ידי ארבעה אנשים: שני שליטים ראשיים (אוגוסטי) ולכל אחד סגן (קיסר).
תקופת הפרינקיפט
קיסרי רומא
תמונה
שם הקיסר
תקופת חיים
שנות שלטון
שושלת
הערות
אוגוסטוס קיסר (גאיוס יוליוס אוקטוויאנוס)
63 לפנה"ס - 14 לספירה
27 לפנה"ס - 14 לספירה
יוליו-קלאודיאנית
נשא בתואר פרינקפס : ראשון האזרחים, והיה הקיסר הרומי הראשון. מייסד משטר הפרינקיפאט . הביא יציבות לרומא לאחר זעזועים בלתי פוסקים.
טיבריוס קיסר
42 לפנה"ס - 37 לספירה
14 - 37 לספירה
יוליו-קלאודיאנית
היה בעל מדיניות חוץ שוחרת שלום ולא הרחיב את גבולות האימפריה.
"קליגולה" (גאיוס קיסר)
12 - 41
37 - 41
יוליו-קלאודיאנית
נודע באכזריותו הרבה.
קלאודיוס קיסר
10 לפנה"ס - 54 לספירה
41 - 54
יוליו-קלאודיאנית
צירף את בריטניה לשטחה של האימפריה הרומית.
נירון קיסר
37 - 68
54 - 68
יוליו-קלאודיאנית
לקה במחלת נפש. בתקופתו פרץ המרד הגדול .
גלבה
3 לפנה"ס - 69
68 - 69
איננו חלק משושלת כלשהי
הראשון בשנת ארבעת הקיסרים . ראשון הקיסרים שלא נשא את השם "קיסר" כשם משפחה.
אותו
32 - 69
69
איננו חלק משושלת כלשהי
השני בשנת ארבעת הקיסרים. התאבד אחרי 3 חודשי שלטון בלבד.
ויטליוס
15 - 69
69
איננו חלק משושלת כלשהי
השלישי בשנת ארבעת הקיסרים. הוצא להורג
אספסיאנוס (טיטוס פלוויוס וספסיאנוס)
9 - 79
69 - 79
פלאבית
מדכא המרד הגדול ומייסד השושלת הפלאבית
טיטוס
39 - 81
79 - 81
פלאבית
מדכא המרד הגדול
דומיטיאנוס
51 - 96
81 - 96
פלאבית
צירף חלקים מאפריקה לאימפריה והרחיב את השליטה בבריטניה
נרווה
35 - 98
96 - 98
נרווה-אנטונינית
הראשון מבין חמשת הקיסרים הטובים .
טריאנוס
53 - 117
98 - 117
נרווה-אנטונינית
תחת שלטונו האימפריה הרומית הגיעה לשיא התפשטותה הטריטוריאלית. מדכא מרד התפוצות .
אדריאנוס
76 - 138
117 - 138
נרווה-אנטונינית
דיכא את מרד בר כוכבא
אנטונינוס פיוס
86 - 161
138 - 161
נרווה-אנטונינית
יצר קשר עם סין
מרקוס אורליוס
121 - 180
161 - 180
נרווה-אנטונינית
בתחילה שלט יחד עם לוקיוס ורוס , ואחר-כך לבדו. כונה "הקיסר הפילוסוף" אחרון מבין חמשת הקיסרים הטובים
קומודוס
161 - 192
180 - 193
נרווה-אנטונינית
לקה במחלת נפש ונודע כקיסר הגלדיאטורים
פרטינקס
126 - 193
193
איננו חלק משושלת כלשהי
נרצח על ידי שומרי ראשו
דידיוס יוליאנוס
133 - 193
193
איננו חלק משושלת כלשהי
קנה את תואר הקיסר מידי המשמר הפרטוריאני . שלט על רומא במשך 66 יום בלבד עד שהוצא להורג
ספטימיוס סוורוס
145 - 211
193 - 211
סווראנית
בימי שלטונו התגברה רדיפת הנוצרים
קרקלה (מרקוס אורליוס אנטונינוס)
186 - 217
211 - 217
סווראנית
בתחילה שלט יחד עם אביו, לאחר מכן עם אביו ואחיו גטה , אחר-כך עם אחיו ולבסוף לבדו.
מקרינוס
165 - 218
217 - 218
סווראנית
הקיסר הראשון ממעמד הפרשים
אלאגבאלוס (הליוגבאלוס)
203 - 222
218 - 222
סווראנית
אחד הקיסרים הכי שנויים במחלוקת. מצא את מותו מידי רוצחים
אלכסנדר סוורוס
208 - 235
222 - 235
סווראנית
נרצח
מקסימינוס
173 - 238
235 - 238
הקיסר הרומי הראשון מקרב העמים שהוגדרו כברברים . כמו כן הקיסר הראשון שכף רגלו לא דרכה ברומא
גורדיאנוס הראשון
159 - 238
238
שלט יחד עם בנו, גורדיאנוס השני .
גורדיאנוס השני
192 - 238
238
שלט יחד עם אביו, גורדיאנוס הראשון .
פופיאנוס
נרצח בשנת 238
238
שלט יחד עם בלבינוס במשך שלושה חודשים עד שמצאו את מותם בידי שומרי ראשם.
בלבינוס
נרצח בשנת 238
238
שלט יחד עם פופיאנוס במשך שלושה חודשים עד שמצאו את מותם בידי שומרי ראשם.
גורדיאנוס השלישי
225 - 244
238 - 244
נרצח על ידי שומרי ראשו
פיליפוס הערבי
204 - 249
244 - 249
נהרג בקרב נגד דקיוס
דקיוס
201 - 251
249 - 251
נהרג בקרב נגד הגותים ונודע ברדיפת נוצרים
טרבוניאנוס גלוס
206 - 253
251 - 253
נרצח על ידי חייליו
איימליאנוס
207 - 253
253
שלט כ-3 חודשים עד שנרצח על ידי חייליו
ולריאנוס
200 - 260
253 - 260
היה הקיסר הרומי הראשון להלקח כשבוי על ידי זרים (על ידי הסאסאנים )
גליאנוס
218 - 268
260 - 268
חלק את שלטונו עם אביו, ולריאנוס עד להרצחו על ידי גנרליו.
קלאודיוס השני גותיקוס
213 - 270
268 - 270
הביס את הגותים והיה אחד הקיסרים האהובים ברומא. קשר נגד גליאנוס.
קווינטילוס
270
שלט 17 ימים בלבד, התאבד.
אורליאנוס
214 - 275
270 - 275
איחד את האימפריה ונרצח על ידי שומרי ראשו
טקיטוס
200 - 276
275 - 276
מצא את מותו מידי מתנקשים.
פלוריאנוס
276
מצא את מותו מידי חייליו.
פרובוס
232 - 282
276 - 282
מצא את מותו מידי חייליו.
קרוס
230 - 283
282 - 283
נרצח על ידי שומרי ראשו.
קארינוס
283 - 285
בתחילה שלט עם נומריאנוס .
תקופת הדומינט
קיסרי הטטררכיה
תמונה
שם הקיסר
תקופת חיים
שנות שלטון
שושלת
הערות
דיוקלטיאנוס
245 - 313
284 - 305
שושלת קונסטנינוס
שנתיים שלט לבד, אבל אחר כך פילג את האימפריה, והכתיר כקיסר המערב את מקסימיאנוס והנהיג סוג שלטון אחר, הטטררכיה .
מקסימיאנוס
250 - 310
286 - 305
שלט במשותף עם דיוקלטיאנוס כאוגוסטוס המערב.
קונסטנטיוס כלורוס
250 - 306
כ"קיסר " המערב 293 - 305, כ"אוגוסטוס" המערב 305- 306
שלט במשותף עם גלריוס . היה אביו של קונסטנטינוס הגדול .
גלריוס
250(משוער)-311
כ"קיסר " המזרח 293 - 305, כ"אוגוסטוס" המזרח 305- 311
משל ביחד עם קונסטנטיוס כלורוס.
סוורוס השני
תאריך לידה לא ידוע - 307
כ"קיסר " המערב 305 - 306, כ"אוגוסטוס" המערב 306 - 307
משל ביחד עם מקסימינוס דאיה גלריוס וקונסטנטיוס , הוכרז לאוגוסטוס על ידי גלריוס לאחר מות קונסטנטיוס כלורוס .
מקסימינוס דאיה
270 (משוער) - 313
כ"קיסר" המזרח 305 - 311, כ"אוגוסטוס" המזרח 311 - 313
משל ביחד עם ליקיניוס , מקסנטיוס , קונסטנטינוס וסוורוס . הוכרז באופן רשמי ל"אוגוסטוס" בשנת 308.
מקסנטיוס
תאריך לידה לא ידוע - 312
306-312
בנו של מקסימיאנוס . לאחר מות קונסטנטיוס כלורוס מרד, הוכרז כקיסר בעיר רומא ושלט על איטליה הדרומית והמרכזית ואפריקה. הובס על ידי קונסטנטיוס .
ליקיניוס
250 - 325
308- 323
מונה על ידי גלריוס ל"אוגוסטוס" המערב ב-308 , אם כי למעשה שלט רק על פאנוניה תארקיה ואילריקום במזרח האימפריה. לאחר מותו של גלריוס בשנת 311 משל יחד עם מקסימינוס דאיה על חלקה המזרחי של האימפריה. משנת 313 משל לבדו על האימפריה המזרחית במקביל לקונסטנטינוס שמשל באימפריה המערבית
קונסטנטינוס
272- 337
כקיסר ואוגוסטוס במערב 306- 323, כשליט יחיד על כל האימפריה 323 - 337
שושלת קונסטנטינוס
לאחר מות אביו, קונסטנטיוס כלורוס , שהיה אוגוסטוס המערב דאז, הוכרז קונסטנטינוס כ"אוגוסטוס" על ידי חייליו. במקביל מונה סוורוס ל"אוגוסטוס" על ידי גלריוס . באופן הדרגתי הוא השתלט על חלקיה השונים של האימפריה הרומית עד שבשנת 323 איחד את כולה תחת שלטונו. קונסטנטינוס ידוע כקיסר ש"ניצר" את האימפריה הרומית, למרות שרק הפך אותה לדת מותרת , והוא עצמו, בניגוד למה שמקובל לחשוב, התנצר רק כאשר נטה למות. הקיסר שאכן ניצר את האימפריה היה תאודוסיוס הראשון .
בית קונסטנטינוס והקיסרים הנוצרים
תמונה
שם הקיסר
תקופת חיים
שנות שלטון
שושלת
הערות
קונסטנטינוס השני
317 - 340
337 - 340
קונסטנטינוס
היה אוגוסטוס יחד עם אחיו קונסטנטיוס השני וקונסטנס הראשון
קונסטנטיוס השני
317 - 361
337 - 361
קונסטנטינוס
נפטר בשנת 361 בנסיבות טבעיות. קיסר יחיד החל מ-350 .
קונסטנס הראשון
317 - 361
337 - 361
קונסטנטינוס
שלט יחד עם קונסטנטיוס השני וקונסטנטינוס השני .
יוליאנוס
331 - 363
361 - 363
קונסטנטינוס
ידוע כ"יוליאנוס הכופר" משום שדחה את הנצרות. אחרון מבית קונסטנטינוס.
יוביאנוס
332 - 364
363 - 364
ולנטיניאנוס הראשון
321 - 375
364 - 375
ולנטיניאנוס
שלט ביחד עם ואלנס.
ואלנס
328 - 378
364 - 378
ולנטיניאנוס
שלט ביחד עם ולנטיניאנוס הראשון, גטריאנוס וולנטיאנוס השני.
גרטיאנוס
359 - 383
375 - 383
ולנטיניאנוס
שלט עם ואלנס, ואלנטיניאנוס השני ותאודוסיוס הראשון.
ולנטיניאנוס השני
371 - 392
ולנטיניאנוס
שלט עם ואלנס, ואלנטיניאנוס השני ותאודוסיוס הראשון.
תאודוסיוס הראשון
346 - 395
379 - 395
תאידוסיוס
הפך את הנצרות לדת הרשמית ברומא. אחרי מותו התפצל השלטון באימפריה באופן רשמי לשניים.
סווטוניוס , שנים עשר הקיסרים.
משה עמית , תולדות הקיסרות הרומית.
ו.א. קולדוואל, א.ה.מאריל, עריכה: מיכאל זיו, תרגם: דניאל שר, קורות העולם-תולדות האנושות מראשיתה ועד ימינו , הוצאת מסדה , תשי"ז, חלק שלישי , "הציוויליזציה של הרומאים", פרק 8 : "הרומאים בתקופת הקיסרות" , עמוד 193-220 .