קיקה סאנצ'ס פלורס
| לידה |
5 בפברואר 1965[1] (בן 61) מדריד, ספרד | |||
|---|---|---|---|---|
| מדינה |
ספרד | |||
| גובה | 1.76 מטר | |||
| עמדה | מגן ימני | |||
| בן או בת זוג |
Blanca Romero (2025–1997 | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
אנריקה (קיקה) סאנצ'ס פלורס (בספרדית:Quique Sánchez Flores;נולד ב-5 בפברואר 1965) הוא מאמן כדורגל וכדורגלן ספרדי לשעבר ששיחק בעמדת המגן הימני. הוא החל את הקריירה המקצוענית שלו בולנסיה בשנת 1984, וצבר 304 משחקים בהם הבקיע 16 שערים בלה ליגה במשך 12 עונות. הוא שיחק גם בריאל מדריד ובריאל סרגוסה ופרש בשנת 1997. מבחינה בינלאומית, הוא ייצג את ספרד בנבחרות עד גיל 18, בנבחרת ספרד עד גיל 21, נבחרת ספרד עד גיל 23 ובנבחרת ספרד, והופיע עם הנבחרת הבוגרת במונדיאל 1990. בשנת 2001, פלורס החל את קריירת האימון שלו כשאימן את קבוצת הנוער של ריאל מדריד. תפקידו הבכיר הראשון הגיע בשנת 2004 בחטאפה, והוא גם אימן את ולנסיה, אתלטיקו מדריד - שם הגיע לגמר הליגה האירופית 2010 וזכה עימה, ואספניול בלה ליגה. מחוץ לספרד הוא אימן בבנפיקה ליסבון מליגת העל הפורטוגלית, ובווטפורד (ב-2 קדנציות שונות) בפרמייר ליג, כשהוא גם אימן לפרקי זמן באיחוד האמירויות הערביות ובסין.
קריירת משחק
[עריכת קוד מקור | עריכה]פלורס, שנולד במדריד, בילה את עשר שנותיו הראשונות כשחקן בוגרים בולנסיה החל מעונת 1984/1985. המועדון ירד ליגה בעונתו השנייה בקבוצה (עונת 1985/1986), וכאשר חזרו ללה ליגה בעונת 1987/1988 הם סיימו במקום ה-14. עם זאת, מאותה נקודה ועד עונת 1993/1994 הקבוצה מעולם לא דורגה נמוך יותר מהמקום השביעי, כשהוא היה הבחירה הראשונה בקבוצה.[2] פלורס עבר לריאל מדריד בקיץ 1994 בחוזה לארבע שנים, ונשאר בקבוצה מהבירה במשך שתי עונות, וזכה באליפות בעונת 1994/1995[3] אבל נהפך למיותר בתחילת טרום העונה של 1996 לאחר שהתלונן בפני המאמן החדש פאביו קאפלו על כאבים בציפורניים.[4] לאחר מכן, הוא שיחק לתקופה קצרה בריאל סרגוסה, ופרש מכדורגל מקצועני בגיל 32 עם סך של 304 משחקים ו-16 שערים;[5] בעונתו היחידה בהליגה הספרדית השנייה בכדורגל כשוולנסיה זכתה באליפות, הוא רשם שיאי קריירה עם 40 משחקים ותשעה שערים. פלורס ערך 15 הופעות עבור נבחרת ספרד, והוא נכלל בסגל למונדיאל 1990.[6] בספטמבר 1987, הוא ערך את הופעת הבכורה שלו במשחק ידידות נגד נבחרת לוקסמבורג שנגמר בניצחון 0–2 לספרדים בקאסטיון דה לה פלאנה.[7][8]
קריירת אימון
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההתחלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פלורס החל את קריירת האימון שלו בשנת 2001 כשאימן את קבוצות הנוער של ריאל מדריד. לאחר שזכה לתשואות על עבודתו במהלך שלוש עונותיו בקבוצות הנוער, הוא משך את תשומת ליבה של חטאפה שעלתה ליגה זה מכבר, גם היא ממדריד.
ולנסיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר עונת 2004/2005 עם חטאפה, בה סיימו במקום ה-13, ניתנה לפלורס ההזדמנות לאמן את קבוצתו לשעבר ולנסיה, במקומו של קלאודיו ראניירי.[9] בעונתו הראשונה בקבוצה (עונת 2005/2006) הוא הוביל אותם למקום השלישי וכך העפיל לליגת האלופות שם הקבוצה הגיעה לרבע הגמר, אך הודחה על ידי צ'לסי.[10] במאי 2007, העטלפים סיימו בטופ 4 בעונת 2006/2007, וכתוצאה מכך הבטיחה את השתתפותה בעונת 2007/2008 בליגת האלופות. עם זאת, ב-29 באוקטובר מועצת המנהלים של הקבוצה החליטה לפטר את פלורס לאחר סדרה של תוצאות גרועות.[11]
בנפיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פלורס מונה למאמנה של בנפיקה ליסבון ב-24 במאי 2008.[12] ב-8 ביוני של השנה שלאחר מכן הוא עזב את ליגת העל הפורטוגלית בהסכמה הדדית, לאחר שסיים במקום השלישי בליגה וזכה בגביע הליגה הפורטוגלית.[13]
אתלטיקו מדריד
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-23 באוקטובר 2009, חתם פלורס באתלטיקו מדריד לאחר פיטוריו של אבל רסינו,[14] וחתם על חוזה עד 30 ביוני 2010. בסיומה של עונת 2009/2010 הוא הוביל את הקבוצה למקום התשיעי, אך גם לשני גמרי גביע: גמר הגביע בעונת 2009/2010 בליגה האירופית שם הוא הוביל את אתלטיקו לניצחון על פולהאם 2-1 לאחר הארכה, ולגמר גביע המלך הספרדי בו הפסידו לסביליה. במהלך עונת 2010/2011, לאחר שהתעמת לעיתים קרובות עם כוכב הקבוצה דייגו פורלאן,[15] פלורס הודיע על עזיבתו את הקולצ'ונרוס לפני סיום העונה, והקבוצה העפילה לבסוף אל הליגה האירופית.[16]
אל אהלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת מאי 2011, פלורס נקשר למעבר לספרטק מוסקבה.[17] עם זאת, ב-8 בנובמבר הוא מונה למאמן החדש של קבוצת שבאב אל אהלי מליגת העל של איחוד האמירויות הערביות, כשהחליף את איוון האשק (Ivan Hašek). הוא עזב ב-11 ביוני 2013.
אל-עין
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-28 בספטמבר 2013, שלושה חודשים בלבד לאחר שעזב את המדינה, חזר פלורס לאיחוד האמירויות הערביות והוא מונה למאמנה של אל-עין.[18] עם זאת, כהונתו הייתה קצרה, שכן הוא פוטר ב-8 במרץ 2014 עקב תוצאות גרועות.[19]
חזרה לחטאפה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר כמעט תשעה חודשים ללא קבוצה, פלורס חזר לחטאפה ב-5 בינואר 2015 כדי להחליף את קוסמין קונטרה כמאמן החדש, לאחר עזיבתו של האחרון לסין. משחקו הראשון כמאמן התקיים יומיים לאחר מכן, והוא הסתיים בתיקו 1-1 בחוץ מול אלמריה בגביע המקומי;[20] ב-26 בפברואר, בנימוק של סיבות אישיות, הוא התפטר מהקבוצה.[21]
ווטפורד
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-5 ביוני 2015, פלורס מונה למאמנה הראשי של העולה החדשה לפרמייר ליג ווטפורד, כשהחליף את סלבישה יוקאנוביץ' והיה המאמן החמישי בתפקיד זה בתוך שנים עשר חודשים.[22] בדצמבר, הקבוצה ניצחה בשלושה משחקי ליגה והפסידה רק באחד, מה שזיכה אותו בתואר מאמן החודש בפרמייר ליג; החלוץ שלו, אודיון איגהלו, זכה בתואר שחקן החודש בפרמייר ליג, לאחר שכבש חמישה שערים באותו חודש. עם זאת, אף על פי שהוביל את הקבוצה למקום נוח במרכז הטבלה בעונת 2015/2016 ולחצי גמר גביע ה-FA, הוכרז ב-13 במאי 2016 כי פלורס יעזוב בסוף העונה.[23]
אספניול
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-9 ביוני 2016, פלורס חזר לספרד, וחתם על חוזה לשלוש שנים במקומו של קונסטנטין גאלקה (Constantin Gâlcă) כמאמן אספניול.[24] החתמתו השנייה הייתה חוסה אנטוניו רייס, אותו אימן בעבר בבנפיקה ובאתלטיקו.[25] פלורס פוטר ב-20 באפריל 2018, לאחר שהשיג תוצאות גרועות לקראת סוף עונת 2017/2018.[26] ביולי, הוא היה ברשימה מקוצרת של ארבעה מועמדים לאימון נבחרת מצרים בכדורגל.[27]
שאנגחאי שנחווה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-25 בדצמבר 2018, פלורס מונה למאמנה של הקבוצה הסינית שאנגחאי שנחווה.[28] ביולי שלאחר מכן, הוא עזב.[29]
חזרה לווטפורד
[עריכת קוד מקור | עריכה]פלורס חזר לווטפורד ב-7 בספטמבר 2019, כשהחליף את חאבי גראסיה שפוטר באותו היום. קבוצתו השלימה קאמבק מפיגור 2-0 לתיקו 2-2 מול ארסנל בויקארג' רואד במשחקו הראשון ב-15 בספטמבר.[30] עם זאת, שבוע לאחר מכן, הם הובסו 0–8 באצטדיון סיטי אוף מנצ'סטר בידי מנצ'סטר סיטי, כאשר הסיטיזנס כבשו חמישה שערים ברבע השעה הראשונה, במה שנחשב כניצחונה הגדול ביותר של הסיטי בפרמייר ליג.[31] ב-30 בנובמבר 2019, ווטפורד יצאה למשחק חוץ מול סאות'המפטון והפסידו 1–2. למחרת, פלורס פוטר לאחר שהשיג רק ניצחון אחד בתקופתו השנייה כמאמן.[32]
חזרה שלישית לחטאפה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-6 באוקטובר 2021, פלורס הוצג כמאמן חטאפה בפעם השלישית, לאחר שמיצ'ל פוטר מתפקידו לאחר שלא ניצח באף אחד משמונת משחקיו הראשונים בעונת 2021/2022.[33] קבוצתו הודחה מהסיבוב השני של גביע המלך הספרדי לאחר שהובסה 0–5 בידי אתלטיקו באלרס (CD Atlético Baleares) מהפרימרה דיוויסיון RFEF,[34] אך שבעה עשר ימים לאחר מכן חטאפה השיגה את הניצחון הראשון על ריאל מדריד מזה כמעט 9 שנים בזכות שער בודד של אנס אונאל.[35] קבוצתו של פלורס סיימה במקום ה-15 בעונתו הראשונה בחזרה ללה ליגה.[36] ב-27 באפריל 2023, הוא פוטר מתפקידו לאחר שנאבקו נגד הירידה כשנותרו 7 משחקים לסיום עונת 2022/2023, והוחלף על ידי מאמן אחר שחזר, חוסה בורדלאס.[37]
סביליה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-18 בדצמבר 2023, פלורס מונה למאמנה של סביליה וחתם על חוזה עד 2025; הוא היה המאמן השלישי של סביליה בעונת 2023/2024, אחרי חוזה לואיס מנדיליבר ודייגו אלונסו.[38] הוא ניצח בהופעת הבכורה שלו למחרת, 3-0 נגד גרנדה מתחתית הליגה.[39] במהלך משחק בחטאפה ב-30 במרץ 2024, סאנצ'ס פלורס, ממוצא צועני ספרדי, היה קורבן לגזענות מאחורי ספסלי המאמנים. כתוצאה מקריאות נגד מרקוס אקוניה באותו משחק, המארחת נצטוותה לסגור חלקים מהאצטדיון שלה לשלושה משחקים ונקנסה. עם זאת, מכיוון שהקללות נגד המאמן לא הוזכרו בדוח השופט, לא ננקטה כל פעולה בנוגע אליהם. ב-18 במאי 2024, לאחר שהבטיחו את הישרדותם, סאנצ'ס פלורס הודיע כי יעזוב את אצטדיון רמון סאנצ'ס פיחואן ב-30 ביוני.[40]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פלורס הוא אחיינה של זמרת ורקדנית הפלמנקו לולה פלורס. אביו, איזידרו, היה גם כדורגלן ומגן,[41] ואלפרדו די סטפנו היה הסנדק שלו.[42] אחיו ובנו, איזידרו ואנריקה בהתאמה, שיחקו כדורגל ברמות נמוכות יותר.[43][44]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קיקה סאנצ'ס פלורס, באתר Transfermarkt
- קיקה סאנצ'ס פלורס, באתר BDFutbol
- קיקה סאנצ'ס פלורס, באתר WorldFootball.net
- קיקה סאנצ'ס פלורס, באתר National Football Teams
- קיקה סאנצ'ס פלורס, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Quique Sánchez Flores » Profile, www.worldfootball.net (באנגלית)
- ^ Un banquillo de autor, La Vanguardia, 2016-09-16 (בספרדית)
- ^ EMILIO PÉREZ DE ROZAS, La banda era de Quique, El Periódico, 2017-02-17 (בספרדית)
- ^ Fabio Capello lideró el primer proyecto de Lorenzo Sanz, AS.com, 2020-03-24 (בספרדית)
- ^ Sport, Quique Sánchez Flores alcanza los quinientos partidos en Primera División, Diario Sport, 2015-02-09 (בספרדית)
- ^ [https://www.rsssf.org/miscellaneous/qflores-intl.html Enrique S�nchez Flores, �Quique� - International Appearances], www.rsssf.org
- ^ Luxemburgo nunca hizo un gol a España en los cuatro precedentes, Mundo Deportivo, 2014-10-11 (בספרדית)
- ^ Reportaje sobre Quique Sánchez Flores, técnico del Espanyol, Mundo Deportivo, 2016-12-16 (בספרדית)
- ^ Quique Sánchez Flores, nuevo entrenador del Valencia - elmundo.es deportes, www.elmundo.es
- ^ 20MINUTOS.ES/AGENCIAS, Quique: "No estamos entre los cuatro mejores de Europa", www.20minutos.es - Últimas Noticia, 2007-04-11 (בספרדית)
- ^ UEFA.com, The official website for European football, UEFA.com (באנגלית)
- ^ "Benfica appoint Flores as coach" (באנגלית בריטית). 2008-05-24.
- ^ Marco Pereira, OFFICIAL: Flores leaves Benfica, www.portugoal.net (באנגלית בריטית)
- ^ Quique Sanchez Flores To Become New Atletico Madrid Coach | Goal.com, goal.com (באנגלית)
- ^ Diego Forlan's relationship with Atlético Madrid seems set to end - Sid Lowe - SI.com, sportsillustrated.cnn.com
- ^ Europa Press, Fútbol/Liga BBVA.- Crónica del Atlético de Madrid - Hércules, 2 - 1, www.europapress.es, 2011-05-15
- ^ Nueva 'novia' para Quique Sánchez: el Spartak ruso, Mundo Deportivo, 2011-05-12 (בספרדית)
- ^ Al Ain appoint Quique Flores as new Head Coach - News - UAE Pro League Committee, proleague.ae
- ^ Amith Passela, Quique Sanchez Flores out at Al Ain, The National (באנגלית)
- ^ [https://e01-marca.uecdn.es/eventos/marcador/futbol/2014_15/copa/octavos/ida/alm_get Almer�a vs Getafe: resumen, goles y resultado], MARCA.com, 2015-06-01
- ^ MARCA.com, Quique Sánchez Flores dimite como entrenador del Getafe, MARCA.com, 2015-02-26 (בספרדית)
- ^ "Watford: Quique Sanchez Flores replaces Slavisa Jokanovic". BBC Sport (באנגלית בריטית). 2015-06-05.
- ^ "Quique Sanchez Flores: Watford manager to leave in summer". BBC Sport (באנגלית בריטית). 2016-05-13.
- ^ "Quique Sanchez Flores: Espanyol appoint former Watford boss". BBC Sport (באנגלית בריטית). 2016-06-09.
- ^ Sport, Espanyol confirm signing of former Sevilla forward Jose Antonio Reyes, sport, 2016-06-28 (באנגלית)
- ^ Espanyol sack Sanchez Flores after bad run, ESPN.com, 2018-04-20 (באנגלית)
- ^ "Egypt announces four-man coaching shortlist to replace Cuper". BBC Sport (באנגלית בריטית). 2018-07-25.
- ^ "Quique Sanchez Flores: China's Shanghai Shenhua appoint ex-Watford boss as manager". BBC Sport (באנגלית בריטית). 2018-12-25.
- ^ "Ex-Watford boss Quique Sanchez Flores leaves Shanghai Shenhua". Sky Sports (באנגלית בריטית).
- ^ "Watford 2-2 Arsenal: Hornets cancel out Pierre-Emerick Aubameyang's double". BBC Sport (באנגלית בריטית). 2019-09-13.
- ^ "Manchester City 8-0 Watford: Hosts score five in opening 18 minutes in hammering". BBC Sport (באנגלית בריטית). 2019-09-20.
- ^ "Quique Sanchez Flores: Watford sack manager after less than three months in charge". BBC Sport (באנגלית בריטית). 2019-12-01.
- ^ https://www.reuters.com/sports/sanchez-flores-named-getafe-coach-third-time-2021-10-06/
- ^ EFE, Quique, hundido tras el ridículo: "Esto es inaceptable...", Diario AS, 2021-12-16 (בספרדית)
- ^ Lowe, Sid (2022-01-03). "Getafe roll over Real Madrid in great escape bid inspired by Crystal Palace". The Guardian (באנגלית בריטית).
- ^ Quién es Quique Sánchez Flores, el entrenador del Getafe: historia, de dónde es, estadísticas, títulos, palmarés, logros y en qué equipos ha entrenado | Goal.com Espana, www.goal.com, 2022-06-29 (בספרדית)
- ^ Luis Cartagena, El Getafe destituye a Quique Sánchez Flores; Bordalás, principal candidato para sustituirle, Cadena SER, 2023-04-27 (בספרדית)
- ^ Sevilla confirms Quique Sanchez Flores as first team coach until 2025, english.news.cn (באנגלית)
- ^ Por Newsroom InfobaeSeguir en, Quique se estrena con victoria en el Sevilla ante un pobre Granada (0-3), infobae, 2023-12-19 (בספרדית)
- ^ "Quique Sánchez Flores anuncia que no seguirá en Sevilla - ESPN Video". ESPNdeportes.com (בספרדית).
- ^ europapress.es/chance/gente/noticia-quique-sanchez-flores-despide-padre-tambien-futbolista-isidro-sanchez-garcia-figueras-20130904090915.html
- ^ Lawrence, Amy (2015-08-13). "Watford's Quique Flores flourishing with a little inspiration from Di Stéfano". The Guardian (באנגלית בריטית).
- ^ Histórico de la Tercera madrileña muy copero, Diario AS, 2008-02-29 (בספרדית)
- ^ Javier Hernández, El hijo de Quique Flores debuta con el primer equipo del Getafe, Diario AS, 2022-07-12 (בספרדית)
| נבחרת ספרד – מונדיאל 1990 | ||
|---|---|---|
|
1 זוביזרטה • 2 צ'נדו • 3 חימנס • 4 אנדרינואה • 5 סאנצ'יס • 6 ואסקס • 7 פרדסה • 8 קיקה • 9 בוטרגניו • 10 פרננדו • 11 וייארויה • 12 אלקורטה • 13 אבלנדו • 14 גוריס • 15 רוברטו • 16 באקרו • 17 היירו • 18 ראפה פאס • 19 סלינאס • 20 מנולו • 21 מיצ'ל • 22 אוקוטורנה • מאמן: סוארס |
||