קיקה סטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קיקה סטיין
Enrique Setién
Quique setién.jpg
מידע אישי
לידה 27 בדצמבר 1958 (בן 61)
סנטנדר, ספרד
שם מלא אנריקה סטיין סולאר
גובה 1.82 מטר
עמדה קשר
מועדונים מקצועיים כשחקן*
1977–1985
1985–1988
1988–1992
1992–1996
1996
סה"כ
ראסינג סנטנדר
אתלטיקו מדריד
לוגרונייס
ראסינג סנטנדר
לבאנטה
204 (43)
73 (7)
114 (20)
124 (25)
3 (0)
518 (95)
נבחרת לאומית כשחקן
1985–1986 נבחרת ספרד בכדורגל ספרד 3 (0)
קבוצות כמאמן
2001–2002
2003
2006
2007–2008
2009–2015
2015–2017
2017–2019
2020–
ראסינג סנטנדר
פולידפורטיבו אחידו
גינאה המשוונית
לוגרונייס
דפורטיבו לוגו
לאס פאלמס
ריאל בטיס
ברצלונה
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אנריקה "קיקה" סטיין סולארספרדית: Enrique "Quique" Setién Solar; נולד ב-27 בדצמבר 1958) הוא כדורגלן עבר ומאמן כדורגל ספרדי המאמן את קבוצת ברצלונה.

קריירת משחק

סטיין נולד בסנטנדר שבספרד,[1] ובשנת 1977 ערך את הופעת הבכורה שלו בלה ליגה במדי הקבוצה המקומית ראסינג סנטנדר, בה שימש בדרך כלל כשחקן מחליף. הקבוצה ירדה לליגה השנייה בתום עונת 1978/1979, עלתה חזרה ללה ליגה בתום עונת 1980/1981, ירדה שוב בתום עונת 1982/1983 ועלתה בתום עונת 1983/1984. הוא החמיץ את עונת 1982/1983 בשל פציעה.

בתחילת עונת 1985/1986 עבר לאתלטיקו מדריד, וסיים עם הקבוצה במקום החמישי. בעונה העוקבת סיימה הקבוצה במקום השביעי,[2] אך בעונת 1987/1988 לא זכה לדקות משחק משמעותיות תחת המאמן ססאר לואיס מנוטי ובתום העונה עזב את הקבוצה ועבר ללוגרונייס, ששיחקה בלה ליגה.[3][4][5]

סטיין שיחק בליגורניו במשך ארבע עונות, ובתום עונת 1991/1992 חזר לקבוצת נעוריו, ראסינג סנטנדר, סייע לה לחזור ללה ליגה בתום עונת 1992/1993 ושיחק במדיה עד ינואר 1996, אז שוחרר מהמועדון יחד עם המאמן וינסנטה מירה.[6] ביוני 1996, לאחר מספר חודשים בהם לא שיחק ובתום העונה בלה ליגה, שיחק שלושה משחקי פלייאוף יחד עם לבאנטה, סייע לה לעלות לליגה השנייה והודיע על פרישה.[7]

קריירת נבחרת

סטיין שיחק שלוש פעמים במדי נבחרת ספרד. הופעת הבכורה שלו הייתה ב-20 בנובמבר 1985 במשחק ידידות נגד אוסטריה שנגמר בתוצאה 0–0.[8]

סטיין זומן לסגל נבחרת ספרד למונדיאל 1986, אך לא שיחק כלל במהלך הטורניר.[9]

קריירת אימון

סטיין החל לאמן בשנת 2001 את ראסינג סנטנדר, הקבוצה בה שיחק במרבית הקריירה שלו. הוא החל לאמן את הקבוצה במחזור הליגה השביעי ובסוף העונה העלה אותה ללה ליגה.

בשנת 2003 עבר לאמן בפולידפורטיבו אחידו (אנ') מהליגה הספרדית השנייה, אך פוטר לאחר שהשיג שני ניצחונות בלבד ב-15 משחקים.

בשנת 2006 אימן את נבחרת גינאה המשוונית במשך שלושה חודשים.[10]

בעונת 2007/2008 החל לאמן קבוצה נוספת בה שיחק, לוגרונייס, ששיחקה בליגה הספרדית השלישית בכדורגל, אך פוטר באמצע העונה.[11]

ביוני 2009 החל לאמן את דפורטיבו לוגו.[12] בסוף עונת 2011/2012 עלתה בפעם השנייה בתולדותיה לליגה הספרדית השנייה.[13] הוא הצליח לשמור את הקבוצה בליגה השנייה בשלוש העונות הבאות, כשהיא מסיימת במקומות ה-11, 12 ו-15 בהתאמה.[14][15][16]

ב-19 באוקטובר 2015 מונה למאמנה של לאס פאלמס במקומו של פאקו הררה.[17] את עונת 2015/2016 סיימה הקבוצה במקום ה-11. ב-18 במרץ 2017 הודיע כי יעזוב את המועדון בתום עונת 2016/2017 בשל סכסוך עם ההנהלה. הקבוצה סיימה את הליגה במקום ה-14.[18]

ב-26 במאי 2017 חתם לשלוש עונות כמאמן ריאל בטיס. את עונת 2017/2018 סיימה הקבוצה במקום השישי, שהקנה לה כרטיס לשלב הבתים של הליגה האירופית. הקבוצה סיימה במקום הראשון בבית עם שלושה ניצחונות ושלוש תוצאות תיקו, אך הודחה בשלב 32 האחרונות לאחר שהפסידה במצטבר 4–6 לסטאד רן הצרפתית.[19] את עונת 2018/2019 סיימה הקבוצה במקום העשירי, וב-19 במאי 2019 הודיע סטיין כי יעזוב את הקבוצה בתום העונה.[20]

ב-13 בינואר 2020 חתם כמאמן ברצלונה עד לתום עונת 2021/2022, במקומו של המאמן ארנסטו ואלוורדה שפוטר.[21][22][23]

חיים אישיים

בנו של סטיין, לארו (אנ'), הוא גם כדורגלן, והוא משחק בעמדת הקשר בסנט אנדראו מהליגה הספרדית הרביעית.[24]

סטיין הוא חובב שחמט ואף שיחק נגד השחקנים הטובים בעולם, כמו גארי קספרוב, אנטולי קרפוב, סרגיי קריאקין ומחשב השחמט המפורסם "כחול עמוק". הוא גם כתב מספר מאמרי שחמט לעיתון "אל מונדו", ביניהם גם הספד לשחמטאי בובי פישר.[25][26]

תארים

כשחקן

אתלטיקו מדריד

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קיקה סטיין בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Cudeiro, Juan L. (28 בנובמבר 2013). "“Muchas veces prefiero jugar al ajedrez que ver fútbol”". El País (בספרדית). ISSN 1134-6582. בדיקה אחרונה ב-14 בינואר 2020. 
  2. ^ "European Competitions 1985–86". RSSSF. אורכב מ-המקור ב-27 November 2012. בדיקה אחרונה ב-10 בדצמבר 2015. 
  3. ^ "Quique, otro "cerebro" para el Atlético" [Quique, another "brain" for Atlético]. Mundo Deportivo (בספרדית). 22 ביוני 1985. בדיקה אחרונה ב-3 ביוני 2013. 
  4. ^ "Arteche, Landáburu, Quique y Setién ganan a Gil en los juzgados, pero no juegan" [Arteche, Landáburu, Quique and Setién in court battle with Gil, but do not play]. El País (בספרדית). 2 בדצמבר 1988. בדיקה אחרונה ב-31 בדצמבר 2014. 
  5. ^ "La década «ostentórea»" [The "ostentórea" decade]. El Mundo (בספרדית). 26 ביוני 1997. בדיקה אחרונה ב-10 באפריל 2009. 
  6. ^ País, Ediciones El (14 בינואר 1996). "Fulminante despido de Miera y Quique Setién del Racing". El País (בספרדית). ISSN 1134-6582. בדיקה אחרונה ב-14 בינואר 2020. 
  7. ^ País, Ediciones El (16 באפריל 1996). "Quique Setién ficha por el Levante". El País (בספרדית). ISSN 1134-6582. בדיקה אחרונה ב-14 בינואר 2020. 
  8. ^ "0–0: Nos congelamos todos" [0–0: We all froze]. Mundo Deportivo (בספרדית). 21 בנובמבר 1985. בדיקה אחרונה ב-21 באפריל 2016. 
  9. ^ "Del utillero falangista al positivo de Calderé: nuestro Mundial 86 en diez episodios" [From the falangista kit man to Calderé's positive: our 86 World Cup in ten episodes]. El Confidencial (בספרדית). 21 במאי 2016. בדיקה אחרונה ב-28 בספטמבר 2017. 
  10. ^ "Guinea Ecuatorial busca su Eto'o" [Equatorial Guinea in search of their Eto'o]. El País (בספרדית). 30 באוקטובר 2006. בדיקה אחרונה ב-15 במרץ 2017. 
  11. ^ "Quique Setién, destituido como entrenador del Logroñés" [Quique Setién, fired as Logroñés coach]. El Diario Montañés (בספרדית). 15 בינואר 2008. בדיקה אחרונה ב-10 באפריל 2009. 
  12. ^ "Quique Setién, nuevo entrenador" [Quique Setién, new manager]. El Diario Montañés (בספרדית). 10 ביוני 2009. אורכב מ-המקור ב-13 June 2009. בדיקה אחרונה ב-13 ביוני 2009. 
  13. ^ "Quique Setién renueva una temporada más con el Lugo" [Quique Setién renews with Lugo for another season]. Diario AS (בספרדית). 3 ביולי 2012. בדיקה אחרונה ב-15 במרץ 2017. 
  14. ^ "El Lugo certifica la salvación tras vencer al Sabadell" [Lugo confirm survival after beating Sabadell]. Diario AS (בספרדית). 26 במאי 2013. בדיקה אחרונה ב-15 במרץ 2017. 
  15. ^ "El Lugo sigue en Segunda tras vencer al Mirandés" [Lugo remain in Segunda after beating Mirandés]. La Voz de Galicia (בספרדית). 7 ביוני 2014. בדיקה אחרונה ב-15 במרץ 2017. 
  16. ^ "Quique Setién se despedirá del Lugo ante el Girona" [Quique Setién will say goodbye to Lugo against Girona]. La Nueva España (בספרדית). 2 ביוני 2015. בדיקה אחרונה ב-15 במרץ 2017. 
  17. ^ "Las Palmas sack Paco Herrera as manager, hire Quique Setien". ESPN FC. 19 באוקטובר 2015. בדיקה אחרונה ב-25 באוקטובר 2015. 
  18. ^ Diario AS, Las Palmas | Quique Setién to step down as Las Palmas boss in May, AS.com, ‏2017-03-18 (באנגלית)
  19. ^ "El Betis de Setién jugará en Europa" [Setién's Betis will play in Europe]. El País (בספרדית). 30 באפריל 2018. בדיקה אחרונה ב-1 ביוני 2018. 
  20. ^ El Real Betis y Quique Setién deciden no continuar juntos la próxima temporada, realbetisbalompie (בEuropean Spanish)
  21. ^ "Barcelona appoint Quique Setién as head coach to replace Ernesto Valverde". The Guardian. 13 בינואר 2020. בדיקה אחרונה ב-13 בינואר 2020. 
  22. ^ Burt, Jason (13 בינואר 2020). "Barcelona appoint former Real Betis coach Quique Setien as Ernesto Valverde replacement". The Telegraph. בדיקה אחרונה ב-13 בינואר 2020. 
  23. ^ ואלוורדה פוטר מברצלונה, סטיין מונה רשמית במקומו, באתר ערוץ הספורט, ‏14 בינואר 2020
  24. ^ "“Qué pasada”, exclamó el canterano Laro tras su estreno ante el Pontevedra CF" ["What a hoot", uttered youth graduate Laro after his debut against Pontevedra CF] (בספרדית). Racing Santander. 6 בספטמבר 2016. בדיקה אחרונה ב-21 בפברואר 2018. 
  25. ^ Jesús Cabaleiro Larrán, Futbolistas y ajedrez, el ejemplo de Quique Setién, Periodistas en Español, ‏2015-11-13 (בספרדית)
  26. ^ juanreina, Entrevista a Quique Setién «Entrenador de Las Palmas y ajedrecista aficionado», Ajedrez Murciano
  27. ^ "Spain – List of Super Cup Finals". RSSSF. בדיקה אחרונה ב-13 בינואר 2020. 


נבחרת ספרד - מונדיאל 1986

1 זוביזרטה • 2 תומאס • 3 קמאצ'ו • 4 מאקדה • 5 ויקטור • 6 גורדיו • 7 סניור • 8 גויקוצ'יאה • 9 בוטרגניו • 10 קרסקו • 11 חוליו אלברטו • 12 סטיין • 13 אורוטי • 14 גאייגו • 15 צ'נדו • 16 רינקון • 17 פרנסיסקו • 18 קלדרה • 19 סלינאס • 20 אלוי • 21 מיצ'ל • 22 אבלנדו • מאמן: מוניוס

ספרדספרד