קירה (כפר)

קירה (כפר)
قيره
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
נפה סלפית
שטח 2,258 דונם
גובה 482 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 1,278 (2017)
קואורדינטות 32°07′19″N 35°10′18″E / 32.121919444444°N 35.171719444444°E / 32.121919444444; 35.171719444444 
אזור זמן UTC +2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קירה הוא כפר פלסטיני, בנפת סלפית, ממזרח ובצמוד לכיפל חארס, ממערב למרדה ומדרום לזיתא ג'מעין , בגובה של כ-470 מ' מעל פני הים. מדרום, מעבר לכביש 5 נבנתה העיר אריאל.

לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית הכפר מנתה כ-1,387 תושבים בשנת 2016[1].

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מועצת הכפר יש חמישה מקורות אפשריים לשם הכפר:[2]

  1. המילה קירה מקורה בשפה היוונית, ומשמעותה "הגברת היפה".
  2. בסורית, המשמעות היא "גברת שיולדת".
  3. יש אגדה המספרת ששמו של הכפר מקורו באישה קחטאנית (ער') בשם קיריס שגרה בכפר.
  4. השם מגיע מהמילה הערבית קרא (قرى) שמשמעותה אורח.[3]
  5. השם נובע מהמילה הערבית קיר (قير) שמשמעותה זֶפֶת חומר ששימש למריחה על גמלים שקיבלו גרדת.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי עדויות ארכאולוגיות אזור הכפר מיושב ברציפות החל מתקופת הברזל בארץ ישראל.

בשנת 1870, ביקר חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן בכפר, והעריך שגרו בו כ-300 תושבים, וכתב: ”בשעה שבע ועשר דקות ראינו לשמאלנו, בפאת דרום, עוד גבעה מכוסה חלקית עצי זית ועליה את הכפר כירה, מספר תושביו מגיע למאה וארבעים.”[4].

אוכלוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במפקד 1922 שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, הייתה בקירה אוכלוסייה של 87 מוסלמים. המספר גדל במפקד 1931 ל-102 נפש, אשר התגוררו ב-28 בתים.[5]

בשנת 1945 במפקד שערכו שלטונות המנדט הבריטי, האוכלוסייה בכפר הייתה 140 מוסלמים.

בשנת 1961, האוכלוסייה של קירה מנתה 259 נפש.

לאחר מלחמת ששת הימים, בשנת 1967, מנתה אוכלוסיית הכפר 256 נפשות.[5]

אדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי סקר שערך המנדט הבריטי בשנת 1945, שטח הכפר הוא 2,249 דונם. מתוכם: הכפר עצמו היה בנוי על 14 דונם, לחקלאות שימשו 1,620 דונם והיתר – 615 דונם, היו אדמות בּוּר.[6]

בשנת 2013 (לאחר חלוקה מחדש של שטחי הכפרים בשנת 2012, על ידי הרשות הפלסטינית), היה שטח הכפר 2,451 דונם, מתוכם: הכפר היה בנוי על 156 דונם, 2,189 היו "ניתנים לעיבוד" והיתר – 106 דונם, היו אדמות בור.[2]

לאחר הסכמי אוסלו, סווגו אדמות הכפר. 2,393 דונם שהם מאדמות הכפר הוגדרו כשטח B, ו-58 דונם, 2.4% מהאדמות, הוגדרו כשטח C.[2]

גדר ההפרדה שהוקמה באזור אריאל, חוצצת בין קירה לבין עיר הנפה – סלפית, ומצריכה עיקוף המאריך את הדרך בכ-20 ק"מ.[2]

באוקטובר 2019, במסגרת "פעולת תג מחיר", רעולי פנים השחיתו מכוניות וריססו כתובות בכפר[7].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קירה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
  2. ^ 1 2 3 4 The Applied Research Institute – Jerusalem, Qira Village Profile, 2013
  3. ^ בדומה ל"קָרוּא" בעברית
  4. ^ ויקטור גרן, תיאור גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי של ארץ - ישראל - כרך חמישי : השומרון (ב), ירושלים: יד יצחק בן צבי, 1984 - עמוד: 120
  5. ^ 1 2 זאב וילנאי, אריאל, אנציקלופדיה לידיעת א"י, 1976, עמ' 6632
  6. ^ قيره - Qira - קירה, באתר palestineremembered, ‏2007
  7. ^ אתר למנויים בלבד ג'קי חורי, רעולי פנים השחיתו מכוניות וריססו כתובות בכפר ליד אריאל: "אין בארץ מקום לאויבים", באתר הארץ, 6 באוקטובר 2019