קירילוס מסקיתופוליס
| לידה |
525 לערך בית שאן, האימפריה הביזנטית  |
|---|---|
| פטירה |
559 לערך מדבר יהודה, ישראל |
| שפות היצירה |
יוונית עתיקה |
  | |
קירילוס מסקיתופוליס (ביוונית: Κύριλλος = אצילי, בלטינית: Cyril; חי במאה ה-6) היה אחד מחשובי ההגיוגרפים של הנזירים הנוצרים הראשונים בארץ ישראל.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
קירילוס נולד בשנת 525 לספירה לערך בסקיתופוליס, היא בית שאן, למשפחה נוצרית בעלת מעמד, אביו היה עוזרו המשפטי של הארכיבישוף המטרופוליטני. קירילוס התחנך לנזירות מגיל צעיר. בגיל 18 הצטרף למנזר "באלה" בעמק בית שאן, המזוהה כיום עם עין-בלה ליד קיבוץ מעוז חיים. שנה לאחר מכן הצטרף לקוינוביון של אותימיוס במישור אדומים (חאן אל אחמר), ושם שהה כעשר שנים, כחלק מהכשרתו לחיים בלאורה. הוא היה תלמידו של יוחנן המתבודד.
לאחר שעבר ללאורה שמדרום לתקוע שהוקמה על ידי חריטון, החל בכתיבת ביוגרפיות של נזירים מפורסמים, בסוגת כתיבה המכונה הגיוגרפיה (ביוונית הגיוס - קדוש, גרפיה - רישום). שתי הביוגרפיות הגדולות שלו הן: "חיי אותימיוס" ו"חיי סבאס", והאחרות הן - "חיי יוהנס המתבודד" ו"חיי קיריאקוס", "חיי תיאודוסיוס", "חיי תיאוגניוס", ו"חיי אברמיוס". חוקרים ובראשם גרגואר (Gregoire), סבורים שהיצירה "חיי גרסימוס" שיוחסה לקירילוס לא נכתבה על ידו, אלא על ידי נזיר אחר מן הלאורה של גרסימוס. נראה שקירילוס שילב בכתביו סיפורים על גרסימוס, ומכאן הטעות.
קירילוס הכיר את רוב הנזירים עליהם כתב, ועל אלו שלא הכיר - למד מפי נזירים שחיו בקרבתו. הוא נפטר בסביבות שנת 559, כנראה במנזר מר סבא.
כתיבתו מאופיינת בשפה עשירה בביטויים וברמזים מדברי השליחים, וכן בדיוק בפרטים היסטוריים, הגם שסוגת ההגיוגרפיה מתאפיינת בסיפורי ניסים על הקדושים. קירילוס, בהיותו אחד הביוגרפים הראשונים של הנזירות הנוצרית ושל הנצרות, השפיע על הכתיבה ההגיוגרפית והנוצרית, והוא מצוטט בה רבות. סיפור תולדות חייו של חריטון נכתב כנראה בהשפעת כתיבתו של קירילוס.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לאה די סגני, מבוא ותרגום, קירילוס מסקיתופוליס, חיי נזירים ממדבר יהודה, יד בן-צבי, 2005.
