קיר העורבים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מתחם קיר העורבים לצד רחוב מאיר יערי בחיפה. מעל למצוק ניתן להבחין בבתי שכונת רמת אלון

קיר העורביםערבית: עראק א-זיע'אן) הוא אתר ארכאולוגי חד-שכבתי בחיפה. האתר שוכן מצפון לשכונת רמת אלון לרגלי מצוק הנמצא ליד כביש הגישה לטכניון (רחוב מאיר יערי). ליד האתר עברה בעבר דרך עתיקה שהובילה משקמונה לחוסיפה (עספיא של היום).

אתר המצוק כולל מערה ומספר גומחות בהן נמצאו כלים המעידים על התיישבות פרהיסטורית. כ-60 מטרים צפונית למצוק התגלה מבנה גדול ששימש, ככל הנראה, כחווה חקלאית מהתקופה ההלניסטית.

תולדות המחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר נסקר לראשונה על ידי אברהרד פון מילינן ששהה בכרמלהיים בין השנים 19071908 וערך מחקרים על הכרמל. הוא ציין את השרידים הפרהיסטוריים וכן אבנים גדולות על פני השטח.

האתר נסקר שוב בשנת 1956 על ידי א' ורשנר. במסגרת הסקר הכין הסוקר תוכנית של מבנה גדול שנמצא ממזרח לטרסה עם הממצאים הפרהיסטוריים. ורשנר תיארך את המבנה על פי הקרמיקה שמצא באתר לתקופה הביזנטית.

בשנת 1966 נסקר האתר שוב על ידי אברהם רונן ויעקב עולמי. הסקר נעשה במסגרת סקר ישראל מפת חיפה-מזרח. בסקר מצאו הסוקרים באתר קרמיקה מהתקופה הפרסית וההלניסטית.

האתר נחפר בשנת 1993 במסגרת חפירת הצלה לקראת סלילת כביש. את החפירה ניהל זאב ייבין מרשות העתיקות.

הממצאים באתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתר נמצאו יסודות של מבנה גדול בנוי על מספר מפלסים בעל צורת טרפז. אורך המבנה 50 מטר ורוחבו נע בין 35 מטר ל-18 מטר. המבנה מורכב משני חלקים, בחלקו המערבי בניין שבתוכו חצר, הבניין כולל 8 חדרים. ממזרח לבניין חצר גדולה ואליה צמודים שלושה חדרים בשורה.

קירות המבנה בעלי עובי שנע בין 1.70-1.50 מטר. בנויים מאבני גוויל. בתוך החצר הפנימית, בחלק המערבי, נמצאה בריכה אובלית מטויחת בטיח עמיד למים.

בחצר המזרחית נמצאה ממגורה עגולה שחלקה חצוב בסלע וחלקה חפורה באדמה. הממגורה נבנתה מאבני גוויל. קוטר הממגורה 2.5 מטר ועומקה 1 מטר. בנוסף נמצאה בחצר המזרחית בריכה אובלית באורך 10 מטר ורוחב 7 מטר. אל הבריכה הוביל ערוץ קטן ממעלה המדרון, ייתכן ושימש לאיסוף המים לבריכה.

באתר נמצאה כמות גדולה של שברי כלי חרס מהתקופה ההלניסטית וכן חמישה מטבעות מתקופת תלמי השני המתוארכים בין השנים 280 לפנה"ס ועד 246 לפנה"ס. הממצאים באתר אפשרו את תיארוך המבנה. השערת החופרים היא שהמבנה שימש את יושביו במשך כ-50 שנה, לא נמצאו במקום סימני חורבן או שריפה ונראה שהמקום ניטש לאחר סיום השימוש בו. על פני השטח, בתוך אדמת הסף, נמצאו שברי חרס בודדים מהתקופה הביזנטית. ממצאים אלה מעידים אולי על נוכחות מסוימת באזור בתקופה זו.

מעל 95 אחוז משברי החרסים היו של קנקני אגירה מטיפוסים דומים. נמצאה גם כמות קטנה של שברי "קערות דגים" וכן שברי סירי בישול פכים פכיות ועוד. הכמות הגדולה של כלי אגירה מצביעה על כך שהמבנה שימש כנראה לאחסון יבולים שמן או יין, וכי המבנה שימש כחווה חקלאית.

תקופת תלמי השני מתאפיינת בהגברת הפעילות הכלכלית בארץ ישראל. הוגבר ייצור שמן הזית והיין. שטחים חקלאיים נמסרו או הוחכרו על ידי השלטון. אל האוכלוסייה המקומית התווספו מתיישבים מיוון ומקדוניה. מציאת חווה חקלאית גדולה במקום זה יכולה להעיד על נוכחות הלניסטית מאורגנת באזור.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קיר העורבים בוויקישיתוף

קואורדינטות: 32°46′42.8″N 35°00′46.3″E / 32.778556°N 35.012861°E / 32.778556; 35.012861