קלאסיקת יורו - אייס
 | |
 | |
| מדינות |
 גרמניה |
|---|---|
| סוג | חד-יומי |
| אורך המסלול | 216 קילומטרים |
| חודש | אוגוסט |
| משך | יום אחד |
| היסטוריה | |
| התקיים לראשונה | 1996 |
| מרוצים עד כה | 25 |
| מנצח ראשון |
 רסאנו רוסי |
| מוביל במספר הניצחונות |
3 ניצחונות: אליה ויוויאני |
| מנצח אחרון |
מרקו האלר |
| שנת מרוץ אחרונה | 2022 |
  | |
.jpg)
קלאסיקת יורו - אייס (בגרמנית: EuroEyes Cyclassics) ידועה גם בתור "קלאסיקת ואטנפול" היא מרוץ אופניים חד-יומי מגרמניה בדרג הוורלד טור שמתקיים מאז שנת 1996, אז נקרא "HEW Cyclassics". המרוץ מתקיים בהקפות סביב המבורג ומתאים לספרינטרים, שיאן הניצחונות במרוץ הוא אליה ויוויאני, שניצח שלוש פעמים ברציפות, בשנים 2017 – 2019.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
HEW Cyclassics[עריכת קוד מקור | עריכה]
המרוץ נוסד בשנת 1996, בדרגה הנמוכה ביותר של מרוצי האופניים ונקרא "HEW Cyclassics", חברת חשמל מהמבורג הייתה הספונסר הראשי של המרוץ והוא נקרא בהתאם. המנצח במהדורה הראשונה של המרוץ היה רוסאנו בראסי האיטלקי.
כחודש לאחר שניצח בטור דה פראנס ב-1997, ניצח במרוץ הרוכב הגרמני, יאן אולריך. כתוצאה מהעלייה בפופולריות של מרוצי הכביש בגרמניה, צורף המרוץ ב-1998 לסבב הגביע העולמי באופני כביש, שכלל את עשרת המרוצים החד-יומיים שנחשבו כחשובים ביותר באותה עת.
ב-2001 ניצח אריק צאבל הגרמני, שניצח בהמשך הקריירה שלו שש פעמים בקטגוריית הנקודות בטור דה פראנס, לאחר ספרינט רב משתתפים.
קלאסיקת ואטנפול[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2002, הספונסר של המרוץ התחלף לחברה השוודית ואטנפול, וב-2006 גם שונה שם המרוץ ל"קלאסיקת ואטנפול". במהדורה הראשונה בשם החדש ב-2006 ניצח אוסקר פריירה הספרדי.
ב-2008, כל שלושת הראשונים הגיעו מאותה המדינה (אוסטרליה). כאשר רובי מקיואן ניצח, מארק רנשו היה שני, ואלן הווארד דייוויס סגר את השלישייה הפותחת[1].
טיילר פראר האמריקאי היה הרוכב הראשון לנצח פעמיים ברציפות (2009–2010).
קלאסיקת יורו - אייס[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2016 חברת "יורו אייס", שהיא חברה גרמנית לטיפולי עיניים בלייזר, החליפה את ואטנפול והפכה לספונסרית המרוץ החדשה. באותה שנה נאסר בואהני ניצח במרוץ, אך נפסל לאחר שחסם את קיילב יואן שקיבל את הניצחון במקומו. בשלוש השנים הבאות, אליה ויוויאני ניצח במרוץ והפך לרוכב היחיד עד כה שמנצח שלוש פעמים ברצף.
מנצחים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | רוכב | קבוצה |
|---|---|---|
| 1996 | רסאנו רוסי |
קבוצת פולטי |
| 1997 | יאן אולריך |
קבוצת טלקום |
| 1998 |  לאון ואן בון |
רבובנק |
| 1999 | מירקו צ'לסטינו |
למפרה |
| 2000 | גבריאלה מיסאליה |
קבוצת פולטי |
| 2001 | אריק צאבל |
קבוצת טלקום |
| 2002 |  יוהאן מוזיאו |
דומו–
פארם פריטס |
| 2003 | פאולו בטיני |
קוויק סטפ |
| 2004 |  סטיוארט אוגריידי |
קופידיס |
| 2005 | פיליפו פוצאטו |
קוויק סטפ |
| 2006 |  אוסקר פריירה |
רבובנק |
| 2007 | אלסנדרו באלאן |
למפרה |
| 2008 | רובי מקיוואן |
סילנס - לוטו |
| 2009 |  טיילר פראר |
גרמין |
| 2010 | טיילר פראר |
גרמין |
| 2011 |  אדוואלד בואסון האגן |
קבוצת סקיי |
| 2012 |  ארנו דמאר |
FDJ |
| 2013 | ג'ון דגנקולב |
ארגוס - שימאנו |
| 2014 | אלכסנדר קריסטוף |
קטיושה |
| 2015 | אנדרה גרייפל |
לוטו - סודאל |
| 2016 | קיילב יואן |
אוריקה בייק-אקסצ'יינג |
| 2017 | אליה ויוויאני |
קבוצת סקיי |
| 2018 | אליה ויוויאני |
קוויק סטפ |
| 2019 | אליה ויוויאני |
קוויק סטפ |
| 2020 | לא נערך בשל מגפת הקורונה בגרמניה | |
| 2021 | לא נערך בשל מגפת הקורונה בגרמניה | |
| 2022 | מרקו האלר |
בורה–הנסגרוהה |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קלאסיקת יורו - אייס
