קלארקסדייל

קלארקסדייל
Clarksdale, Mississipi

מוזיאון דלתא בלוז בקלארקסדייל
מדינה
תאריך ייסוד	1848
שטח	48.675021 קמ"ר
גובה	53 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	14,903 (1 באפריל 2020)
קואורדינטות	34°12′02″N 90°34′13″W
אזור זמן	שעון מרכז ארצות הברית
https://www.cityofclarksdale.org/

קלארקסדייל (באנגלית: Clarksdale, Mississipi) היא עיר ובירת המחוז קהומה (Coahoma) במדינת מיסיסיפי בדרומה של ארצות הברית. היא שוכנת על הנהר סאנפלאוור, במה שמכנים "הדלתא של מיסיסיפי" והיא מרכז חקלאי ומסחרי. הנהר מיסיסיפי מהווה הגבול המערבי של המחוז קהומה. קראלקסדייל נחשב לאחד המקורות של מוזיקת הבלוז בצורתה המשוכללת, שנוצרה כאן על ידי מוזיקאים אפרו-אמריקאים. בזמן ההגירה הגדולה הם לקחו אותה איתם לשיקגו ולערים אחרות בצפון ארצות הברית במפקד האוכלוסין בשנת 2020 מנתה אוכלוסיית העיר 14,903 תושבים.

השם

העיר נקראת לפי שמו של ג'ון קלארק, המייסד שלה, שבאמצע המאה ה-19 הקים במקום מפעל וחנות לעץ. המילה dale (דייל) משמעותה עמק רחב.

היסטוריה

היסטוריה מוקדמת

אלפי שנים לפני הגעת המתיישבים האירופים אזור הדלתא של מיסיסיפי אוכלס עלידי האינדיאנים צ'אטה (Choctaw) וצ'יקסו (Chickasaw) ואבותיהם. הם פיתחו בו תרבויות משלהן שהשתלבו בסביבה.

קלארקסדייל קמה בפרשת שתי דרכים לשעבר של האינדיאנים:אחת - Lower Creek Trade Path (דרך הסחר של הנחל התחתי) שפנה מערבית מאוגוסטה (ג'ורג'יה) הנוכחית אל ניו מקסיקו והשנייה Chakchiuma Trade Trail (דרך הסחר של צ'קצ'יומה) שפנתה צפונית-מזרחית לכפר ששכן באתר פונטוטוק, מיסיסיפי, של היום. האירופים האמריקאים הרחיבו את הדרכים האלה לנסיעות בעגלות. במסגרת "החוזה לפינוי האינדיאנים" בשנת 1830 התקיים הסכם ב- Dancing Rabbit Creek (ההסכם בנחל הארנב הרוקד) שבאמצעותו ויתרו בני צ'אטה על 60 מיליון דונם מאדמותיהם לטובת ממשלת ארצות הברית והסכימו להתפנות ל"טריטוריה האינדיאנית" (כיום חלק ממדינת אוקלהומה, מערבה מהנהר מיסיסיפי. פינוי כפוי דומה של בני צ'יקסו הוחל ב-1837. כשהגיעו ל"טריטוריה האינדיאנית" , הממשלה הפדרלית הקצתה להם שטח הנמצא בקצה המערבי של שטח אומת הצ'אטה. ^{[דרוש מקור]}

התפתחות מטעי הכותנה

אחרי פינוים של האינדיאנים, הגיעו לאזור ה"דלתא" מתיישבים אירופים-אמריקאים רבים. הסתבר להם שהאדמות הפוריות שעמדו לרשותם היו מצוינות עבור גידול הכותנה. הם הביאו או קנו אלפי עבדים אפריקאים-אמריקאים כדי לשעבדם בעבודה האקטנסיבית במטעי הכותנה. למטעים הראשונים הייתה גישה לנהר, כך שהתחבורה העיקרית תתנהל בדרך המים. ב-1848 ג'ון קלארק קנה אדמה באזור של העיר של היום , הקים עסק לעצים וייסד את העיירה הנוכחית. קלארקסדייל הפכה במהרה למרכז לסחר. קלארק התחתן עם אחותו של ג'יימס לאסק אולקורן, שהיה בעלי מטע סמוך שבו עבדו 77 עבדים. במהלך הזמן שגשג קלארק בעקבות הסחר בכותנה והעסקים הנלווים והעיירה החדשה זכתה לכינוי "אבזם הזהב של חגורת הכותנה". ^{[דרוש מקור]} העבדים גידלו ועיבדו את כותנה, הועסקו גם כבעלי מלאכה ובגידול בעלי החיים במטעים. ב-1860 אוכלוסיית המחוז קהומה כללה 1,521 לבנים ו- 5,085 עבדים שחורים. מטע אחר בשם Cedar Mound Plantation שהוקם 8 ק"מ דרומית מקלארקסדייל נרכש ב-1834 וכונה כך על ידי אלכס קר בויס שהוריש אותו לאחייניתו, קתרין אדמס לבית הנדרסון מדרום קרוליינה. הוא חולק אחר כך בין שלושת ילדיה הרווקים.

התקופה שלאחר מלחמת האזרחים האמריקאית ותקופת השיקום

מסילת הברזל לואיוויל-ניו אורלינס-טקסס, שעברה דרך קלארקסדייל (1882)

הגשר על נהר סאנפלאוור בקלארקסדייל, 1890

אחרי ביטול העבדות, הרבה משפחות שחורות עבדו כחקלאים חוכרים או כאריסים . היו יותר עצמאיות, התקשו במו"ם עם בעלי המטעים בגלל האנלפבתיות . בעלי המטעים סיפקו להם ציוד וזרעים בהתחלתה העונה, איפשרו להם לרכוש מוצרים אחרים באשראי ובסוף הקציר סיכמו איתם על קבלת חלק גדול מהיבול. כפי שציין ההיסטוריון ניקולס למן, ההפרדה הגזעית הנציחה את תלותם של מרבית השחורים בעבודה במטעי הכותנה. בימי תקופת השיקום שלאחר מלחמת האזרחים, גם השחורים וכם הלבנים העניים במדינת מיסיסיפי נהנו מהחוקה החדשה של המדינה מ-1868, שאימצה את עקרון הזכות הבחירה הכללית, ויתרה על הקשר בין גודל הרכוש לזכות ההצבעה, סיפקה מערכת חינוך ציבורי ראשונה, אסרה על הבדלי גזע בזכות לבעלות ולירושה , וביטלה את הגבלות הזכויות האזרחיות בנסיעה. הישגים אלה היו קצרי ימים מכיוון שהחל מ-1868 קבוצות מרדניות צבאיים למחצה לבנות כמו "החולצות האדומות" פעלו להגבלת הצבעות השחורים עד 1875 שמרנים "דמוקרטים" לבנים השיגו שליטה בפרלמנט המדינה. הם העבירו חוקי ג'ים קרואו כולל הפרדה גזעית במוסדות הציבוריים. ^{[דרוש מקור]} אדם שחור בשם ביל פיס ששוחרר מעבדות ושירת בצבא הצפון ,חזר אחרי המלחמה לקלארקסדייל ושיכנע את בעל הבית שלו לשעבר להקים כוח ביטחון לשם מניעת הגניבות במטע. ב-9 באוקטובר 1875 נסערו הלבנים בקלארקסדייל משמועות על כך ש"גנרל פיס" מכין כוחות על מנת לשדוד את העיר ולרצוח את הלבנים. הוקמה מיליציה לבנה ונודע כי היא דיכאה את ה"מרד" של פיס. ברחבי המדינה קמו לעיתים קרובות מיליציות לבנות על סמך פחדים דומים מפני מרד מזויין של השחורים. כפי שציין ניקולס למן:

בדומה להשכנת משטר האריסות , חזרה לשלטון בדרום של המפלגה הדמוקרטית הכל-לבנה היה תהליך עוצמתי כל כך עבור הלבנים, שהוא הפך ל"מיתולוגי"; ערים רבות פיתחו מיתוסים משל עצמן על הגאולת הלבנים הדרומיים. בקלארקסדייל נוצרה אגדת "מרד הגזע" מ-9 באוקטובר 1875

אחרי עידן השיקום ובנייתה ב-1879 של "מסילת הברזל של לואיוויל, ניו אורלינס וטקסס" קלארקסדייל חוברה ב-1882 אליה. ב-1886 נבנו רחובות , אולם הם נסללו רק ב-1913 .

המאות ה-21-20

המוזיאון "דלתא בלוז" שנפתח בתחנת רכבת הנוסעים הישנה של יאזו ומיסיסיפי, הידועה גם כתחנת הרכבת המרכזית אילינוי או קלארקסדייל. בניין מ-1926

האפרו-אמריקאים היוו רוב כוח העבודה החקלאי במחוז עד לשנות ה-1940 כשהמיכון הוריד את הצורך בעובדים בשדות. אלפי שחורים עזבו את מדינת מיסיסיפי במה שנקרא "ההגירה הגדולה" לשיקגו, סנט לואיס ומאוחר יותר לערי החוף המערבי על מנת לעבוד בתעשיות הביטחוניות. הפ הם פיתחו מסורת מוזיקלית עשירה ששאבה שורשים בזרמי מוזיקה רבים והשפיעו השפעה ניכרת על הג'אז ועל הבלוז בשיקגו.

בתחילת המאה ה-20 התיישבו במיסיסיפי מהגרים יהודים ממזרח אירופה, שעבדו לעיתים קרובות כסוחרים. החל משנות ה-1930 ועד שנות ה-1970 בקלארקסדייל חיה אחת הקהילות היהודיות הגדולות שבמדינה. ב-1930 הם הקימו את בית כנסת "בית ישראל". עם זאת כשאוכלוסיית העיר ירדה הם הלכו ונטשו.

ההגירה הגדולה

מפת מסילת הברזל המרכזית של שיקגו ושל אילינוי , 1996

קלארקסדייל ידעה בעברו תנועות גדולות של אוכלוסין. לפני 1920 מטעי הדלתא נזקקו באופן מתמיד בעובדים ואז משפחות רבות של שחורים הגיעו לאזור כדי לעבוד כאריסים. אחרי מלחמת העולם הראשונה בעלי מטעים עודדו שחורים לבוא מחלקים אחרים של המדינה לאזור הדלתא. האותה תקופה הייתה קלארקסדייל לבית לקהילות אתניות רבות -סוחרים לבנונים, איטלקים, סינים ויהודים. ב-1920 צנח מחיר הכותנה ושחורים רבים התחילו לעזוב. תחנת הרכבת של "מסילת הברזל המרכזית של אילינוי" שפעלה בעיר סיפקה גישה אל שיקגו וערי הצפון והפכה במהרה לתחנת הגירה. בשנות ה-1940 שלושה גורמים עמדו מאחורי ההגירה ההמונית של האפרו-אמריקאים מקלארקסדייל. נוצרו מכונות שהפחיתו את הצורך בכוח אדם לא מוסמך. הצטיינה בייצורן חברת International Harvester Company. בנוסף חיילים אפרו-אמריקאים ששבו ממלחמת העולם השנייה מצאו הזדמנויות מועטות לעבודה באזור הדלתא. והגורם השני היה הרצון להימלט מאקלים האלימות הגזענית המואצת כמו זו שכוונה נגד ארון הנרי, נציג "האיגוד הלאומי לקידום האנשים הצבעוניים" NAACP

זכויות האזרח בקארקסדייל ובסביבה

ב-10 בספטמבר 1919 החייל הווטרן השחור ל.ב.ריד היה נרצח במעשה לינץ' בימי הקיץ האדום של 1919. קלארקסדייל מילא תפקיד חשוב מאוד בתנועה לזכויות האזרחי במדינת מיסיסיפי. נקודת ההתחלה לתנועה זאת בקלארקסדייל היה אירוע באוגוסט 1951 שבו שתי נשים אפרו-אמריקאיות, ליאולה וייוס וארלין מילס, נאנסו תחת איומי נשק.

שני התוקפים הצעירים הלבנים אישרו את המעשה אבל טענו שבוצע בהסכמה. אחרי שנעצרו, שוחררו לביתם על ידי שופט של בית משפט השלום, על אף הראיות המוצקות נגדם. ב-1955 80 ק"מ מקלארקסדייל התרחש במאני, מיסיסיפי מעשה הלינץ' נגד הנער אמט טיל.

התקופה העכשווית

אזרחי קלארקסדייל התפרסמו במאבקם לזכויות אזרחיות בעוד שהמשטרה המקומית נודעה במאמציה להגבילן. ב-29 במאי 1958 ביקר בעיירה מרטין לותר קינג לרגל כינוס ראשון של "ועידת המנהיגים הנוצרים הדרומיים" SCLC. ב-1960 הרוקח המקומי ארון הנרי, התמנה ליושב ראש ה NAACP והחליט לארגן חרם בן שנתיים נגד העסקים ביישוב. ב-1962 הוא ביקר בקלארקסדייל כתחנה ראשונה בסיור בכל האזור, והוא זירז המון של אלף משתתפים "לעמוד, לשבת ולהתהלך באלפיהם".

בפברואר 2013 מועמד לראשות העיר, מרקו מקמילן נמצא נרצח על יד העיר שרארד, מערבה מקלארקסדייל. מכיוון שמקמילן היה הומו והוכה קשות לפני מותו, התעורר חשד שזה היה פשע שנאה. מיודע של מקמילן בשם לורנס ריד, נמצא אשם ברצח באפריל 2015.

תרבות

קלארקסדייל בהיסטוריה של מוזיקת בלוז

צומת קלארקסדייל שבו האגדה מספרת שהגיטריסט והמלחין וזמר הבלוז רוברט ג'ונסון מכר את נשמתו לשטן

העיירה מילאה תפקיד משמעותי בתולדות הבלוז. בין האתרים ההיסטוריים שסומנו ב"דרך הבלוז במיסיסיפי" ניתן לציין את המלון ריוורסייד, שבו נפטרה בסי סמית' בעקבות תאונת דרכים בכביש 61. הוקם העיירה מוזיאון Delta Blues והוקמו פסטיבלים סאפלאוור ריוור בלוז ושל גוספל פסטיבל Juke Joint עם יוזמי שמירת המורשת המוזיקלית של העיר נמנו הצלם והיתונאי פני מייפילד, מייסד המגזין "Living Blues" ועיתונאי הספורט כייט תומפסון. ב-1995 סוחר הגיטרות סקים הנדרסון מניו ברנסוויק, ניו ג'רזי, קנה את בניין תחנת הרכבת המרכזית אילינוי כדי להצילה מהריסה. בעזרת איש העסקים המקומי ג'ון לווינגסטון ומועצת הדלתא זכה הנדרסון לתרומה של 279 מיליון מצד השלטון הפדרלי לשיפוץ תחנת הרכבת .

אישים ילידי קלארקסדייל

• סם קוק
• נייט דוג
• ג'ון לי הוקר
• ריק רוס
• אייק טרנר

אישים שחיו בקלארקסדייל

• הנרי ארון
• רוברט ג'ונסון
• ויליאם כריסטופר הנדי
• טנסי ויליאמס (בילדותו)
• מאדי ווטרס
• מורגן פרימן

לקריאה נוספת

Raymond Arsenault, Freedom Riders: 1961 and the Struggle for Racial Justice. Oxford.2006 ISBN 9780199755813.

• Tom Blake). "Coahoma County, Mississippi: Largest Slaveholders from 1860 Slave Census Schedules". Ancestry.com. 2001.
• John Dittmer "Dr. Aaron Henry:Mississippi Freedom Fighter". The New Crisis: 26, יולי 1997 .
• W.E.B. DuBois, Black Reconstruction in America, 1860–1880. New York: Harcourt Brace, 1935; reprint New York: The Free Press, 1998, p. 437

(ויליאם אדוארד בורגהרד דו בויז - שיקום השחור באמריקה, 1880-1860)

• Nicholas Lemann - The Promised Land: The Great Black Migration and How It Changed America. Knopf Doubleday Publishing Group. 2011 ISBN 9780307764874.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קלארקסדייל בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של קלארקסדייל (באנגלית)
• קלארקסדייל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)