קלבדיה שולז'נקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שולז'נקו עם מטפחת

קלבדיה שולז'נקורוסית: Клавдия Ивановна Шульженко; ‏24 במרץ 1906 - 17 ביוני 1984), הייתה זמרת סובייטית ממוצא אוקראיני. היא התפרסמה במיוחד בתקופת מלחמת העולם השנייה במהלכה השתתפה במאות הופעות בקרבת חזית הלחימה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלבדיה שולז'נקו נולדה בעיר חרקוב. אביה, שעבד כמנהל חשבונות במשרד מסילות הרכבת, היה חובב שירה ושלח את ביתו ללמוד מוזיקה ושירה בבית הספר למוזיקה. בתחילת שנות ה-20 היא החלה בהופעות עם שירי עם. בשנת 1923 שולז'נקו התקבלה לתיאטרון המקומי בתור שחקנית ובמקביל המשיכה להופיע כזמרת.

בשנת 1928 שולז'נקו עברה ללנינגרד והמשיכה בהופעות בתור זמרת. בשנת 1931 היא השתתפה במחזמר על מוזיקה של דמיטרי שוסטקוביץ' בתיאטרון מוזיקלי בניהול של איסאק דונייבסקי. בשנת 1934 היא הצטלמה לסרט. בשנת 1936 יצא תקליט הסינגל הראשון שלה. בשנת 1939 שולז'נקו זכתה בתחרות זמר ארצית.

בשנת 1940 בלנינגרד הוקמה תזמורת ג'אז בניהול של שולז'נקו ובעלה - ולדימיר קוראלי. במהלך מלחמת העולם השנייה התזמורת נישארה בלנינגרד הנצורה. במהלך מצור לנינגרד שולז'נקו השתתפה במעל 500 קונצרטים בחזית הלחימה. בין השירים המפורסמים שלה ניתן לציין תכול המטפחת, "בו נעשן" (Давай закурим), "חברים מאותו הגדוד" (Друзья-однополчане) ורבים אחרים שהביאו לזמרת תהילה כלל ארצית. גם לאחר סיום המצור, שולז'נקו והתזמורת המשיכו להופיע ביחידות הצבא הלוחם.

לאחר סיום המלחמה, שולז'נקו המשיכה בהופעות כזמרת. בשנת 1954 היא הצטלמה לסרט נוסף וגם יצאה תקליט אריך-נגן הראשון שלה.

בשנת 1971 היא קיבלה את תואר האמן העממי ובשנת 1976 הוענק לה עיטור לנין. בשנת 1976 היא הופיעה בקונצרט שסיכם את הקריירה הארוכה באחד מאולמות הקונצרטים הגדולים במוסקבה.

בשנת 1980 הוצא התקליט האחרון שלה ובשנת 1981 היא כתבה ספר על חייה.

שולז'נקו נפטרה בשנת 1984 ונטמנה בבית העלמין נובודוויצ'י. בשנת 1996 בחרקוב נפתח מוזיאון לזכרה של הזמרת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קלבדיה שולז'נקו בוויקישיתוף