לדלג לתוכן

קלודי אניירה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קלודי אניירה
Claudie Haigneré
לידה 13 במאי 1957 (בת 67)
לה קרזו, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
השכלה אוניברסיטת פריז 7 עריכת הנתון בוויקינתונים
זמן שהייה בחלל 36,862 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
משימות
סויוז TM-24, Soyuz TM-32, סויוז TM-33, סויוז TM-23, Andromède עריכת הנתון בוויקינתונים
עיטורים
  • קצין גבוה בלגיון הכבוד (22 באפריל 2011)
  • הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות הלאומי (2 ביוני 2023)
  • עיטור הידידות בין העמים
  • אבירות במסדר ההצטיינות הלאומי
  • מדליה על הישגים בכיבוש החלל
  • דוקטור לשם כבוד של אקול פוליטכניק פדרל בלוזאן
  • עיטור הידידות (רוסיה) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קלודין אניירהצרפתית: Claudie (André-Deshays) Haigneré; נולדה ב-13 במאי 1957) היא רופאה צרפתייה, פוליטיקאית ואסטרונאוטית לשעבר במרכז הצרפתי הלאומי לחקר החלל (1985–1999) ובסוכנות החלל האירופית (1999–2002).[1]

רקע והדרכה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילידת לה קרוזו, קלאודי אניירה למדה רפואה בפקולטה לרפואה (Paris-Cochin) ובפקולטה למדעים (Paris-VII). היא המשיכה לקבל תעודות בביולוגיה וברפואת ספורט (1981), רפואה תעופתית ורפואה בחלל (1982) וראומטולוגיה (1984). ב-1986 קיבלה דיפלומה בביומכניקה ובפיזיולוגיה של קינסיולוגיה (1986) וקיבלה את הדוקטורט שלה בראומטולוגיה (1984) ובמדעי המוח (1992).[1]

קריירת חלל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אניירה (מימין) על סיפון תחנת החלל הבינלאומית

מתוך 10,000 מועמדים, המרכז בצרפתי הלאומי לחקר החלל בחר רק שישה גברים ואישה אחת: קלודי אניירה. היא הוסמכה לראשונה כמהנדסת וטייסת חירום במעבורת החלל. היא שימשה לראשונה כחברת צוות גיבוי למשימת "מיר אלטייר" ב-1993 שבה השתתף בעלה לעתיד ז'אן-פייר איינרה (אנ'). האסטרואיד 135268 איינרה נקרא על שם שניהם. בשנת 1994, אניירה החלה להתאמן מרכז גגארין להכשרת קוסמונאוטים בעיר סטאר, רוסיה, עבור משימת הקסיופיה הצרפתית-רוסית ולמדה רוסית במהלך שהותה שם. ב-17 באוגוסט 1996, היא הפכה לאישה הצרפתייה הראשונה שיצאה לחלל כשהיא ושני קוסמונאוטים רוסים, המפקד ולרי קורזון ומהנדס הטיסה אלכסנדר קאלרי, שיגרו לחלל על סיפון ה סויוז TM-24 במשימה הרוסית-צרפתית.[2] במהלך המשימה ביקרה בתחנת החלל מיר במשך 16 ימים וערכה ניסויים מקיפים בתחומי הפיזיולוגיה והביולוגיה ביולוגיה התפתחותית, דינמיקה של נוזלים וטכנולוגיה. בשנת 1999, היא פיקדה על קפסולת סויוז במהלך הכניסה מחדש לכדור הארץ והפכה לאישה הראשונה שהוסמכה לעשות זאת. כמהנדסת הטיסה בסויוז TM-33 בשנת 2001, היא הפכה לאישה האירופית הראשונה שביקרה תחנת החלל הבין-לאומית. לאחר המשימה, אניירה המשיכה את מעורבותה במדעי החלל על ידי השתתפות בסדנאות וכנסים מדעיים. היא גם תרמה לניתוח נתונים והבניות עבור התוכניות המדעיות של פרויקטים עתידיים.[3] בסופו של דבר היא פרשה ב-18 ביוני 2002. [4] [5] [6]

קריירה פוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הקריירה שלה כאסטרונאוטית, נכנסה אניירה לפוליטיקה הצרפתית בממשלתו של ז'אן-פייר רפרן. היא הייתה נציגת השר למחקר וטכנולוגיות חדשות מ-2002 עד 2004 והחליפה את נואל לנואר כנציגת השרה לענייני אירופה מ-2004 עד 2005.[7]

אניירה מקבלת את המדליה "על הצטיינות בחקר החלל" מנשיא רוסיה דמיטרי מדבדב ב-12 באפריל 2011 בקרמלין במוסקבה

קלודי אניירה זכתה להרבה פרסים ואותות כבוד מיוחדים על הקריירה שלה בחלל. מצרפת היא קיבלה את העיטור של לגיון הכבוד וכן את העיטור של ה־Ordre National du Mérite. מרוסיה, על מנת להוקיר במעורבותה יוצאת הדופן בשיתוף הפעולה החלל הצרפתי-רוסי, היא קיבלה את אות עיטור הידידות הרוסי. היא גם קיבלה את המדליה הרוסית "על הצטיינות בחקר החלל" [8] ו"מדליה על גבורה אישית".[3]

ישנם רחובות על שמה במספר עיירות בצרפת.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קלודי אניירה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 Claudie Haigneré (formerly Claudie André-Deshays), www.esa.int (באנגלית)
  2. ^ "Claudie Haignere | Biography & Facts". Encyclopedia Britannica (באנגלית). נבדק ב-16 באוקטובר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 International Space Station: EVA, web.archive.org, ‏2001-11-09
  4. ^ "cnes – Le site du Centre national d'études spatiales". www.cnes.fr. אורכב מ-המקור ב-17 בינואר 2004. נבדק ב-22 בפברואר 2004. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Becker, Joachim. "Cosmonaut Biography: Claudie Haigneré". www.spacefacts.de.
  6. ^ "BBC – Space – Error". bbc.co.uk. אורכב מ-המקור ב-22 באוקטובר 2007. נבדק ב-22 בפברואר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Biography of Claudie Haigneré". UNESCO. אורכב מ-המקור ב-25 בדצמבר 2015. נבדק ב-6 בנובמבר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Dmitry Medvedev presented state decorations to space industry employees and veterans". en.kremlin.ru. 18 באפריל 2011. נבדק ב-24 בפברואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)