קלוד ג'ורג' בווס-ליון, רוזן סטראטמור וקינגהורן הארבעה-עשר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קלוד ג'ורג' בווס-ליון, רוזן סטראטמור וקינגהורן הארבעה-עשר
Claude George Bowes-Lyon, 14th and 1st Earl of Strathmore and Kinghorne
קלוד ג'ורג' בווס-ליון, רוזן סטראטמור וקינגהורן הארבעה-עשר
קלוד ג'ורג' בווס-ליון, רוזן סטראטמור וקינגהורן הארבעה-עשר
לידה 14 במרץ 1855
לונדון, הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת
פטירה 7 בנובמבר 1944 (בגיל 89)
גלמיס, הממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת
מדינה הממלכה המאוחדת
השכלה איטון קולג' עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג ססיליה בווס-ליון, רוזנת סטראטמור וקינגהורן
שושלת בווס-ליון
תואר רוזן סטראטמור וקינגהורן
אב קלוד בווס-ליון, רוזן סטראטמור וקינגהורן השלושה-עשר
אם פרנסיס בווס-ליון, רוזנת סטראטמור וקינגהורן
צאצאים ראו בהמשך
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קלוד ג'ורג' בווס-ליון, רוזן סטראטמור וקינגהורן הארבעה-עשראנגלית: Claude George Bowes-Lyon, 14th and 1st Earl of Strathmore and Kinghorne; ‏ 14 במרץ 1855 - 7 בנובמבר 1944), היה אביה של אליזבת, המלכה האם וסבה של אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלוד ג'ורג' נולד בלונדון ב-14 במרץ 1855, לקלוד בווס-ליון, רוזן סטראטמור וקינגהורן השלושה-עשר ולפרנסיס בווס-ליון, רוזנת סטראטמור וקינגהורן, בתו של אוסוולד סמית מבלנדון הול. קלוד התחנך באיטון קולג', ובשנת 1876 התגייס לצבא הבריטי, ושירת 6 שנים ברגימנט משמר החיים ה-2. לאחר מכן שירת קלוד בצבא הטריטוריאלי, ושימש כקולונל של כבוד בגדוד 4/5 של רגימנט המשמר השחור.

ב-16 בפברואר 1904 מת אביו קלוד בווס-ליון, רוזן סטראטמור וקינגהורן השלושה-עשר, וקלוד ירש את התואר "רוזן סטראטמור וקינגהורן" ואת נחלותיו הנרחבות של אביו באנגליה ובסקוטלנד. קלוד עסק הרבה ביערנות, וטיפח באופן אישי את אחוזותיו, תוך שהוא משתתף פיזית בעבודת האדמה.

במהלך מלחמת העולם הראשונה, שבה נהרג בנו פרגוס, אחוזת המשפחה בגלמיס נהפכה בשנות המלחמה לבית חולים שדה עבור חיילים פצועים.

בשנת 1923 התחתנה בתו אליזבת עם אלברט, דוכס יורק, ובעקבות כך קיבל קלוד את התואר אביר הצלב הגדול של המסדר הוויקטוריאני המלכותי, וכעבור 5 שנים מונה לאביר מסדר הדרדר. בשנת 1936 התפטר אדוארד השמיני, מלך הממלכה המאוחדת מתפקידו, ובעקבות כך הוכתר חתנו של קלוד כג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת עד מותו בשנת 1952. בשנת 1937 קיבל קלוד תואר אצולה אנגלי, מה שהתיר לו לשבת בבית הלורדים. לאחר מות אביה, הוכתרה בתו של ג'ורג' השישי למלכת הממלכה המאוחדת, וקלוד קיבל את התואר אביר מסדר הבירית.

בהמשך חייו הפך קלוד לחירש, וב-7 בנובמבר 1944 מת כתוצאה מברונכיטיס, ואת תוארו ירש בנו פטריק בווס-ליון, רוזן סטראטמור וקינגהורן החמישה-עשר.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-16 ביולי 1881 התחתן קלוד עם ססיליה קוונדיש-בנטינק, בתם של צ'ארלס קוונדיש-בנטינק ולואיז קוונדיש-בנטינק, ממנה היו לו 10 ילדים:

בשנת 1987 נחשף כי שתי בנותיו של ג'ון בווס-ליון, נריסה וקתרין היו רשומות כמתות במהדורת 1963 של Burke's Peerage - רישום בתי האצולה של הממלכה המאוחדת. אך בפועל סבלו ממחלה תורשתית ומקשיי למידה וגרו כל חייהן בבית חולים פסיכיאטרי. בטרמינולוגיה של התקופה, שתיהן סווגו כ-"imbeciles", ואף אחת מהן לא למדה לדבר[1]. נריסה נפטרה בשנת 1986, בת 66, כשרק צוות בית החולים השתתף בהלוויה, ואילו קתרין נפטרה בשנת 2014, בת 86. על פי סרט תיעודי משנת 2011 על האחיות, "בני הדודים המוסתרים של המלכה" (The Queen's Hidden Cousins), ששודר על ידי ערוץ 4, לאורך כל תקופת שהותם בבית החולים, אין שום תיעוד שאיש ממשפחת בווס-ליון או ממשפחת המלוכה ביקרו את האחיות, אף על פי שדודתם, המלכה האם, הייתה פטרונית של Mencap (ארגון צדקה לאנשים עם לקויות למידה).

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

תומאס בווס-ליון, רוזן סטראטמור וקינגהורן האחד-עשר
 
מרי אליזבת לואיז קרפנטר
 
ג'וזף ולנטיין גרימסטיד
 
שארלוט ז'אן שרה וולש
 
ג'ורג' סמית
 
פרנסס מרי מוסלי
 
רוברט הודג'סון, ראש כנסיית קרלייל
 
מרי טאקר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
תומאס בווס-ליון, לורד גלמיס
 
 
 
 
 
שארלוט ליון-בווס, ליידי גלמיס
 
 
 
 
 
אוסוולד סמית
 
 
 
 
 
הנרייטה מילדרד הודג'סון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קלוד בווס-ליון, רוזן סטראטמור וקינגהורן השלושה-עשר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פרנסיס בווס-ליון, רוזנת סטראטמור וקינגהורן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קלוד ג'ורג' בווס-ליון, רוזן סטראטמור וקינגהורן הארבעה-עשר


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ויקטור לוי, היהלומים שבכתר, חדשות, 10 באפריל 1987