קלוואריה זבז'ידובסקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קלוואריה זבז'ידובסקה
Kalwaria Zebrzydowska
POL Kalwaria Zebrzydowska COA.svg
סמל קלוואריה זבז'ידובסקה
Kalwaria Zebrzydowska VI.jpg
מדינה פוליןפולין  פולין
פרובינציה פולין קטןפולין קטן  פולין קטן
מחוז ודוביצה
תאריך ייסוד 1617 עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 5.5 קילומטר רבוע
גובה 298 מטר
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 4,493 (2010)
קואורדינטות 49°52′N 19°41′E / 49.867°N 19.683°E / 49.867; 19.683
אזור זמן UTC+1
http://www.kalwaria-zebrzydowska.pl/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קלוואריה זבז'ידובסקהפולנית: Kalwaria Zebrzydowska) היא עיירה במחוז ודוביצה שבפרובינציית פולין קטן בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית. העיירה נודעת בשל המתחם הדתי ההיסטורי שבה.

תולדות היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיירה נוסדה באופן רשמי בשנת 1617, סביב מנזר וכנסייה שהוקמו באתרה כמה שנים קודם לכן, אשר היוו מוקד עלייה לרגל לנוצרים באזור. מהמאה ה-18 התפתחה בעיירה תעשיית נגרות ענפה.

יהודי קלוואריה זבז'ידובסקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנה בו שכן בית הכנסת של העיירה.

בשל היותה של העיירה מרכז נוצרי, נמנעו היהודים מלהתיישב בה עד אמצע המאה ה-18. בתקופה זו נתלה במנזר שבעיירה ציור המתאר יהודים מקיזים דם מילד נוצרי. בשל גודלה הקטן יחסית של הקהילה במקום, נטמנו בניה בבתי העלמין של זאטור ושל ודוביצה. במחצית השנייה של המאה ה-19 הוקם בעיירה בית מדרש.

מסוף המאה ה-19 נטלו היהודים חלק מרכזי בתעשיית ייצור הרהיטים בעיירה. שגשוג הקהילה נבלם במידת מה כתוצאה מפרעות אנטישמיות שאירעו בעיירה ביולי 1898, במהלכן נבזזו כל חנויות היהודים ביישוב. פרעות אלה חזרו על עצמן בנובמבר 1918 ובינואר 1919. בין מלחמות העולם נמנו רוב יהודי העיירה על החסידות, והתקיימה ביישוב גם פעילות ציונית. בתקופה זו נמנו בעיירה 486 יהודים, קרוב לשליש מתושביה.

בשואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרוץ מלחמת העולם השנייה נמלטו רוב יהודי העיירה לערים הגדולות שבסביבתה. עם כניסת הגרמנים לעיירה, רצחו אלו מספר יהודים בה, ובזזו ביחד עם הפולנים המקומיים את בתי היהודים הנטושים, תוך החרמת עסקי היהודים. בהמשך, חולל בית המדרש שבעיירה, תוך השחתת ספרי התורה שבו. עם שובם של חלק מהפליטים היהודים לעיירה, חטפו אותם הגרמנים לעבודות כפייה מפרכות. יודנרט שמונה בעיירה בהמשך, הסדיר את התייצבות היהודים לעבודות הכפייה.

בשנים 1941-1940 הגיעו לעיירה פליטים יהודים ממערב פולין, והקהילה המקומית התגייסה לעזרתם. במחצית השנייה של שנת 1941 הוטל עוצר על יהודי העיירה, וחלק מהיהודים גורשו מבתיהם. מתקופה זו החלו הגרמנים לשלח יהודים מהעיירה למחנות עבודה, ובאוגוסט 1942 הוטל על יהודי העיירה סכום כופר גבוה, אשר נאמר להם כי בתמורה לתשלומו יימנע גירושם. עם זאת, ב-12 באוגוסט גורשו בין 600 ל-1,000 יהודי העיירה לסקאווינה. שם נערכה בהם וביתר יהודי המקום ב-30 באוגוסט 1942 אקציה, תוך רצח כ-180 קשישים וחולים בירי, ושילוח כל היתר למחנה ההשמדה בלז'ץ.

זמן מה לאחר הגירוש הוצאו להורג בקלוואריה זבז'ידובסקה 16 יהודים מקרקוב שנתפסו ביערות הסביבה, ובפברואר 1943 הוצאו להורג שלושה יהודים נוספים בעיירה - שני חברי השומר הצעיר ונערה בת 15.

מקהילת העיירה שרדו את השואה 10 יהודים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]