קלונימוס בן שבתי
| לידה |
1030? רומא, מדינת האפיפיור  |
|---|---|
| פטירה |
1096 (בגיל 66 בערך) |
| כינוי | רבי קלונימוס בן שבתי מרומי |
| תקופת הפעילות |
?–1096 |
| תלמידיו | רבי יוסף קרא |
| בני דורו | רש"י |
  | |
רבי קלונימוס בן שבתי מרומי (נולד ברומא, סביבות 1030 - נפטר בד'תתנ"ו, 1096) היה רב מן הראשונים, בן רומא שהיגר לאשכנז וכיהן כראש הישיבה בוורמייזא בסביבות 1070.[1]
ככל הנראה אביו הוא שבתי בן משה, פייטן בן רומא, שהיה ככל הנראה גם בין חכמי הישיבה בה.
בתחילה כיהן רבי קלונימוס כרב ברומא. לאחר פטירתו של יעקב בן יקר, שהיה ראש ישיבת וורמייזא, הגיע רבי קלונימוס למלא את מקומו שם כראש ישיבה. רש"י בפירושו למסכת ביצה[2] מספר בשבחו ״עתה בא אלי מכתב מגרמיי"ש שבא לשם אדם גדול זקן ויושב בישיבה מן רומא ושמו ר' קלונימוס ובקי בכל הש"ס...".
הוא היה חוליה חשובה בהעברת המסורת הישיבתית מישיבת רומא לישיבת וורמייזא, שהיו בין המרכזים הישיבתיים החשובים בימיו. בישיבת וורמייזא השפיע על רבים מבני הדור הצעיר, ואחד מתלמידיו היה רבי יוסף קרא.[3]
הוא נחשב לסמכות בתלמוד ובהלכה. שאלות ותשובות שהתקבלו על ידו הובאו במספר ספרים.[4] כמו כן הגיעו לידינו סליחות, בו הוא מתאר את סבלם של היהודים בזמנו. נודע כמחבר הפיוט "אֶזְעַק אֵלֶיךָ מַלְכִּי וּקְרוֹבִי", שגם בו מתנה את צרות עמו.[5]
עסק גם בפרשנות המקרא, ופירושים משמו מצוטטים בפירושי תלמידו רבי יוסף קרא ובפירוש רש"י.[6] על פי פירוש שהובא בשמו בסמ"ג[7] הסיק יעקב נחום אפשטיין כי כתב בעצמו פירוש לספר זכריה,[6] אך אברהם גרוסמן חולק עליו.[8]
ידוע כי כתב פירוש על בראשית רבה. יש ששיערו שהפירוש המיוחס לרש"י הוא פירושו של רבי קלונימוס, אך כנראה מדובר בפירוש מאוחר יותר, ששאב מפירושו של רבי קלונימוס ומפירושו של תלמידו רבי יוסף קרא.[9]
לדעת אלבוגן, נפטר רבי קלונימוס לפני רדיפת היהודים בזמן מסע הצלב הראשון בשנת 1096, מכיוון שהיה כבר זקן בשנת 1070 ושמו אינו מוזכר ברשימות החללים של הפוגרום. מאידך, בכתב יד אחד, שהועתק בידי שזח"ה, מפורש שרבי קלונימוס נהרג בידי הצלבנים בגזירות תתנ"ו.[10]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אברהם גרוסמן, חכמי אשכנז הראשונים, ירושלים: הוצאת מאגנס, תשס"א, עמ' 348–354, מסת"ב 965-223-380-3
- חיים שירמן, מבחר השירה העברית באיטליה, ברלין: שוקן, תרצ"ד/ 1934
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כתבי קלונימוס בן שבתי בפרויקט בן-יהודה
- רשימת הפרסומים של קלונימוס בן שבתי, בקטלוג הספרייה הלאומית
- קָלוֹנִימוֹס בַּר-שַׁבְּתַי, "אֶזְעַק אֵלֶיךָ מַלְכִּי וּקְרוֹבִי" בפרויקט בן-יהודה
- יום-טוב ליפמן צונץ, Literaturgeschichte der synagogalen Poesie, ברלין: L. Gerschel Verlagsbuchhandlung, 1865, עמ' 250 (בגרמנית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ לפי ד"ר אהרן ארנד, "ר' קלונימוס בר' שבתי הגיע מרומא לוורמייזא סמוך לשנת 1080". ראו אהרן ארנד, פירוש רש"י למסכת סוכה: מהדורה ביקורתית, ירושלים: מוסד ביאליק, תשפ"א / 2021
- ^ דף כ"ד, עמוד ב', ד"ה ולערב אסורין בכדי שיעשו
- ^ אשר פרישמן, האשכנזים הראשונים: תולדות היהודים באירופה הצפונית מראשית התישבותם עד פרעות תתנ"ו, בני ברק: הקבוץ המאוחד, תשס"ח /2008, ספריית הילל בן חיים, עמ' 533 ומקורות נוספים שם
- ^ רש"י, מסכת ביצה, דף כ"ד, עמוד ב', ד"ה ולערב אסורין כדי שיעשו.
- ^ חיים שירמן, קָלוֹנִימוֹס בַּר-שַׁבְּתַי, מבחר השירה העברית באיטליה, ברלין: שוקן, תרצ"ד/ 1934
- ^ 1 2 יעקב נחום אפשטיין, "פירושי הריב"ן ופירושי מגנצא", תרביץ ד [ב/ג] (טבת–ניסן תרצ"ג), עמ' 168.
- ^ ספר מצות גדול, עשין דרבנן, הלכות תשעה באב.
- ^ גרוסמן, חכמי אשכנז הראשונים, עמ' 353.
- ^ א' גרוסמן, בספרו: "חכמי צרפת הראשונים", תשנ"ה, עמ’ 339, כתב: "מחבר הפירוש היה איטלקי, והוא כולל חלקים מפירושיהם של ר' קלונימוס ב"ר שבתי מרומא ור’ יוסף קרא".
- ^ חנוך יהודה קאהוט, מבוא לערוך השלם, וויען תרל"ח, עמ' XXXVIII, באתר היברובוקס; גרוסמן, חכמי אשכנז הראשונים, עמ' 350.