קליט קלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קליט ד. קלר
Klete D. Keller
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 21 במרץ 1982 (בן 42)
לאס וגאס, נבדה, ארצות הברית
מידע כללי
שם לידה Klete D. Keller עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה
גובה 1.98 מטר
ספורט
ענף ספורט שחייה
תת-ענף סגנון חופשי
מאזן מדליות
מתחרה עבור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
המשחקים האולימפיים
זהב אתונה 2004 4x200 מטר חופשי
זהב בייג'ינג 2008 4x200 מטר חופשי
כסף סידני 2000 4x200 מטר חופשי
ארד סידני 2000 400 מטר חופשי
ארד אתונה 2004 400 מטר חופשי
אליפות העולם בשחייה
זהב מונטריאול 2005 4x200 מטר חופשי
זהב מלבורן 2007 4x200 מטר חופשי
כסף ברצלונה 2003 4x200 מטר חופשי
ארד פוקואוקה 2001 200 מטר חופשי
ארד פוקואוקה 2001 4x200 מטר חופשי
אליפות העולם בשחייה (בריכת 25 מטר)
זהב מוסקבה 2002 200 מטר חופשי
זהב מוסקבה 2002 4x100 מטר חופשי
ארד מוסקבה 2002 4x200 מטר חופשי
אליפות הפאן פסיפיק בשחייה
זהב ויקטוריה 2006 200 מטר חופשי
זהב ויקטוריה 2006 4x200 מטר חופשי
כסף יוקוהמה 2002 4x200 מטר חופשי
ארד יוקוהמה 2002 400 מטר חופשי
ארד ויקטוריה 2006 400 מטר חופשי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קליט ד. קלראנגלית: Klete D. Keller; נולד ב-21 במרץ 1982) הוא שחיין אמריקאי בעבר. פעמיים ברציפות אלוף אולימפי (אתונה 2004 ובייג'ינג 2008), סגן אלוף אולימפי (סידני 2000), פעמיים ברציפות אלוף עולם (מונטריאול 2005 ומלבורן 2007), סגן אלוף עולם (ברצלונה 2003) ושותף לשיא עולם במשחה שליחים 4x200 מטר חופשי. אלוף עולם (בריכת 25 מטר) (מוסקבה 2002) במשחה ל-200 מטר חופשי ופעמים ברציפות בעל מדליית ארד אולימפית (סידני 2000 ואתונה 2004) במשחה ל-400 מטר חופשי.

ב-6 בינואר 2021 השתתף קלר בהסתערות על הקפיטול. בספטמבר 2023 הורשע בדין וב-2 בדצמבר נגזר עונשו לחצי שנת מעצר בית בפועל, שלוש שנות מאסר על תנאי ו-360 שעות עבודות שירות למען הציבור.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלר נולד וגדל בלאס וגאס, נבדה. הוא למד באוניברסיטת דרום קליפורניה.

2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

במבחנים האמריקאים לאולימפיאדת סידני (2000) שנערכו באינדיאנפוליס, אינדיאנה באוגוסט 2000 זכה קלר במדליית זהב במשחה ל-400 מטר חופשי בשיא אמריקה חדש של 3:47.18 דקות. חודש לאחר מכן, במשחקים עצמם הוא זכה בשתי מדליות, כסף וארד. מדליית כסף במשחה שליחים 4x200 מטר חופשי ביחד עם סקוט גולדבלט, ג'יימי ראץ' וג'וש דייוויס בתוצאה של 7:12.64 דקות, אחרי אוסטרליה שקבעה שיא עולם חדש של 7:07.05 דקות ולפני הולנד (7:12.70 דקות). כשחיין רביעי הוא קבע ב"זינוק שליחים" תוצאה של 1:47.75 דקות. מדליית ארד במשחה ל-400 מטר חופשי בשיא אמריקה חדש של 3:47.00 דקות, אחרי איאן ת'ורפ מאוסטרליה שקבע שיא עולם חדש של 3:40.59 דקות ומאסימיליאנו רוסולינו מאיטליה שקבע שיא אירופה חדש של 3:43.40 דקות.

2001[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות העולם שנערכה בפוקואוקה, יפן בשנת 2001 זכה קלר בשתי מדליות ארד, במשחה ל-200 מטר חופשי בתוצאה של 1:47.10 דקות, אחרי איאן ת'ורפ שקבע שיא עולם חדש של 1:44.06 דקות ופיטר ואן דן הוחנבאנד מהולנד (1:45.81 דקות) ובמשחה שליחים 4x200 מטר חופשי ביחד עם סקוט גולדבלט, נייט דאסינג וצ'אד קרווין בתוצאה של 7:13.69 דקות, אחרי אוסטרליה שקבעה שיא עולם חדש של 7:04.66 דקות ואיטליה (7:10.86 דקות). כשחיין רביעי הוא קבע ב"זינוק שליחים" תוצאה של 1:47.50 דקות.

2002[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלוף עולם (בריכת 25 מטר)[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות עולם (בריכת 25 מטר) שנערכה במוסקבה, רוסיה בתחילת אפריל 2002 זכה קלר ב-3 מדליות, 2 זהב ו-1 ארד. מדליות זהב, במשחה ל-200 מטר חופשי בתוצאה של 1:44.36 דקות, לפני גוסטבו בורגס מברזיל (1:45.67 דקות) ומרק ג'ונסטון מקנדה (1:45.88 דקות) ובמשחה שליחים 4x100 מטר בתוצאה של 3:10.64 דקות, לפני שוודיה (3:11.14 דקות) ורוסיה (3:11.24 דקות). מדליית ארד במשחה שליחים 4x200 מטר חופשי בתוצאה של 7:08.73 דקות, אחרי אוסטרליה שקבעה שיא אליפות חדש של 7:00.36 דקות ורוסיה (7:05.36 דקות).

באליפות הפאן פסיפיק בשחייה שנערכה ביוקוהמה, יפן בסוף אוגוסט אותה שנה הוא זכה בשתי מדליות, כסף וארד. מדליית כסף במשחה שליחים 4x200 מטר חופשי בתוצאה של 7:11.81, אחרי אוסטרליה (7:09.00 דקות) ולפני קנדה (7:17.30 דקות), כשחיין שני הוא קבע ב"זינוק שליחים" תוצאה של 1:47.31 דקות. מדליית ארד במשחה ל-400 מטר חופשי בתוצאה של 3:48.40 דקות, אחרי איאן ת'ורפ (3:45.28 דקות) וגרנט האקט אף הוא מאוסטרליה (3:45.99 דקות). נוסף לכך, הוא סיים במקום חמישי במשחה ל-200 מטר חופשי בתוצאה של 1:48.42 דקות.

2003[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות העולם שנערכה בברצלונה, ספרד בשנת 2003 זכה קלר במדליית כסף במשחה שליחים 4x200 מטר חופשי ביחד עם מייקל פלפס, נייט דאסינג וארון פירסול בתוצאה של 7:10.26 דקות, אחרי אוסטרליה (7:08.58 דקות) ולפני גרמניה (7:14.02 דקות). נוסף לכך, הוא סיים במקום חמישי במשחה ל-400 מטר חופשי בתוצאה של 3:47.70 דקות ובמקום 16 במשחה ל-200 מטר חופשי בתוצאה של 1:51.69 דקות, בשלב המוקדמות הוא קבע תוצאה של 1:49.77 דקות ועלה לשלב חצי הגמר מהמקום התשיעי.

2004[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלוף אולימפי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במבחנים האמריקאים לאולימפיאדת אתונה (2004) שנערכו בלונג ביץ', קליפורניה ביולי 2004 זכה קלר בשתי מדליות, זהב וכסף. מדליית זהב במשחה ל-400 מטר חופשי בשיא אמריקה חדש של 3:44.19 דקות ומדליית כסף במשחה ל-200 מטר חופשי בתוצאה של 1:46.87 דקות. חודש לאחר מכן, במשחקים עצמם הוא זכה בשתי מדליות, זהב וארד. מדליית זהב במשחה שליחים 4x200 מטר חופשי ביחד עם מייקל פלפס, ריאן לוכטה ופיטר ונדרקיי בשיא אמריקה חדש של 7:07.33 דקות, לפני אוסטרליה (7:07.46 דקות) ואיטליה (7:11.83 דקות), כשחיין רביעי הוא קבע ב"זינוק שליחים" תוצאה של 1:45.53 דקות. מדליית ארד במשחה ל-400 מטר חופשי בשיא אמריקה חדש של 3:44.11 דקות, אחרי איאן ת'ורפ (3:43.10 דקות) וגרנט האקט (3:43.36 דקות). נוסף לכך, הוא סיים במקום רביעי במשחה ל-200 מטר חופשי בתוצאה של 1:46.13 דקות.

2005[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות העולם שנערכה במונטריאול, קנדה בשנת 2005 זכה קלר במדליית זהב במשחה שליחים 4x200 מטר חופשי ביחד עם מייקל פלפס, ריאן לוכטה ופיטר ואנדרקיי בתוצאה של 7:06.58 דקות, לפני קנדה (7:09.73 דקות) ואוסטרליה (7:10.59 דקות), כשחיין רביעי הוא קבע ב"זינוק שליחים" תוצאה של 1:46.33 דקות.

2006[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות הפאן פסיפיק שנערכה בויקטוריה, קולומביה הבריטית, קנדה באוגוסט 2006 הוא זכה ב-3 מדליות, 2 זהב ו-1 ארד. מדליות זהב במשחה ל-200 מטר חופשי בתוצאה של 1:46.20 דקות, לפני פארק טאי-הוואן מקוריאה הדרומית (1:47.51 דקות) וז'אנג לין מסין (1:47.59 דקות) ובמשחה שליחים 4x200 מטר חופשי בשיא אליפות חדש של 7:05.28 דקות, לפני קנדה (7:12.39 דקות) ואוסטרליה (7:17.21 דקות), כשחיין רביעי הוא קבע ב"זינוק שליחים" תוצאה של 1:45.54 דקות, המהירה באליפות. מדליית ארד במשחה ל-400 מטר חופשי בתוצאה של 3:47.17 דקות, אחרי פארק טאי-הוואן (3:45.72 דקות) וז'אנג לין (3:47.07 דקות).

2007[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיאן עולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

באליפות העולם שנערכה במלבורן, אוסטרליה בשנת 2007 זכה קלר בפעם השנייה ברציפות במדליית זהב במשחה שליחים 4x200 מטר חופשי ביחד עם מייקל פלפס, ריאן לוכטה ופיטר ואנדרקיי בשיא עולם חדש של 7:03.24 דקות, לפני אוסטרליה (7:10.05 דקות) וקנדה (7:10.70 דקות), כשחיין רביעי הוא קבע ב"זינוק שליחים" תוצאה של 1:46.31 דקות. נוסף לכך, הוא סיים במקום עשירי במשחה ל-400 מטר חופשי בתוצאה של 3:49.03 דקות ובמקום 18 במשחה ל-200 מטר חופשי בתוצאה של 1:49.58 דקות.

2008[עריכת קוד מקור | עריכה]

במבחנים האמריקאים לאולימפיאדת בייג'ינג (2008) שנערכו באומהה, נברסקה בתחילת יולי 2008 סיים קלר במקום רביעי במשחה ל-200 מטר חופשי בתוצאה של 1:46.20 דקות, 4 מאיות אחרי ריקי ברנס (1:46.14 דקות) ובכך הבטיח את השתתפותו במשחקים האולימפיים, בפעם השלישית ברציפות, במשחה שליחים 4x200 מטר חופשי. חודש לאחר מכן, במשחקים עצמם הוא זכה בפעם השנייה ברציפות במדליית זהב במשחה שליחים 4x200 מטר חופשי, לאחר ששחה בשלב המוקדמות. הוא שחה ב"זינוק שליחים" תוצאה של 1:45.51 דקות, 4 מאיות איטי יותר מחברו ריקי ברנס (1:45.47 דקות) שנבחר לשחות במשחה הגמר יחד עם ריאן לוכטה שלא שחה במבחנים משחה זה ושניהם היו שותפים לניצחון וקביעת שיא העולם של 6:58.56 דקות, שיפור של כ-5 שניות לשיא העולם בן השנה של ארצות הברית. במשחה הגמר שחה ברנס לאט יותר 1:46.29 דקות ולוכטה שחה תוצאה של 1:44.28 דקות.

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2018 חשף קלר כי מינואר 2014, עבר גירושין, היה מובטל והפך לחסר בית. הוא חי מחוץ לרכבו במשך כעשרה חודשים. הוא הוסיף ואמר כי במשך ארבע שנים הוא לא זכה לזכויות ביקור עם ילדיו. בראיון שערך באביב 2014 הוא אמר כי אינו בטוח היכן נמצאות שלוש המדליות האולימפיות שלו. לדבריו, הוא עשה טעות בכך שלא תכנן את הקריירה שלו לאחר שחייה, והרגיש "מריר" כלפי עצמו וכלפי הספורט שלו. בשנת 2018, הודה קלר לאחותו קאלין בכך שסייעה לו להשתקם. הוא התפרנס משיעורי שחייה והרצאות בשחייה.

מ-2018 מתגורר קלר בקולורדו ספרינגס. הוא עובד כמתווך נדל"ן.

ההסתערות על הקפיטול (2021)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-6 בינואר 2021 השתתף קלר בהסתערות על הקפיטול. לפני האירוע הוא פרסם באינטרנט הודעות שתמכו בנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ. הוא זוהה בוודאות מאחר שהוא בלט מבין המסתערים בשל גובהו (1.98 מטר), פניו היו גלויות מאחר שלא עטה מסכה כנגד מגפת הקורונה ולבש מעיל של הנבחרת האולימפית של ארצות הברית. ב-13 בינואר הוא הואשם בשיבוש אכיפת החוק, כניסה בלתי חוקית לשטחי הקפיטול והתנהלות פרועה בשטח הקפיטול. בספטמבר 2023 הורשע בדין וב-2 בדצמבר נגזר עונשו לחצי שנת מעצר בית בפועל, שלוש שנות מאסר על תנאי ו-360 שעות עבודות שירות למען הציבור.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קליט קלר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]