קלינדמיצין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קלינדמיציןאנגלית: Clindamycin) היא תרופה אנטיביוטית המשמשת לטיפול במספר זיהומים חיידקיים כדוגמת, אוסטאומיאליטיס (עצם) או דלקות מפרקים, מחלות דלקתיות באגן, דלקת גרון, דלקת ריאות, דלקת אוזן תיכונה חריפה (דלקות אוזן תיכונה) ואנדוקרדיטיס[1]. בנוסף, האנטיביוטיקה ניתנת לטיפול גם באקנה[2][1], ובכמה מקרים של זיהומים ממקור חיידק סטפילוקוקוס אאוראוס העמיד למתיצילין (MRSA)[3]. בשילוב עם כינין, ניתן להשתמש בו לטיפול במלריה[1][2]. התרופה ניתנת גם לטיפול באלח דם, בזיהומים תוך בטניים, זיהומים בגניטליה[4]. התרופה זמינה למתן דרך הפה, בהזרקה לווריד, וכקרם או ג'ל למריחה על העור או בנרתיק[5][1][2][6].[7] קלינדמיצין לרוב לא תהיה האנטיביוטיקה הראשונה שתבחר אלא כתוספת לטיפול אנטיביוטי אחר.

תופעות הלוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

התופעות לוואי השכיחות כוללות בחילות והקאות, דלקות במעי, שלשולים, פריחות וכאבים באתר ההזרקה[1]. בשימוש עורי עלול להיות גרד, קסרודרמה, צריבה, אדמומיות ועור שמנוני. בשימוש אינטרה-ואגינאלי עלול להיות קנדידה, גרד, מחלה וולוו-וגינלית ודלקת בוולבה. זה מגביר את הסיכון לקוליטיס Clostridium difficile הנרכשת בבית חולים בערך פי ארבעה ולכן מומלץ רק כאשר אנטיביוטיקה אחרת אינה מתאימה[8][1]. כתוצאה מכך עשויה להיות מומלצת אנטיביוטיקה חלופית[1]. בנוסף, במקרים קיצוניים של זיהום בחיידק הקלוסטרידיום, לעיתים תומלץ כריתה של החלק המזוהם במעי כטיפול סופי. במתן דרך הווריד עלולה להיווצר דלקת בוורידים, טעם מתכתי, שוק אנפילאקטי ואילו במתן דרך השריר עלול להיווצר אבצס או גירוי באזור ההזרקה. התרופה נבדקה בנשים בהריון בטרימסטר השני והשלישי ונמצאה בטוחה. על כן היא ניתנת בהריון. באשר לטרימסטר הראשון - יש לתת רק כאשר ישנו צורך ברור[5][6][3][2][1].

מנגנון פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלינדמצין היא ממשפחת האנטיביוטיקות המעכבות סינתזת חלבונים בתא. המולקולה נקשרת בצורה הפיכה לתת יחידה 50s בריבוזום החיידק ובכך מונעת את היווצרות הקשר הפפטידי בחלבון המתהווה. בהתאם לסוג הזיהום קלינדמיצין עשויה להיות הן אנטיביוטיקה בקטריוסטטית והן אנטיביוטיקה בקטריוצידית.

קלינדמיצין אינה חודרת היטב את קרומי המוח ועל כן, אינה תרופת בחירה בזיהום במערכת העצבים המרכזית.

במתן דרך הפה, האנטיביוטיקה מגיעה לשיא הריכוז תוך 60 דקות ואילו במתן דרך השריר, האנטיביוטיקה מגיעה לשיא הריכוז לאחר 1–3 שעות. זמן מחצית החיים של התרופה הוא 3 שעות במבוגרים ו-2.5 שעות בילדים.

התרופה מתפנה מהגוף בעיקר דרך השתן, וחלק מינורי ממנה מפונה דרך הצואה בצורה אקטיבית ואינאקטיבית[2][1][5][4].

שימוש רפואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלינדמיצין משמשת בעיקר לטיפול בזיהומים אנאירוביים כולל זיהומים דנטליים,[9] זיהומים בדרכי הנשימה, העור, הרקמות הרכות ודלקת הצפק[10]. אצל אנשים עם אלרגיה לפניצלין, קלינדמיצין עשויה לשמש כטיפול בזיהומים הנגרמים על ידי חיידקים אירוביים. היא משמשת גם לטיפול בזיהומי עצמות ומפרקים, במיוחד אלה שנגרמו על ידי סטפילוקוקוס אאוראוס[10][11] ניתן להשתמש במריחה מקומית של קלינדמיצין פוספט לטיפול באקנה קל עד בינוני.[12][13]

חיידקים רגישים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלינדמיצין פועלת בצורה הטובה ביותר כנגד החיידקים הבאים:[14]

- חיידקים גראם חיוביים אירוביים מסוג קוקיים כדוגמת - סטאפילוקוקוס, סטרפטקוקוס אך לא אנטרוקוקוס.[15]

- חיידקים גראם שליליים אנאירוביים מסוג מתג כדוגמת - בקטרויידס. אך העמידות הולכת ועולה בקרב זן הבקטרויידס פרג'יליס.[16]

רוב החיידקים מסוג גראם שלילי אירוביים כמו פסאודומונס, ליגיונלה, המופילוס אינפלואנזה ומורקסלה - עמידים לקלינדמיצין.[14][17] בדומה לאנטרובקטריוצאה פקולטטיבים אנאירוביים[18] למעט חיידק יוצא דופן אחד בשם קפנוציטופגה קנימורסוס - חיידק מסוג גראם שלילי, מתג הגדל לאט אשר ההתוויה היא לתת קלינדמיצין כתרופת קו ראשון.[19]

התוויות נגד[עריכת קוד מקור | עריכה]

התרופה אינה ניתנת למטופלים עם היסטוריה של קוליטיס כיבי או קוליטיס פסאודוממברנלי. יש לבצע מעקב על מנת שלא יתפתחו זיהומים פטרייתיים/חיידקיים נוספים, בעיקר במטופלים עם היסטוריה של אטופיק דרמטיטיס. יש לבצע ניטור של תפקוד המעי, תפקודי כבד (בעיקר במטופלים עם מחלת כבד). בטיפול ממושך יש לבצע ספירות דם מלאות ומעקב אחר תפקודי כליות וכבד.

רעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעת הלוואי הרעילה ביותר המופיעה בקלינדמיצין היא במערכת העיכול/אלרגיה. אין אנטידוט כנגד קלינדמיצין ולכן הפתרון במצבים אלו הוא התאמת מינון מחדש או לחלופין - הפסקת הטיפול בקלינדמיצין. עיקר הטיפול בהרעלה מסוג זה הוא טיפול תומך, מדידת אלקטרוליטים בסרום וניטור הרמות האלו לפרק זמן מסוים בחולים המתייצגים עם הקאות או שלשולים. בנוסף יש לבצע ספירות דם, תפקוד כלייתי, סימנים חיוניים ואף לבצע אק"ג ולעקוב אחר שינויים בו מאחר שהפרעות קצב נדירות אך עדיין עלולות להופיע. יש לברר האם מיוצר הרעלן של קלוסטרידיום דיפיסיל כאשר יש חשד שהמטופל מתייצג עם קוליטיס.[20]

מלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלינדמיצין ניתנת ביחד עם כלורוקווין או כינין בטיפול ב-Plasmodium falciparum malaria. השילוב של כינין וקלינדמיצין נבדק ונמצא שימושי במיוחד בילדים, והוא טיפול הבחירה לנשים בהריון שנדבקו באזורים שבהם עמידות לכלורוקווין שכיחה[21][22]. אין להשתמש בקלנדמיצין כתרופה נגד מלריה בפני עצמה בגלל הפעילות האיטית שלה, למרות שנראה שהיא יעילה מאוד[22][21]. דיווח על מטופלים שנדבקו ב-Plasmodium falciparum מהאמזונס נמצאו כעמידים לקלינדמיצין על בסיס בדיקות רגישות לתרופות חוץ גופיות.[23]

קלוסטרידיום דיפיסיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלוסטרידיום דיפיסיל הוא חיידק מסוג גראם חיובי, אנאירובי, מוטילי המייצר ספורות בצורת מתג[24] אשר גורם לשלשולים ועלול לגרום לסרטן מעי גס.[25][26] החיידק עמיד לקלינדמיצין, וגדילתו בצורה דומיננטית מובילה לייצור של טוקסין הגורם למגוון סימפטומים כדוגמת שלשולים, קוליטיס ומגה-קולון טוקסי.[27][28]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קלינדמיצין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 Mónica García-Solache, Louis B. Rice, The Enterococcus: a Model of Adaptability to Its Environment, Clinical Microbiology Reviews 32, 2019-03-20 doi: 10.1128/cmr.00058-18
  2. ^ 1 2 3 4 5 Haoxiang Xu, Huiying Li, Acne, the Skin Microbiome, and Antibiotic Treatment, American Journal of Clinical Dermatology 20, 2019-01-10, עמ' 335–344 doi: 10.1007/s40257-018-00417-3
  3. ^ 1 2 Suzanne Reiter, Susan Kellogg Spadt, Bacterial vaginosis: a primer for clinicians, Postgraduate Medicine 131, 2019-01-02, עמ' 8–18 doi: 10.1080/00325481.2019.1546534
  4. ^ 1 2 Patrick B. Murphy, Karlyle G. Bistas, Jacqueline K. Le, Clindamycin, Treasure Island (FL): StatPearls Publishing, 2022
  5. ^ 1 2 3 Cleocin (clindamycin) dosing, indications, interactions, adverse effects, and more, reference.medscape.com
  6. ^ 1 2 Ricardo F. Savaris, Daniele G. Fuhrich, Rui V. Duarte, Sebastian Franik, Jonathan D. C. Ross, Antibiotic therapy for pelvic inflammatory disease: an abridged version of a Cochrane systematic review and meta-analysis of randomised controlled trials, Sexually Transmitted Infections 95, 2019-02-01, עמ' 21–27 doi: 10.1136/sextrans-2018-053693
  7. ^ Scott R. Nodzo, K. Keely Boyle, Nicholas B. Frisch, Nationwide Organism Susceptibility Patterns to Common Preoperative Prophylactic Antibiotics: What Are We Covering?, The Journal of Arthroplasty 34, 2019-07-01, עמ' S302–S306 doi: 10.1016/j.arth.2019.01.017
  8. ^ Ki-Ho Park, Dong Youn Kim, Yu-Mi Lee, Mi Suk Lee, Kyung-Chung Kang, Jung-Hee Lee, Seong Yeon Park, Chisook Moon, Yong Pil Chong, Sung-Han Kim, Sang-Oh Lee, Sang-Ho Choi, Yang Soo Kim, Jun Hee Woo, Byung-Han Ryu, In-Gyu Bae, Oh-Hyun Cho, Selection of an appropriate empiric antibiotic regimen in hematogenous vertebral osteomyelitis, PLOS ONE 14, 8 בפבר׳ 2019, עמ' e0211888 doi: 10.1371/journal.pone.0211888
  9. ^ Itzhak Brook, Mike A. O. Lewis, George K. B. Sándor, Marjorie Jeffcoat, L. P. Samaranayake, Jorge Vera Rojas, Clindamycin in dentistry: more than just effective prophylaxis for endocarditis?, Oral Surgery, Oral Medicine, Oral Pathology, Oral Radiology, and Endodontics 100, 2005-11, עמ' 550–558 doi: 10.1016/j.tripleo.2005.02.086
  10. ^ 1 2 Cleocin I.V. (Clindamycin) drug indications and dosage - prescription drugs and medications at RxList, web.archive.org, ‏2007-11-27
  11. ^ Elizabeth S. R. Darley, Alasdair P. MacGowan, Antibiotic treatment of gram-positive bone and joint infections, The Journal of Antimicrobial Chemotherapy 53, 2004-06, עמ' 928–935 doi: 10.1093/jac/dkh191
  12. ^ Steven Feldman, Rachel E. Careccia, Kelly L. Barham, John Hancox, Diagnosis and treatment of acne, American Family Physician 69, 2004-05-01, עמ' 2123–2130
  13. ^ Linda K. Oge', Alan Broussard, Marilyn D. Marshall, Acne Vulgaris: Diagnosis and Treatment, American Family Physician 100, 2019-10-15, עמ' 475–484
  14. ^ 1 2 ["Lincosamides, Oxazolidinones, and Streptogramins". Merck Manual of Diagnosis and Therapy. Merck & Co. May 2020. Archived from the original on 2 December 2007. Retrieved 19 December 2021. מאמר]
  15. ^ "Lincosamides, Oxazolidinones, and Streptogramins". Merck Manual of Diagnosis and Therapy. Merck & Co. May 2020. Archived from the original on 2 December 2007. Retrieved 19 December 2021, Anaerobic bloodstream infections in Italy (ITANAEROBY): A 5-year retrospective nationwide survey"
  16. ^ Di Bella S, Antonello RM, Sanson G, Maraolo AE, Giacobbe DR, Sepulcri C, et al. (June 2022). "Anaerobic bloodstream infections in Italy (ITANAEROBY): A 5-year retrospective nationwide survey". Anaerobe. 75: 102583., Anaerobic bloodstream infections in Italy (ITANAEROBY): A 5-year retrospective nationwide survey"
  17. ^ Bell EA (January 2005). "Clindamycin: new look at an old drug". Infectious Diseases in Children. Archived from the original on 8 October 2011. Retrieved 1 December 2007., Clindamycin: new look at an old drug
  18. ^ Gold HS, Moellering RC (1999). "Macrolides and clindamycin". In Root RE, Waldvogel F, Corey L, Stamm WE (eds.). Clinical infectious diseases: a practical approach. Oxford: Oxford University Press. pp. 291–7. ISBN 978-0-19-508103-9. Archived from the original on 13 May 2018. Retrieved 19 January 2009.through Google Book Search., Macrolides and clindamycin
  19. ^ Jolivet-Gougeon A, Sixou JL, Tamanai-Shacoori Z, Bonnaure-Mallet M (April 2007). "Antimicrobial treatment of Capnocytophaga infections". Int J Antimicrob Agents. 29 (4): 367–73., Antimicrobial treatment of Capnocytophaga infections
  20. ^ Paradis N, Marois L, Paradis L, Graham F, Bégin P, Des Roches A. Anaphylaxis to clindamycin following cutaneous exposure. Allergy Asthma Clin Immunol. 2020;16:51., naphylaxis to clindamycin following cutaneous exposure
  21. ^ 1 2 Bertrand Lell, Peter G. Kremsner, Clindamycin as an antimalarial drug: review of clinical trials, Antimicrobial Agents and Chemotherapy 46, 2002-08, עמ' 2315–2320 doi: 10.1128/AAC.46.8.2315-2320.2002
  22. ^ 1 2 Kevin S. Griffith, Linda S. Lewis, Sonja Mali, Monica E. Parise, Treatment of malaria in the United States: a systematic review, JAMA 297, 2007-05-23, עמ' 2264–2277 doi: 10.1001/jama.297.20.2264
  23. ^ Clindamycin (Systemic) Monograph for Professionals, Drugs.com (באנגלית)
  24. ^ Moreno MA, Furtner F, Rivara FP (June 2013). "Clostridium difficile: A Cause of Diarrhea in Children". JAMA Pediatrics. 167 (6): 592. doi:10.1001/jamapediatrics.2013.2551., Clostridium difficile: A Cause of Diarrhea in Children
  25. ^ Drewes, Julia L.; et al. (5 August 2022). "Human Colon Cancer-Derived Clostridioides difficile Strains Drive Colonic Tumorigenesis in Mice". Cancer Discovery. 12 (8): 1873–1885, Human Colon Cancer-Derived Clostridioides difficile Strains Drive Colonic Tumorigenesis in Mice
  26. ^ "Johns Hopkins Doctors Discover That a Common Infection May Cause Cancer". 24 August 2022
  27. ^ Rossi S, ed. (2006). Australian Medicines Handbook. Adelaide: AMH Pty Ltd.
  28. ^ Kelly CP, Pothoulakis C, LaMont JT (January 1994). "Clostridium difficile colitis". New England Journal of Medicine. 330 (4): 257–62., Clostridium difficile colitis