קליקרטידס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קליקרטידס
Καλλικρατίδας
לידה המאה ה־5 לפנה״ס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 406 לפנה״ס
טורקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ספרטה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא ספרטה עריכת הנתון בוויקינתונים
דרגה נאוארכוס עריכת הנתון בוויקינתונים
פעולות ומבצעים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קליקרטידס, (ביוונית: Καλλικρατίδας; המאה ה-5 לפנה"ס) היה מצביא ספרטני, שפיקד על הכוחות הספרטניים בקרב ארגינוסאי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קליקרטידס מונה לנאוארכוס לאחר ששנת הפיקוד של ליסנדרוס תמה. קליקרטידס היה מוכשר פחות מקודמו, מה גם שהנסיך הפרסי כורש הצעיר שתמך לפני כן בליסנדרוס סירב לתמוך בו, והוא נאלץ להיעזר בתרומות ממילטוס, והצליח להגדיל את הצי ל-140 ספינות. הוא נטש את מדיניות אי הלוחמה של ליסנדרוס, ובראשית הקיץ של שנת 406 לפנה"ס פשט על מבצר דלפיניון בכיוס משם האתונאים הטרידו לעיתים קרובות את תושבי האי. לאחר מכן פשט על לסבוס, המצביא האתונאי קונון נשלח נגדו עם 70 ספינות, הוא נתקל ב-140 הספינות של קליקרטידס והובס בקרב, הוא איבד 30 ספינות ונמלט עם ה-40 הנותרות לנמל מיטילנה שם הטיל עליו קליקרטידס מצור. קונון הצליח לשגר ספינה לאתונה שהודיעה על מצבו הקשה. האתונאים שלחו 12 ספינות לחלץ אותו, אולם קליקטרידטס תקף אותן והרס 10 מתוכן. האתונאים ציידו עוד 110 ספינות, רבים מאנשי הצוות בספינות אלו היו עבדים או מלחים לא מנוסים, אליהם הצטרפו בסאמוס עוד 40 ספינות והצי בן ה-150 ספינות יצא להציל את קונון. קליקרטידס השאיר 50 ספינות כדי לשמור שקונון לא יימלט, ויצא עם השאר לעצור את האתונאים. הציים התנגשו באיי ארגינוסאי, והקרב זכה לשם קרב ארגינוסאי. האתונאים ניצחו ניצחון מוחץ, קליקרטידס נהרג, והספרטנים איבדו 70 ספינות.[1] אולם ניצחונו של ליסנדרוס בקרב אייגוספוטמוי החזיר את היוקרה לספרטנים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Morrison, J.S., J.F. Coates and N.B. Rankov. The Athenian Trireme. Cambridge, Cambridge University Press, 2000 (2nd edition).
  • Hale. John R. Lords of the Sea: The epic story of the Athenian navy and the birth of democracy. London, Penguin Books, 2009.
  • Xenophon, Hellenica. Translated by C.L. Brownson. Loeb Classical Library. Cambridge (MA), Harvard University Press, and London, William Heinemann, 1918 (reprinted 1968).
  • Diodorus Siculus. Library of History. Translated by C.H. Oldfather and others. Loeb Classical Library. Cambridge, MA, Harvard University Press, and London, William Heinemann, 1933-1967.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משה עמית, "תולדות יוון הקלאסית", עמ' 401.