קללת הפרעונים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מסכת המוות של תות ענח' אמון, מיתת חושפי קברו העלו לתודעה את הנושא של "קללת הפרעונים"
לורד קרנארבון, מת כארבעה חודשים לאחר פתיחת קברו של תות ענח' אמון

קללת הפרעונים היא האמונה כי מי שיפתח את קברו של אחד מהפרעונים ייפגע מקללה עתיקה שהטילו כהני הדת המצרים בעת שהוטמן הפרעה בקברו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-4 בנובמבר 1922 מצאה קבוצת אגיפטולוגים את קברו של תות ענח' אמון בעמק המלכים. הקבוצה מומנה על ידי ג'ורג' הרברט, הרוזן החמישי מקרנארבון. ב-5 באפריל 1923 נמצאה גופתו של הרברט בבית המלון קונטיננטל-סאבוי שבקהיר. מותו הוליד את הסיפור על "קללת תות ענח' אמון", שנודעה גם בשם "קִללת הפרעונים". מותו נבע ככל הנראה מאלח דם (שהתפתח לדלקת ריאות) כתוצאה מגילוח בטעות של עקיצת יתוש נשא של שושנה, מה שגרם לפתיחת הפצע ולזיהום חמור.

מיתות מסתוריות נוספות של אנשים הקשורים לתגלית הארכאולוגית אירעו בשנים שלאחר מכן.

בשנת 2007 החזיר תייר גרמני תגליף פרעוני גנוב, מחשש שייחשף בעקבות מעשהו לקללת הפרעונים.[1]

הסברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאמר שפורסם בעיתונות באותה תקופה העלה סר ארתור קונן דויל את ההשערה שפטריית עובש הונחה לצד הקברים בכוונת מכוון כדי להעניש את שודדי הקברים. טענה אחרת גרסה כי התנאים בקברים סיכנו את בריאותם של הפוקדים אותם, בהיותם חללים חשוכים ומחניקים[דרוש מקור]. הסבר דומה ניתן לאחר שבדגימות אוויר שנלקחו מתוך סרקופג סגור דרך חור שנקדח נתגלו רמות גבוהות של אמוניה, של פורמלין ושל מימן גופרתי; גזים אלו הם רעילים, וחלק מהגזים שנמצאו – כגון גז עצבים[דרוש מקור] – יכולים להרע את בריאותו של הנושם אותם, ואולי זו הייתה הסיבה ל"קללה" שבקבר.

סתירות לאמונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב המשתתפים בפתיחת הקבר לא מתו בשנים לאחר מכן, וחלקם אף האריכו ימים. כך לדוגמה, מגלה הקבר, הארכאולוג הווארד קרטר, מת בשנת 1939, בן 64, יותר מ-16 שנים לאחר שפתח את קברו של תות ענח' אמון. הרופא שניתח את הגופה נפטר בגיל 87.

הסברים כגון פטרייה רעילה וגזים רעילים אינם מסבירים מדוע אף אחד מ-10 האנשים שהסירו את התכריכים מעל המומיה לא מת בשנים לאחר מכן. בנוסף, חלק מהמיתות שנקשרו בפרשה אירעו מסיבות שלא ניתן לקשור אותן להרעלה - כך, לדוגמה, ארכאולוג צרפתי נפל בעת הביקור ומת מפצעיו, טכנאי רנטגן שנשלח לבדוק את המומיה נפטר לפני שהגיע ליעדו, ואביו של מזכירו של טכנאי הרנטגן התאבד.

פרופ' דייוויד סילברמן (אנ') טוען שהסיבה לאמונה היא התפיסה של התרבות המצרית כאפילה ומסתורית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ [1].