לדלג לתוכן

קלם בורק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קלם בורק
Clement A. Bozewski
לידה 24 בנובמבר 1954
בייון, ניו ג'רזי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 באפריל 2025 (בגיל 70) עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Clement Anthony Bozewski
שם במה Clem Burke עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת גלוסטרשייר עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת פעילות 1972–2025 (כ־53 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה פאנק רוק, הארד רוק, פוסט-פאנק (Punk), מוזיקת הגל החדש, רוק, פופ רוק עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה מערכת תופים עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים קריסליס רקורדס, RCA רקורדס, EMI עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קלמנט אנתוני בורק (24 בנובמבר 19546 באפריל 2025)[1][2] היה מוזיקאי אמריקאי. בורק התפרסם בעיקר כמתופף של להקת בלונדי. הוא היה המתופף של הלהקה משנת 1975, זמן קצר לאחר הקמתה, והיה בעצם חבר בלהקה במהלך כל תקופת פעילותה עד מותו. בורק השתתף בכל אלבומי הלהקה יחד עם שני החברים המייסדים, דבי הארי וכריס שטיין. הוא גם ניגן בתופים בלהקת הראמונס לזמן קצר בשנת 1987 תחת השם אלביס רמון והיה חבר בלהקת הרומנטיקס מ-1990 עד 2004.

בורק (שני משמאל) עם להקת בלונדי ב-1977

בורק נולד בניו ג’רזי בשנת 1954. אחד מזיכרונותיו הראשונים היה כשהתיישב לתופף על מערכת התופים של אביו לצלילי להקת ה-Four Seasons. כילד ונער השתתף בתזמורת מקומית, ובהמשך ניגן במועדון האגדי CBGB בניו יורק. כבר בגיל 14 עלה לבמה באולם ה״קרנגי הול״ עם להקתו The Total Environment במסגרת תחרות להקות[3].

קריירה במוזיקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בורק החל לנגן בתופים כבר בסוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70. הוא ניגן עם הרכבי ג'אם סשן שונים בניו ג'רזי. להקת בלונדי הוקמה בשנת 1974 ובתחילת 1975 דבי הארי וכריס סטיין צירפו אותו ללהקה.[4] בורק נודע באנרגיה ובתשוקה הבלתי מתפשרת שלו למוזיקה ונחשב לדמות מרכזית בלהקה וכמוזיקאי שעבד על שמירת אחדות הלהקה לאורך השנים. לאחר ששטיין והארי שקלו לפרק את הלהקה לאחר עזיבתו של הבסיסט המקורי פרד סמית' ללהקת טלוויז'ן. בורק גייס את גארי לצ'מן שהיה חבר של, לנגן בס. סגנון התיפוף של בורק הושפע מהאל בליין, קית' מון, רינגו סטאר וארל פאלמר.[5]

במהלך שנות ה-80 וה-90, לאחר ההתפרקות של להקת בלונדי, בורק ניגן בתופים עבור להקות ומוזיקאים רבים, ביניהם: הרומנטיקס (בורק היה המתופף הקבוע שלהם בין 1990 ל-2004)[6][7] פיט טאונסנד, בוב דילן,[8] יורית'מיקס,[9] Dramarama,,[10] איגי פופ, וג'ואן ג'ט[8]. הוא המשיך להקליט עם ההרכב Checkered Past ב-1983 יחד עם סטיב ג'ונס שהיה הגיטריסט של להקת הסקס פיסטולס, חברו ללהקת בלונדי לשעבר, נייג'ל הריסון, טוני סאלס, והזמר/שחקן מייקל דס בארס.[11][12]

הוא הקליט וניגן בלייב עם וונדה ג'קסון וננסי סינטרה.[13] בורק הקליט עם סוני וינסנט, וארתור קילר קיין, וב-2005 ניגן בהפקת הסולו של קאתי ולנטיין שהייתה חברה בלהקת הגו-ג'וז. בורק גם הקליט והשתתף בסיבוב הופעות עם להקת Dramarama בניו ג'רזי ולוס אנג'לס לאחר הוצאת האלבום שלהם Hi-Fi Sci-Fi בשנת 1993.

בורק נכנס להיכל התהילה של הרוק אנד רול ב-2006 כחבר בבלונדי.[14]

ב-2007, בורק הצטרף ל-Slinky Vagabond עם ארל סליק שהיה גיטריסט של דייוויד בואי, גלן מטלוק וקינן דאטי. מופע הבכורה שלהם היה במהלך חגיגות יום ההולדת של הזמר ג'ואי ראמון במאי 2007.[15] הוא גם הופיע מספר פעמים כמתופף עם להקת יו קורנוול.[16]

בורק ניגן סטים של 90 דקות ב-100 קונצרטים בשנה. בשנת 2008 פורסם שהוא לקח חלק במחקר בן שמונה שנים שניתח את ההשפעות הפיזיות והפסיכולוגיות של התיפוף ואת כושר העמידה הנדרש על ידי מתופפים מקצועיים, שנערך במשותף על ידי אוניברסיטת גלוסטרשייר ואוניברסיטת צ'יצ'סטר.[17] ביולי 2011 קיבל בורק תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת גלוסטרשייר, כתוצאה מפרויקט התיפוף.[18]

בשנת 2008, בורק הקים את פרויקט Clem Burke Drumming כדי לחקור את היתרונות הגופניים והנפשיים של התיפוף.[19]

בדצמבר 2011, הוא הקים את הלהקה האינטרנשיונל סווינגרס עם נגן הבס של ה-Sex Pistols גלן מטלוק, הגיטריסט ג'יימס סטיבנסון והזמר גארי טווין.[20] בערך באותו זמן הוא הפך לחבר מייסד גם בלהקת ה־Split Squad, השתתף במסע הופעות[21] הופיע בפסטיבלי South by Southwest ובהקלטת האלבום, Now Hear This... שראה אור בינואר 2014.

בורק ב-2008

בשנת 2019, בורק הופיע עם מופע המחווה של בלונדי Bootleg Blondie.[22]

בדצמבר 2021, בורק היה מתופף עבור ג'ינה שוק במהלך המופע של הגו-גו'ס במועדון ויסקי אה גוגו כדי לחגוג את כניסתם להיכל התהילה של הרוק אנד רול.[23] בורק הלך לעולמו ב 7 באפריל 2024 בגיל 70 לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. הלהקה פרסמה הספד במדיה החברתית בו נכתב "קלם לא היה רק מתופף – הוא היה הלב הפועם של בלונדי. הכישרון, האנרגיה והתשוקה שלו למוזיקה היו יוצאי דופן".[24] עוד הוסיפו חברי הלהקה: "ההתלהבות המדבקת והמחויבות האינסופית שלו נגעו בכל מי שזכה להכיר אותו. ההשפעה של קלם חרגה הרבה מעבר לבלונדי. אנו שולחים תנחומים מעומק הלב למשפחתו, חבריו ומעריציו של קלם ברחבי העולם. המורשת שלו תמשיך לחיות דרך כמויות עצומות של מוזיקה שיצר ודרך חייהם של אינספור אנשים שנגע בהם".[3]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קלם בורק בוויקישיתוף
  • קלם בורק, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
  • קלם בורק, באתר AllMusic (באנגלית)
  • קלם בורק, באתר MusicBrainz (באנגלית)
  • קלם בורק, באתר Discogs (באנגלית)
  • קלם בורק, באתר Songkick (באנגלית)

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Porter, Dick; Needs, Kris (2017-02-13). Blondie: Parallel Lives. Omnibus Press. ISBN 978-0-85712-780-8.
  2. ^ Kory Grow; Jason Newman (2025-04-07). "Drummer Clem Burke, the 'Heartbeat of Blondie,' Dead at 70". Rolling Stone. נבדק ב-2025-04-07.
  3. ^ 1 2 יונתן דושניצקי, בגיל 70: המתופף של הלהקה האגדית הלך לעולמו, באתר ישראל היום, 7 באפריל 2025
  4. ^ "Blondie Gig List". Blondie. 23 במאי 2021. נבדק ב-2021-05-23. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Archives > Press > Magazines > Mojo, web.archive.org, ‏2011-09-27
  6. ^ "Canadian Classic Rock: The Romantics". נבדק ב-2021-05-23.
  7. ^ Gary Johnson (26 באוקטובר 2011). "MRRL Hall of Fame: Romantics". Michigan Rock and Roll Legends. נבדק ב-2021-05-23. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ 1 2 "Clem Burke | BlondieBlondie". Blondie.net. נבדק ב-2015-06-13.
  9. ^ "Revenge25: Clem Burke Interview | Ultimate Eurythmics". Eurythmics-ultimate.com. 11 ביולי 2011. נבדק ב-2014-07-13. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "Dramarama". TrouserPress.com. נבדק ב-2014-07-13.
  11. ^ Louis A. Bustamante, Barry L. Kramer. "Clem Burke Biography". Archive.blondie.net. נבדק ב-2011-10-08.
  12. ^ Allan Metz (16 במאי 1999). "Clem Burke". Drury.edu. אורכב מ-המקור ב-19 ביולי 2011. נבדק ב-2011-10-08. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Clem Burke: Healthy mind, healthy body | iDrum - Part 2". Idrummag.com. 2015-04-08. נבדק ב-2015-06-13.
  14. ^ "Blondie". Rock and Roll Hall of Fame. נבדק ב-16 ביולי 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "Joey Ramone Birthday Bash 2007". Village Voice. 2007. אורכב מ-המקור ב-9 בדצמבר 2007. נבדק ב-15 במאי 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "Clem Burke to tour with Hugh Cornwell". Blondie. 11 בספטמבר 2010. אורכב מ-המקור ב-13 בנובמבר 2013. נבדק ב-2014-07-13. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "BBC News". Bbc.co.uk. 7 ביולי 2011. נבדק ב-27 ביולי 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ "Clem Burke Drumming Project". clemburkedrummingproject.org. באפריל 2024. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ "Clem Burke Drumming Project".
  20. ^ Benjamin Leatherman (2013-05-22). "The International Swingers: "The First Punk Bands ... Were Just Bands"". Phoenix New Times. אורכב מ-המקור ב-6 באוקטובר 2014. נבדק ב-2015-02-21. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ "Clem Burke: Healthy mind, healthy body | iDrum - Part 3". Idrummag.com. 2015-04-08. נבדק ב-2015-06-13.
  22. ^ "Blondie's Clem Burke". 52.20..94.27. נבדק ב-20 בספטמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)(הקישור אינו פעיל, June 2024)
  23. ^ Irwin, Corey (8 בינואר 2022). "GO GO'S PLAY LOS ANGELES CLUB SHOW: PHOTOS". ultimateclassicrock.com. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ עמית סלונים‏, "הדופק של בלונדי": המתופף קלם ברק הלך לעולמו, באתר וואלה, 7 באפריל 2025