קלפי טארוט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קלף "הקוסם" מתוך "הטארוט של מרסיי"

קְלָפֵי טָארוֹטצרפתית: Tarot, טארו) הם מערכת קלפים שעוצבה במקור לצורכי משחק, וביסודו של דבר דמה לברידג'. חשיבותם הרבה נובעת מכך, שעל פי אמונה עממית ניתן בעזרתם לחזות את העתיד. בתקופה המודרנית חל שינוי מסוים בגישה אל הקלפים ורבים משתמשים בהם ככלי להסתכלות פנימה, להבנת מרכיבי האישיות, הפוטנציאל וכדומה בכך, בדרך להגשמה עצמית ולהתפתחות אישית ורוחנית.

החפיסות העתיקות ביותר הקיימות כיום מקורן בצפון איטליה ונוצרו כנראה באמצע המאה ה-15. אלה נקראו "קלפי הניצחונות", שכן את ציורם הזמינו האליטות בעת חגיגתם של מאורעות מיוחדים כגון ניצחונות, חתונות והריונות חשובים.

קלף טארוט ה-13 המסמל את המוות, כשלד עם חרמש, האנשת מוות מקובלת.

קיימות גרסאות רבות למערכת קלפי הטארוט, כל אחת מציגה תמונות שונות על קלפיה, אשר נוצרות כל העת למטרות מחקר ולימוד, פרשנות אישית, שימושים מיסטיים, או כיצירות אמנות בפני עצמן. כיום, החפיסה הפופולרית ביותר לקלפי הטארוט היא חפיסת ריידר-וייט (Rider-Waite).[1]

הקלפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית חפיסות קלפי הטארוט המסורתיות מונות 78 קלפים. עבור קוראי קלפים, כל קלף טומן משמעות, כמו גם לסדר שבו הקלפים מופיעים, והאם הקלף בא ישר או הפוך. חפיסה מסורתית מתחלקת לשתי תת-מערכות:

  • המערכת הראשית מכונה "הארקנה הגדולה" ('ארקנה' היא מילה לטינית, שפירושה 'סודות' ועל פי כן - "הסודות הגדולים"). היא מורכבת מ-22 קלפים, שכולם בעלי נושא ומספר ייחודיים, מלבד שניים.

הציורים שעל גבי קלפי הארקנה הגדולה משקפים מרכיבים מרכזיים בתרבות התקופה בה נוצרו הטארוט. אין קשר ברור ביניהם ולא ידוע עוד מקור בו הם מופיעים יחדיו. במאה העשרים פיתחה הסופרת עדן גריי גישה הידועה בשם "מסע השוטה", המתארת את הקשיים למול רגעי ההנאה שבחיים בדרך כרונולוגית, תוך ציון אבני הדרך. המסע מורכב מ-22 צעדים המתארים את השלבים בחיי השוטה, ומתאימים ל-22 הקלפים. הקוראים בקלפים משתמשים במטאפורת המסע כאחד הכלים להבנת הארקנה הגדולה.

הרעיון של הארקנה הגדולה כמסע אינו מקורי לעדן גריי, ומופיע אצל השחר המוזהב וארתור אדוארד ווייט. החניכה של שחר הזהב נעשית כטיפוס במעלה עץ החיים, כאילו היה סולם יעקב המוצב על הקרקע וראשו מגיע השמיימה. החניך עובר בנתיבי עץ החיים מלמטה למעלה. על כן, בקלפי הארקנה הגדולה הקלפים מסודרים מהאחרון לראשון. ארתור אדוארד ווייט רומז לזה בתיאורו את קלף השוטה[2]: "השמש, הזורחת מאחוריו, יודעת מאין בא, לאן הוא הולך, וכיצד יחזור בדרך אחרת אחרי ימים רבים. הוא הרוח המחפשת ניסיון."

  • המערכת המשנית, המכונה "הארקנה הקטנה" ("הסודות הקטנים") מזכירה מאוד את קלפי המשחק המודרניים. היא מונה 56 קלפים המחולקים לארבע סדרות של 14 קלפים: מטות, גביעים, חרבות וכן מטבעות. קלפים אלו מייצגים אנשים, שאיתם באים במגע ביומיום: המטות הם בעלי המלאכה; הגביעים הם האושיות הרוחניות; החרבות הם השליטים ובעלי השררה; והמטבעות הם בעלי ההון. כל אחת מסדרות אלו מורכבת מקלפים ממוספרים מאס (אחד) ועד עשר, וכן ארבעה "קלפי חצר" - אשר כוללים נער, אביר, מלכה ומלך.[3]
שם הסדרה יסוד מקביל מין מאפיינים מקבילה בחפיסת קלפי המשחק
מטות אש זכרי מוחצן יוזמה, יצירתיות תלתן
גביעים מים נקבי מופנם רגש לב
חרבות אוויר זכרי מופנם מחשבה, היגיון עלה
מטבעות אדמה נקבי מוחצן עולם החומר, הגשמי יהלום

קלפי המערכת הגדולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השוטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בעבר לקלף זה לא היה מספר, עם יוצאים מן הכלל כמו חבילת ואנדרבור הפלמית מהמאה ה 18 בה השוטה מוספר כ 22 וחבילת סולה בוסקה מסוף המאה ה 15 בה השוטה מוספר 0, אך בחבילות החדשות משייכים לו את המספר 0. הוא מחד מייצג את התמימות, הלב טהור, הכניסה אל הלא נודע והיעדר הגבולות בעשייה. מאידך, הוא מסמל אמון ואופטימיות. למעשה, השוטה מסמל את הנשמה הזכה המתחילה את מסעה מתוך "לוח חלק". כאשר הקלף יוצא במהופך בקריאת טארוט, ניתן לייחס את המשמעות לצד השלילי של השוטה - התעלמות מההשלכות, בורות, פזיזות וקלות ראש.

הקוסם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "הקוסם" הוא הקלף מספר 1. הוא מסמל אדם בעל כשרון, כוח רצון, כלים וידע המאפשרים לו לבצע בהצלחה כל משימה. מופעו למעשה מציע לאדם לממש את כישרונותיו, ולהימנע מלנצל את יכולותיו לרעה. במידה והקוסם יוצא הפוך בקריאת קלפים, הוא מייצג רמאות, אשליה ותמרון למען רווח אנוכי. הקוסם גם מתפרש כסמל של כוח, פוטנציאל, ואיחוד של העולם הגשמי והרוחני; וכן מייצג מנהיגות, התחלות חדשות, ויצירתיות.

הכוהנת (או האפפיורית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "הכוהנת" הוא קלף מספר 2. הוא מייצג את האם הרוחנית, המכשפה והאורקל. זאת דמות רוחנית ומאגית, שאוצרת ידע וסודות. היא בעלת יכולות מיסטיות חזקות מאוד ויכולת הסתרה ושמירת על חשאיות. משמעות הקלף קשורה גם בסגירות, סודות והסתרה. לעיתים מקורם בעולם המיסטיקה והרוחניות; או לחלופין קשורים להיבט רומנטי. הקלף מציע לאדם להתחבר אל התת-מודע והאינטואיציה, ומעודד להיפתח ולשתף את רגשותיו וכן להפגין עצמאות וביטחון עצמי. הקלף גם מסמל את השער למסתורין לתת מודע, לחיים וליקום. קלף הכוהנת גם עשוי לסמל תהליכי חניכה וגדילה, הכרוך לעיתים בתהליך של גילוי עצמי. אחרים מאמינים כי הקלף מסמל אינטואיציה, ידע מקודש, נשיות אלוהית, ואת הלא-מודע.

הקיסרית או המלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "הקיסרית" הוא קלף מספר 3. היא מייצגת את האם הארצית, החמה, העוטפת – אמא אדמה. היא מסמלת אהבה, פריון, אושר ועושר, הצלחה, שגשוג, שפע, ופרויקטים בהתהוות, עשייה, יוזמה, אור ואמת. אחרים טוענים כי הקלף מסמל יצירה, אמנות, עסקים והישגים עתידיים. הקלף מייצג גם רומנטיקה, מיניות, נישואין הריון ופוריות.

הקיסר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "הקיסר" הוא קלף מספר 4. מסמל את דמות האב, אדם בוגר ובעל ניסיון. הוא מייצג אדם מסגרתי, שולט, יציב, משרה ביטחון, עוצמה, וכוח. יחד עם זאת, הוא גם יכול להיות נוקשה ושמרני מידי, חסר רגש, ביקורתי ומחמיר עם עצמו. הקלף מציע לאדם להיות אסרטיבי ונחוש על מנת להשיג את מבוקשו. יש הגורסים כי קלף הקיסר מייצג את כוח הרצון, וכן את המודעות לכישורים האישיים. הוא מבטא עוצמה, נחישות, שליטה עצמית, התמדה, ללקיחת אחריות; ויחד עם זאת, צורך בביטחון חומרי ויציבות.

הכהן הגדול[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "הכהן הגדול" הוא קלף 5 והוא מייצג את האב הרוחני, המטפל, היועץ, המורה שממנו שואבים השראה. הוא גם ה"יועץ הפנימי" והמצפון של האדם. בהיבט נוסף, הוא יכול לייצג מוסדות מוסדות ציבוריים גדולים וברי סמכא כגון המדינה, בתי ספר, בתי משפט, מוסדות דת וכדומה. הקלף מסמל גם צורך באיזון והרמוניה, ואת הצורך בייעוץ ועזרה על מנת להשיב את האיזון. כמו כן, קלף הכהן הגדול מייצג את העיקרון של לימוד, ביטחון עצמי, ומוסריות מתוך הכרה בערכים.

הנאהבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "הנאהבים" (בחלק מהחפיסות שמו הוא "מאוהב") הוא קלף 6. הוא מחד מייצג מערכת יחסים הרמונית, המבוססת על אהבה וזוגיות טובה. מאידך, הוא מסמל דילמה, צומת דרכים, וכן הצורך בקיומה של בחירה והתגברות על מכשולים.

המרכבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "המרכבה" הוא הקלף השביעי. הוא מסמל קושי והתנגדות חיצוניים, וכוחות מנוגדים; אשר האדם נתקל בהם ועוצרים את התקדמותו. קלף המרכבה מסמל השגחה עליונה, מלחמה, נקמה וכן התגברות על מכשולים וגיוס הכוחות המניעים בחייו של האדם על מנת להמשיך ולהתקדם. הקלף מצביע לרוב על תוצאה חיובית, המושגת לאחר השקעת מאמצים ניכרים.

הצדק[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "הצדק" הוא קלף שמספרו 8 ובחלק מהחפיסות מספרו הוא 11. הוא מתאר עניינים של צדק ומשפט, וכן גירושין. קלף זה הוא קלף של יציאת הצדק לאור ושל נקיטת החלטות ממקום שקול והגיוני לאחר לקיחה בחשבון של כל הפרמטרים. קלף הצדק מסמל הגינות ויושר וכן מחויבות ואחריות לחיים, להחלטות ולמעשים של האדם.

הנזיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "הנזיר" הוא קלף שמספרו 9. הוא מסמל התבודדות וחשבון נפש, תקופה של הסתגרות והקשבה לאינטואיציה ללא רעשי רקע חיצוניים. יש הגורסים כי קלף הנזיר מייצג את הצורך בסבלנות, בעוד אחרים מאמינים כי קלף הנזיר הוא בראש ובראשונה קלף של קביעת סדרי עדיפויות בחיים. סברה נוספת היא שקלף הנזיר מייצג את הקשר בין האדם לנשמתו, ושהוא מייצג שלב בו האדם לומד לכאורה טוהר ושלמות פנימית, התבוננות ללא שיפוט, הכרה והבנת מהות הדברים.

גלגל המזל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "גלגל המזל" הוא קלף מספר 10 בארקנה הגדולה; והוא מייצג את הדינמיות של החיים והגורל, וכן מבשר שינויים ותהפוכות.

כוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "כוח" הוא קלף מספר 11, אבל בחלק מהחפיסות מספרו הוא 8. הוא מייצג אומץ לב וגבורה וכן התגברות על מאמצים וקשיים בעזרת עוצמה פנימית, ניסיון חיים, חכמה, כוחות מנטליים, שליטה רגשית ואיפוק.

התלוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "התלוי" הוא קלף מספר 12. קלף זה מסמל ויתור על האגו, קבלת עונש מרצון, חכמה, נבואה, אינטואיציה והקרבה עצמית. כמו כן הקלף מזמין את האדם לשנות פרספקטיבה על הדברים. התלוי מייצג אדם שמוכן, או נאלץ, להקריב את החופש והעיסוקים שלו תמורת מבט שונה על העולם. קלף התלוי כולו משדר ריסון והגבלה של הגוף, אבל תוך כדי גם שחרור של התודעה והדמיון.

המוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "המוות" הוא קלף מספר 13, ובחלק מהחפיסות הקלף אינו נושא שם. הוא מסמל, בין היתר, טיהור וסיום של דברים קשים לצורך התחדשות.

המזג[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הקלף נקרא גם המזג או המתינות ומספרו הוא 14. משמעותו קשורה ברוחניות, איזון והרמוניה, שלווה פנימית ושלום עם הסביבה, מיזוג ואיחוד, גישור ופיוס, סבלנות ואיחוד בין שני ניגודים.

השטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "השטן" הוא קלף מספר 15. הוא מסמל כבילות והשתעבדות לעולם החומר וליצרים האפלים לכאורה של האדם. זהו קלף המתאר בגידה, סחטנות רגשית קשה, מערכות יחסים שמבוססות על יצרים, שליטה, כוח, מיניות לא תקינה, רדיפה אחרי חומרנות מוגזמת, רוע לב, עין רעה, קנאה, הרס עצמי, והתמכרויות. קלף השטן מייצג את ההגבלה, את הפחדים, את ההרגלים המגונים. הוא מייצג מצבים של תלות, העדר מודעות, רכושנות, ומיניות חסרת גבולות. כמו כן, הקלף מייצג את הפיתוי של העולם החומרי וההנאות הפיזיות, תאווה ואובססיה לכסף וכוח, חיים בפחד, שליטה ושעבוד.

המגדל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "המגדל" הוא הקלף שמספרו 16. הוא מסמל אירועים חיצוניים המביאים לקריסה מוחלטת בחייו של האדם. עוד הוא מסמל משבר, ניתוק, ושינויים קיצוניים בלתי צפויים.

הכוכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "הכוכב" הוא קלף מספר 17. הוא מייצג טוהר, כנות, יושר ותמימות. כמו כן, הוא מייצג את האמונה של האדם ביכולתו לשקם את חייו. הנערה העירומה בקלף מסמלת את נפש האדם ללא נכסים גשמיים אך במצב של טוהר ושל הניקיון. הערום בקלף מסמל את האומץ להיחשף ממקום של ביטחון עצמי ואמון וכן את היחס הטבעי לגוף ולמיניות. הקלף מציע לאדם להאמין בעצמו וללכת אחרי חלומותיו, ולפעול למען הגשמתם.

הירח[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "הירח" הוא קלף מספר 18. הוא מייצג בלבול, אשליות, אי שפיות, שגעון, דיכאון, התמכרויות, תת-מודע, מיסטיקה, פחדים שעולים וצפים מן העבר. קלף הירח מסמל בין היתר אויבים נסתרים, סכנה, מבוכה, אפלה, אימה, הטעיה ושגיאה.

השמש[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "השמש" הוא קלף מספר 19. הוא מסמל אפשרויות לעשייה ויצירתיות, פריצה ושגשוג. קלף השמש מייצג פשטות, כנות, אושר ועושר, הצלחה, שמחה, נישואים מוצלחים ושביעות רצון.

יום הדין[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "יום הדין" הוא קלף מספר 20. זהו קלף המייצג התעוררות רוחנית ועריכת שינוי, לאחר תובנה פתאומית וגילוי דברים חדשים.

העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "העולם" הוא קלף מספר 21, והאחרון, בארקנה הגדולה. הקלף מייצג שליטה בכל העולמות, רמה גבוה של מודעות, יכולת מימוש והגשמה. הוא גם מייצג את סיומו של מסע הנשמה. זאת דמות השלמה עם עצמה, והיא בעלת כלים חומריים ורוחניים ובמצב של הרמוניה מוחלטת, השלמה והצלחה.[4]

גלריה של המערכת הקטנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן קלפי המערכת הקטנה של Rider–Waite

מטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גביעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטבעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורות התפתחותם של קלפי הטארו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד לאחרונה רווחה הסברה, כי מקור הקלפים הוא במצרים העתיקה ושהם הובאו לאירופה על ידי הצוענים. כיום, הדעה המקובלת היא שמקור הקלפים הוא באירופה של סוף ימי הביניים. הם ככל הנראה הגיעו משם מן העולם המוסלמי, דרך ספרד, אשר הייתה נתונה תחת שלטון מוסלמי באותה עת. קלפי הטארוט העתיקים ביותר שנשתמרו היום נרכשו במקור על ידי משפחות אצולה איטלקיות, ועל כן נהוג להניח שאצלן הופיעו הקלפים לראשונה. משפחות האצולה הידועות ביותר בהקשר זה הן משפחת ויסקונטי ומשפחת ספורצה. ראשוני הקלפים צוירו ביד, ועם המצאת הדפוס בידי גוטנברג, פשטו משחקי הקלפים. במאה ה-16 החלו להשתמש בקלפים באיטליה במשחק שנשא את השם "טארוקי" (Tarrochi, צורת הרבים של Tarocco). לא ידועה הסיבה לבחירת שם זה. בהגיעו לצרפת, ניתן לו השם "Tarot" - טארוט. שם זה דבק בקלפים עצמם, יותר ממאה שנים לאחר שנפוצו ביבשת (עד אז הם נקראו "קלפי הניצחון"). עד לאחרונה היו טענות בדבר היות מקור השם בעברית (על שם 'התורה') או מצרית, אולם לאלו לא מצאו ביסוס.

עוד במאה ה-16, נפוצה ברחבי אירופה מערכת קלפי טארוט המכונה "הטארוט של מרסיי", על שם העיר מרסיי בצרפת שהיוותה את המרכז העיקרי לייצורם. מערכת זו עיצבה את קלפי הטארוט בנוסח בו אנו מכירים אותם כיום, מבחינת נושאי הקלפים וסמליהם, ומוסיפה להיות נפוצה אף היום על מהדורותיה השונות. דבר ששונה בטארוט של מרסיי ממערכות חדשות זה שהוא מתאר מצבים מורכבים וקרובים יותר לחיים אם כי דבר זה נוטה להרחיק ממנו את בני תרבות הצריכה.

הקריאה בקלפי טארוט התפתחה במאות ה-18 וה-19 בעקבות מחקרים שנעשו בסתרי סתרים על ידי אנשים כמו אנטואן קורט-דה-גבלן (Le Monde Primitif) ואטיילה, וצברה פופולריות רבה. בערך בתקופת זמן זו נשזרו המיתוסים הידועים אודות הקלפים, ביניהם מקורם של הטארוט במצרים העתיקה וההקבלה בין 22 קלפי המערכת הראשית לבין אותיות הא"ב העברי.

ב-1909 פרסם ארתור אדוארד ווייט את מערכת קלפי הטארוט שיצר. ווייט היה מיוצאי "מסדר השחר המוזהב", אגודת סתרים שפעלה באנגליה בסוף המאה ה-19, ומערכת הטארוט שלו הושפעה הן מעקרונות המסדר ותורותיו, לדוגמה בסדר של קלפי כוח וצדק וההתאמות האסטרולוגיות לקלפי החצר, והן ממקורות אחרים, כמו אליפז לוי וחבילת Sola Busca[5]. ב-1944 יצר הקוסם אליסטר קראולי חפיסה כאוטית ורומנטית ותיאר אותה בספרו ספר תחות, והחפיסה הזאת הפכה לפופולרית מאוד.

התפתחות האינטרנט יצרה תנופה מחודשת לתפוצת קלפי הטארוט, בכך שאפשרה לכל גולש ללמוד את תורת הקריאה בהם, לקבל קריאה מקוונת ממחשב, וליצור מערכת קלפים אישית באמצעות עורכים גרפיים ומאגרי תמונות. בנוסף לכך, קמו קבוצות דיון בנושא, וקהילות של קוראים בקלפים ושוחרי מיסטיקה מחליפים ביניהם מערכות קלפים ואף יוצרים ומפיצים מערכות קבוצתיות.[6]

שימושים בפסיכולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קארל יונג היה הפסיכולוג הראשון שייחס חשיבות לקלפי הטארוט. התייחסותו לטארוט הייתה לאופן שבו הקלפים מייצגים את הארכיטיפים האנושיים: טיפוסים בסיסיים או צורות מחשבה הקיימים בתת-המודע הקולקטיבי ואשר נובעים מהניסיון המצטבר של כל הגזע האנושי. קלף הקיסר למשל, מייצג את הפטריארך האולטימטיבי או את דמות האבא.

תאוריית הארכיטיפים מסייעת בכמה שימושים פסיכולוגיים. מספר פסיכולוגים משתמשים בקלפי הטארוט כדי לאבחן כיצד המטופלים רואים את עצמם, על ידי זה שהמטופלים מתבקשים לבחור קלף שאיתו הם מזדהים. יש המבקשים מהמטופל להבהיר את מצבו או את מערכת היחסים שלו באמצעות הדמויות או המצבים המשתקפים באיורי הקלפים.[7]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יואב בן-דב, טארוט: הקריאה הפתוחה, הוצאת פראג, 2016.
  • גרשון בן-שחר ומריאנה בר, מכונת השקר - האם אפשר לסמוך על גרפולוגיה, פוליגרף, אסטרולוגיה ושיטות נוספות לאבחון אישיות ולניבוי, הוצאת מטר, 2014, עמ' 25–27, 38.
  • אילנה הראל, מיתוס ומיתולוגיה בקלפי הטארוט, הוצאת אור עם, 2002.
  • אילנה הראל, קלפי הטארוט ועולם האגדות, הוצאת אור עם, 2004.
  • אילנה הראל, מודעות, הדמיה ויצירתיות בעזרת קלפי הטארוט, הוצאת אסטרולוג, 2006.
  • אילנה הראל, עולם הסמלים של קלפי הטארוט, הוצאת אסטרולוג, 2004.
  • רות נצר. הקוסם השוטה והקיסרית. קלפי הטארוט במעגל החיים ובתרפיה. מודן. 2008.
  • מנדלבוים שגיא. המדריך לקריאה בקלפי טארוט. הוצאה עצמית. 2017.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קלפי טארוט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ב בן-דב, טארוט: הקריאה הפתוחה, הוצאת פראג, 2016; גרשון בן-שחר ומריאנה בר, מכונת השקר - האם אפשר לסמוך על גרפולוגיה, פוליגרף, אסטרולוגיה ושיטות נוספות לאבחון אישיות ולניבוי, הוצאת מטר, 2014, עמ' 25–27, 38.
  2. ^ The Pictorial Key to the Tarot: Part II: The Doctrine Behind the Veil: Zero. The Fool, באתר www.sacred-texts.com
  3. ^ מנדלבוים שגיא. המדריך לקריאה בקלפי טארוט. הוצאה עצמית. 2017.
  4. ^ אילנה הראל, עולם הסמלים של קלפי הטארוט, הוצאת אסטרולוג, 2004.
  5. ^ אורי רז, ההיסטוריה של חבילת ווייט-סמית'.
  6. ^ אילנה הראל, מיתוס ומיתולוגיה בקלפי הטארוט, הוצאת אור עם, 2002.
  7. ^ אילנה הראל, מודעות, הדמיה ויצירתיות בעזרת קלפי הטארוט, הוצאת אסטרולוג, 2006.