קלקידן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קלקידאן טספאהון
מידע כללי
מאת דורית אורגד
שפת המקור עברית
הוצאה
הוצאה הקיבוץ המואחד ספרית הפועלים
תאריך הוצאה 2006
מספר עמודים 232
פרסים

הספריות הציבוריות לספרות ילדים

כלת האור

קלקידן הוא ספר רומן המיועד לבני הנוער שנכתב על ידי הסופרת הישראלית, דורית אורגד, ויצא לאור בשנת 2006 בהוצאת הקיבוץ המאוחד ספרית הפועלים[1]. בשנת 2012 זכה הספר בפרס הספריות הציבוריות לספרות ילדים[2][3]. דורית אורגד קיבלה השראה לספר לאחר ששמעה על נער המצטיין בלימודים וגם מבחינה חברתית. הנער מצליח למרות כל הקשיים שהוא ומשפחתו צריכים להתמודד איתם, ונשאר אופטימי וחיובי. דורית אורגד ביססה את אופיו של קלקידן על פי הילד הזה[4][5]. אורגד זכתה בפרס 'כלת האור' בזכות התייחסותה המיוחדת לקהילה האתיופית, שבאה לידי ביטוי בספריה: "שבועת 'האדרה'", "יום החרגול וימים אחרים" ו"קלקידן"[4][6].

טרם הוצאת הספר, הוא התפרסם כסיפור בהמשכים בעיתון הילדים "אותיות".

תקציר עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלקידן הוא נער בן 14 תלמיד בכיתה ח' מצטיין בלימודיו. הוא מתגורר בפתח תקווה בדירה קטנה עם אחותו הגדולה אבזה, אחיו הקטן סולומון ואביו דסטה. מצבם הכלכלי קשה. הם עולים מאתיופיה. אמו של קלקידן נפטרה בשל מחלה קשה. הסיפור מתחיל כאשר דסטה, אביו של קלקידן, מקבל קידום בעבודה כעובד שיפוצים. דסטה נדרש לעבוד עם בעל העסק בשותפות ולהתחלק אתו בהכנסות. דסטה מסכים בשל הצורך לפרנס את משפחתו. הוא מבטיח למשפחתו שידאג לכל הנחוץ ללימודים, וכן לסדר את הבית כך שיהיה נוח ונעים ויאפשר להזמין חברים הביתה. לאחר שדסטה קיבל את ה"קידום", הוא עובד הרבה יותר קשה, יוצא לעבודה מוקדם וחוזר בערב עייף ומותש. דסטה כבר כמה חודשים עובד ואינו מקבל את הכסף שהובטח לו. הוא מנסה להרגיע את ילדיו בכך שהוא אומר להם 'סובלנות'. לאחר שדסטה סוף סוף אמור לקבל את הכסף, דובי אנגלרייך, המעביד של דסטה, עזב לפתע את הארץ. דסטה נהג לקחת הלוואות מן הבנקים עבור מעסיקו, והן הוחזרו לאחר ההכנסה מהעבודה. כעת, דסטה נותר עם חובות עבור הלוואות שטרם נפדו. הפתרון היה למכור את הדירה. ענת, עובדת סוציאלית, מציעה לאבזה לעבור לכפר נוער. סולומון הועבר למשפחת אומנה. קלקידן עבר לגור עם משפחתו של ניסים, חברו הטוב. דסטה נותר לבד חסר כל. הוא נלקח על ידי המשטרה לאחר שסירב לעזוב את ביתם שנמכר. ולבסוף, נשלח דסטה לבית משוגעים. קלקידן מרגיש אי צדק. הוא רצה לנקום בדובי, אשר הפריד בין כל משפחתו. במהלך חייו נתקל קלקידן באנשים שהתייחסו אליו בגזענות. היו שואלים אותו לגבי השם ה"מוזר" שלו, קלקידן. הוא קיבל יחס שונה בגלל צבע גופו, אך קלקידן אינו מאפשר ליחס השלילי כלפיו לפגוע בו. הוא גאה בתרבותו ובמשפחתו. קלקידן וניסים מקימים צמד מוזיקלי. בתחילה הם עושים זאת לשם ההנאה ולהתפתחות המוזיקלית שלהם, אך בהמשך נראה היה שמטרתו של ניסים הייתה רק להשתכר מההופעות. קלקידן שם לב שגם יחסו של חברו כלפיו השתנה. חברו מתנהג כלפיו ביחס של עליונות. קלקידן שאינו יכול לומר איך הוא מרגיש ומה דעתו, מחליט לעזוב את משפחת ניסים ולצאת לירושלים. בירושלים הוא לומד בבית ספר חדש וממשיך להצטיין בלימודים. הוא פוגש את רונה והיא עוזרת לו למצוא חדר במלון ועבודה. הוא מבקר את בני משפחתו ומנסה לטפל בהם. לאחר זמן מה, דסטה וקלקידן נפגשים והם קונים כרטיס לאתיופיה כדי לבקר את הסבא של קלקידן. מפגש זה עוזר לדסטה להחלים. רוב המשפחה מתאחדת. אבזה, דסטה וקלקידן חוזרים לגור בפתח תקווה. סולומון עבר לגור ב"אחוזת חווה".[1][4]

דמויות מרכזיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קלקידן - נער בן 14 שציוניו מרשימים. הוא אדם סובלני, צנוע אשר מתמודד עם כל קושי בקור רוח.
  • ניסים - חברו הטוב של קלקידן, הקימו יחד צמד מוזיקלי, משפחתו של ניסים אירחה את קלקידן.
  • דסטה - אביו של קלקידן, עבד כעובד בשיפוצים, נכנס לחובות, הגיע לבית משוגעים.
  • דובי אנגלרייך - המעסיק של דסטה, ברח מארץ והכניס את דסטה לחובות בסכומים עצומים, היה הגורם העיקרי לפירוק משפחתו של קלקידן.
  • ענת - עובדת סוציאלית, שבאה לסייע לילדים במשפחה לאחר שדסטה נכנס לחובות.
  • נתנאל - קלקידן עזר לנתנאל לאחר שביקש עזרה, נתנאל הציע לקלקידן ללכת לרונה לעזרה.
  • רונה - עובדת סוציאלית, עזרה לקלקידן להשיג מקום מגורים ועבודה.
  • דני - מדריך מועדון שסידר לניסים ולקלקידן הופעות, היה נגד עזיבתו של קלקידן את פתח תקווה לירושלים.

מסרים מהסיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלקידן עבר הרבה בעיות נפשיות בחייו ומשפחתו גם הייתה איתו במקרים אלו. למרות כל הבעיות הקשות ההתמוטטות הנפשית של האב, האחות שנלקחה מהבית לפנימייה והאח שנשלח למשפחה אומנה, קלקידן ממשיך להצליח בבית הספר, לוקח אחריות, דואג לבני משפחתו, מטפל בהם ומצליח לאחד מחדש את בני המשפחה. לעולם אינו מתייאש. כמו כן, בספר מתואר היחס הגזעני של אנשים בחברה הישראלית כלפי אחרים בעלי צבע עור כהה יותר, אך קלקידן, הדמות הראשית בסיפור, שהוא אדם אופטימי ובעל ראייה חיובית, מכיר ביכולותיו ובכישוריו ומתגבר על כל הקשיים[3].

ספר זה שומש כלימוד ערך החברות והסובלנות בידי משרד החינוך[7].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 שי רודין, קלקידן מאת דורית אורגד: טרגדיה מודרנית של נער שחור, באתר kriat, ‏5 באוגוסט 2015
  2. ^ יותם שווימר, חדשות הספרות: פרידה מהמשוררת אדריאן ריץ', באתר ynet, 5 באפריל 2012
  3. ^ 1 2 znoy, הסופרות דורית אורגד ואורנה בורדמן זכו בפרס הספריות הציבוריות לספרות ילדים 2012, באתר readbooks, ‏5 במרס 2012
  4. ^ 1 2 3 דורית אורגד, קלקידן, ספרית פועלים הקיבוץ המאוחד, 2006
  5. ^ קלקידן - דורית אורגד, באתר סימניה
  6. ^ דנה שגב, הסופרת דורית אורגד - "כלת האור", באתר אסימון, ‏16 בדצמבר 2004
  7. ^ בן גיגי טלי, שילוב ערכים בהוראת הספרות: חברות וסובלנות –יהודי אתיופיה בארץ ישראל, באתר meyda education