קלרה ויבר פאריש
 | |
| לידה |
16 במרץ 1861 סלמה, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
11 בנובמבר 1925 (בגיל 64) ניו יורק, ארצות הברית |
| שם לידה |
Clara Minter Weaver |
| מקום לימודים |
ליגת הסטודנטים לאמנות של ניו יורק |
| זרם באמנות |
אר נובו |
| פרסים והוקרה |
היכל התהילה של נשות אלבמה |
| בן או בת זוג |
ויליאם פק פאריש |
  | |
קלרה ויבר פאריש (באנגלית: Clara Weaver Parrish; 16 במרץ 1861 – 11 בנובמבר 1925) הייתה אמנית אמריקאית מאלבמה. אף שהפיקה כמות גדולה של עבודות במגוון רחב של מדיות, היא ידועה בעיקר בזכות ציוריה ועיצוב חלונות הויטראז'.[1][2] היא הוכנסה להיכל התהילה של נשים באלבמה בשנת 1983.
ראשית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קלרה מינטר ויבר נולדה בסלמה ליד סרדיס, ב-16 במרץ 1861. הוריה היו ויליאם ויבר ולוסיה פרנסס מינטר, שניהם ממשפחות בולטות מקומיות.
ויליאם ולוסיה ויבר טיפחו את כישרונה של בתם באמנויות. היא הצטיינה בעשייה האמנותית שלה ונשלחה בתחילת שנות השמונים של המאה ה-19 ללמוד בליגת הסטודנטים לאמנות בניו יורק. לימדו אותה אמנים כמו ויליאם מריט צ'ייס, קניון קוקס, הנרי סידונס מובריי וג'וליאן אלדן וייר. במהלך תקופה זו היא חזרה לעיתים קרובות לעיר הולדתה סלמה, שם פגשה את בעלה לעתיד, ויליאם פק פאריש, יליד גרינסבורו הסמוכה. הם נישאו באוקטובר 1889.[3]
נישואים וקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בני הזוג פאריש עברו להתגורר בניו יורק בשנת 1890, שם המשיכה קלרה את עיסוקה האמנותי וויליאם עבד כסוכן בבורסה בניו יורק. היא הציגה את ציוריה באופן נרחב בתוך כמה שנים, כולל התערוכה הקולומביאנית העולמית בשיקגו בשנת 1893. במהלך שנות ה-90 החלה לקדם גם אמניות בעת ששירתה בתפקיד במועדון האמנות של האישה בניו יורק.
לבני הזוג נולדו שתי בנות ושתיהן מתו צעירות מאוד. לאחר מות אחת מהן היא פיתחה עניין בעיצוב פסיפסים, ציורי קיר ועיצוב ויטראז'ים. היא הפכה למעצבת ויטראז'ים בחברת טיפאני וביצעה עבודות רבות כולל חלונות לכנסיית סנט מייקל בניו יורק בשנת 1895. כמו כן, היא תכננה מספר חלונות לכנסיות באלבמה בתקופה זו, כולל כנסיית הצלב הקדוש באיוניאון טאון, כנסיית אפיסקופאל כריסטוס בטוסקאלוזה, הכנסייה הבפטיסטית הראשונה של סלמה, וכנסיית אפיסקופלית של סנט פול בסלמה.
היא איירה ספר פולקלור אפרו-אמריקאי מאת מרתה סוייר גילוב בשנת 1898. גילוב, ילידת אלבמה נוספת, הייתה ידועה בסיפורים על עבדים וסיפורי ילדים.[4]
בעלה של פאריש נפטר מהתקף לב בעת שנסע ברכבת מוושינגטון הבירה לביתם בניו יורק ב-29 באפריל 1901. מותו הותיר אותה אלמנה בגיל ארבעים. היא המשיכה בעבודתה והציגה בתערוכה העולמית בפריז במהלך שנת 1900. ציוריה בסגנון אר-נובו הושפעו מעבודותיה בוויטראז'ים.
שנים מאוחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אף על פי שפאריש נסעה בעבר הלוך ושוב בין ניו יורק לצרפת, היא עברה להתגורר בפריז במשך מספר שנים החל משנת 1910. היא הציגה בסלון בפריז ובאקדמיה המלכותית בלונדון. בזמן שהיא למדה באקדמיה קולארוסי וביקרה בקתדרלות כדי ללמוד על הויטראז'ים מימי הביניים. היא טיילה רבות בצרפת ובאיטליה.
במשך שנים רבות היא קיימה סטודיו בפריז במונפרנאס. היא חזרה לניו יורק בשנת 1914.
היא נפטרה ב-11 בנובמבר 1925 בביתה בניו יורק. היא נקברה לצד בעלה בבית העלמין בסלמה, אלבמה.
בצוואתה הוקמה קרן צדקה ה-"Weaver-Parrish Memorial Trust", המספקת סיוע לנזקקים בסלמה ומחוז דאלאס.
כמו כן, הקרן מעניקה מלגת מכללות אחת לשנה לבוגרת בית הספר התיכון בסלמה.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קלרה ויבר פאריש, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Brown, C. Reynolds (1980). Clara Weaver Parrish. Montgomery: Montgomery Museum of Fine Arts. pp. 1–32
- ^ Clara Parrish :, The Johnson Collection, LLC (באנגלית)
- ^ The Weavers of Selma - Birmingham Museum of Art, web.archive.org, 2011-09-15
- ^ Martha Sawyer Gielow, Encyclopedia of Alabama (באנגלית)
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "קלרה ויבר פאריש".