קלרה זיוורט
 | |
| לידה |
9 בדצמבר 1862 Budy, Starogard County, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
11 באוקטובר 1945 (בגיל 82) ברלין, שטח הכיבוש הסובייטי בגרמניה |
| הושפעה על ידי |
הוגו פוגל |
  | |
קלרה זיוורט (בגרמנית: Clara Siewert; 9 בדצמבר 1862 – 11 באוקטובר 1945) הייתה ציירת גרמנית ופסלת סימבולית.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
היא נולדה למשפחה של גרמנים בלטיים, שעברה מסנט פטרסבורג לדנציג. אביה היה קפטן צבא פרוסיה בדימוס, אמה, הלן (1837–1924), הייתה אמנית חובבת, ואחותה הצעירה, אליזבת זיוורט, הייתה לסופרת פופולרית.
היא החלה לצייר כילדה צעירה. בהשראת הנושאים הקסומים של האגדות שהיא וחבריה נחשפו אליהן. מאוחר יותר היא הייתה מציירת ישירות מהטבע. לאחר שסיימה את לימודיה במכללת נשים, נסעה לקוניגסברג בשנת 1878 לשיעורים מקצועיים, אך האוניברסיטה לא קיבלה סטודנטיות באותה תקופה, ולכן למדה שיעורים פרטיים אצל כמה אמנים מקומיים.
בשנת 1884, היא החלה לחלק את זמנה בין פומרניה לברלין ולבסוף הצליחה להשיג שיעורים אצל צייר בולט, הדיוקנאי השווייצרי, קרל שטאופר-ברן, שחשף לה את עבודתו של הסימבוליסט, ארנולד בוקלין. חשיפה זו הייתה בעלת השפעה גדולה על סגנונה. לאחר מכן קיבלה שיעורים ממקס קונר, המכונה "קייזרלר", שניהל סטודיו מפורסם לאמניות. היא סיימה את לימודיה בסביבות 1888/89 אצל הוגו פוגל.
בשנת 1892 החלה להציג בסלונים בברלין והתאגדה עם קבוצת אמניות. מתישהו בסוף שנות ה -90 של המאה ה-19, היא התיישבה לצמיתות בברלין. היא קנתה בית דו משפחתי והקימה שם סטודיו, ליד סטודיו שאליו הגיעו חברי הקבוצה האקספרסיוניסטית, Die Brücke. בשנת 1901, היא החלה להציג את עבודותיה בקבוצת "ברלינר סקסשן", היא נקשרה גם ב- Deutscher Künstlerbund.[2]
נסיגת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מסיבות שאינן ברורות, היא נפרדה מקבוצת האמנים "הזצסיון הברלינאי" שהייתה שייכת אליהם בשנת 1912, מעשה שהביא את הקריירה שלה לקיפאון. עד 1936 היא הציגה בתערוכה גדולה אחת בלבד בשנת 1914 בלייפציג. הציירת, קית'ה קולוויץ', שהייתה חברתה בקבוצת האמנים "הזצסיון הברלינאי", ניסתה לקבל חלק מיצירותיה בשנת 1916, אך לא הצליחה.
היא נעזרה בתקופה זו על ידי אחיותיה, ובמיוחד אליזבת, שהתפרנסה היטב מכתיבתה. כאשר נפטרה אליזבת בשנת 1930, קלרה נכנסה לדיכאון קשה ותוך שנים ספורות הייתה חסרת כל. כמוצא אחרון, היא פנתה למשרד התעמולה הציבורית של הרייך, בבקשה לקבל תמיכה כספית, והיא ניתנה. מאוחר יותר היא הפכה לחברה ב- Reichskulturkammer, אך מעולם לא הצטרפה למפלגה הנאצית.
בשנת 1936 התוודע אליה בעל הגלריה וולפגנג גורליט וארגן את התערוכה הגדולה ביותר מיצירותיה במהלך חייה (174 יצירות) אך זו לא זכתה להצלחה רבה. תערוכת המשך מתוכננת בוטלה בגלל תחילת מלחמת העולם השנייה. בשנת 1943 ביתה וסטודיו שלה נהרסו על ידי הפצצה והיא חיפשה מקלט אצל שכן. חלק גדול מעבודותיה נהרס באותה תקופה.
עד אז היא כבר לא קיבלה את הפנסיה השנתית שלה מהמשרד ועד מהרה חיה בעוני. במשך שנים רבות האמינו שהיא נהרגה במהלך פשיטת הפצצה בשנת 1944, אך מכתב של אחותה ויקטוריה, שפורסם בשנת 2012, מעיד על מותה זמן קצר לאחר תום המלחמה ממחלת לב.
היא נשכחה במידה רבה עד שנת 2008, אז הוצגה רטרוספקטיבה מרכזית ברגנסבורג, שכותרתה "קלרה זיוורט - בין חלום למציאות". כעת מוצגות שם רוב 170 יצירותיה הידועות ששרדו.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
מכשפה על פגסוס -
דיוקן עצמי -
המוות והעלמה -
נערה עם שרשרת אלמוגים -
דון ג'ואן
