לדלג לתוכן

קלרה מאסיזי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קלרה מאסיזי
Chiara d'Assisi
דמות שעוה של קלרה מאסיזי, בבזיליקת קלרה הקדושה באסיזי
דמות שעוה של קלרה מאסיזי, בבזיליקת קלרה הקדושה באסיזי
לידה 16 ביולי 1194
אסיזי
פטירה 11 באוגוסט 1253 (בגיל 59)
אסיזי
קדוש עבור הכנסייה הקתולית, הכנסייה האנגליקנית, הכנסיות הלותרניות
קאנוניזציה 26 בספטמבר 1255, רומא על ידי אלכסנדר הרביעי
מקום פולחן עיקרי בזיליקת קלרה הקדושה, אסיזי
חג 11 באוגוסט
פטרונית של טלוויזיה ותקשורת, צופות

קלרה מאסיזיאיטלקית: Chiara d'Assisi קיארה ד'אסיזי16 ביולי 1194, אסיזי - 11 ביולי 1253, אסיזי). איטלקייה, בת דורו של פרנציסקוס מאסיזי אשר נמנתה על תלמידיו, מייסדת המסדר הפרנציסקני הראשון לנשים נזירות, מסדר שלאחר מותה נקרא על שמה "מסדר קלרה הקדושה" או "מסדר האחיות הקלאריסיות". קדושה של הכנסייה הקתולית, הכנסייה האנגליקנית והכנסיות הלותרניות.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדותה ותחילת חייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלרה נולדה באסיזי ב-16 ביולי 1194, בת למשפחת אצולה מקומית. אימה, אורטולאנה, הייתה אישה אדוקה שאף עלתה לרגל לרומא, לסנטיאגו דה קומפוסטלה, ולארץ ישראל - מעשה שרק נשים מעטות בנות תקופתה עשו. היא חינכה את בנותיה ברוח האמונה.

ביום ראשון של כפות התמרים בשנת 1212, בהיותה בת 18, קיבלה קלרה את ברכתו של גווידו השני, בישוף אסיזי, ועזבה את בית הוריה. היא שמה פעמיה לכנסייה שבה שהה פרנציסקוס, ונשא דרשה, שם היא גזזה את שיער ראשה והחליפה את בגדי הפאר שלה בבגד פשוט ונדרה נדר לחיות חיי נזירות. היא הצטרפה למנזר בנדיקטיני, שכן בשלב זה עוד לא היה מנזר פרנציסקני לנשים.

הישגיה בכנסייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
כנסיית דמיאנוס הקדוש (אנ') באסיזי

פרנציסקוס פרס על קלרה את חסותו עוד תקופה ארוכה, והיא השתדלה ללכת בדרכיו עד כדי כך שהיא זכתה בכינוי "הפרנציסקוס השנייה" (alter Franciscus). מאוחר יותר הקימה מסדר משלה, שבמנזר הראשון שלו (כיום, כנסיית דמיאנוס הקדוש (אנ') באסיזי, הכנסייה שאותה שיפץ פרנציסקוס בתחילת דרכו) נשארה עד סוף חייה. היא הרבתה להתכתב עם אימהות מנזר אחרות. בשנים 1216/17 כתבה את תקנון המסדר שמהותו הייתה "הפריבילגיה של העוני" וזו הייתה הפעם הראשונה שתקנון של מסדר נכתב על ידי אשה.

קלרה נאבקה שנים לקבלת אישור הכנסייה הקתולית לתקנון זה. בשנת 1238 הגישה אותו לאישורו של האפיפיור גרגוריוס התשיעי, אולם האישור לא התקבל מאחר שהאפיפיור חשב אותו למחמיר מדי, וחשש שההגבלות שבו יובילו לפגיעה בבריאותן של הנזירות. בשנת 1247 הכינה תקנון מתוקן ומסרה אותו אישית לאפיפיור אינוקנטיוס הרביעי. התקנון אושר רק באוגוסט 1253, ממש ימים ספורים לפני מותה: בולת האישור האפיפיורית את התקנון של המסדר.

קלרה נפטרה באסיזי ב-11 באוגוסט 1253.

מעשי ניסים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1224 צבאו של הקיסר פרידריך השני צר על אסיזי. קלרה יצאה לקראתם כשבידיה לחם הקודש ויין הקודש ופתאום קמה בהלה גדולה בצבא הקסר והם נסוגו מהעיר.

בתקופת מחלתה, כשכבר לא יכלה להשתתף במיסה, המיסה נשקפה על קיר חדרה. על סמך נס זה הוכרזה ב-1958 כקדושה הפטרונית של הטלוויזיה.

הליך הקדשתה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האפיפיור אינוקנטיוס הרביעי, שהיה נוכח בטקס קבורתה, קבע שיערך לה "טקס האשכבה של הבתולות" ולא הטקס הרגיל. הוא גם דרש להתחיל מידית את הליך הקדשתה. בחינת מעשי הניסים שלה הסתיימה תוך שישה ימים. כעבור כשנתיים האפיפיור אלכסנדר הרביעי הכריז עליה כקדושה.

ב-1958 האפיפיור פיוס השנים עשר הכריז עליה כקדושה הפטרונית של הטלוויזיה והתקשורת זאת על סמך הנס הנזכר למעלה.

מנזר סנט קלייר בירושלים
מנזר סנט קלייר בירושלים

מסדר קלרה הקדושה הוא כיום הגדול במסדרי הנשים של הכנסייה הקתולית. בישראל למסדר שני מנזרים, מנזר סנט קלייר בירושלים, ומנזר סנט קלייר בנצרת (אנ').

קרויים על שמה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]