קלריס ליספקטור

קלריס ליספקטור
Clarice Lispector

לידה	10 בדצמבר 1920 צ'צ'לניק, אוקראינה
פטירה	9 בדצמבר 1977 (בגיל 56) ריו דה ז'ניירו, ברזיל
עיסוק	דוגמנית, תסריטאית, מתרגמת, עיתונאית, מחברת רומנים
לאום	יהודים
שפות היצירה	פורטוגזית, אנגלית, צרפתית, ספרדית, פורטוגזית ברזילאית
www.claricelispector.com.br

קלריס ליספקטור (Clarice Lispector) ‏(10 בדצמבר 1920 - 9 בדצמבר 1977) הייתה סופרת יהודיה ברזילאית.

קורות חיים

קלריס ליספקטור נולדה ב-1920 בעיר צ'צ'לניק שבאוקראינה, למשפחה יהודית שהיגרה יחד אתה לברזיל בעודה פעוטה והביאה עמה לארץ החדשה גם את היידיש. בילדותה התגוררה ברסיפה, בירת פרנמבוקו, אך בגיל 12 עקרה המשפחה לריו דה ז'ניירו. ליספקטור למדה משפטים, אם כי לא עסקה בעריכת דין, ועד 1960 שהתה עם בעלה הדיפלומט תקופות ארוכות מחוץ לברזיל. באותה שנה שבה להתגורר בריו דה ז'ניירו, שבה נפטרה מסרטן ב-1977, יום אחד לפני יום הולדתה ה-57.

הרומן הראשון של ליספקטור, "קרוב ללב הפראי", יצא לאור בשנת 1944, והייתה בו חדשנות גדולה: הספרות הברזילאית של אותה תקופה עסקה בעיקר בחייהן של דמויות קשות-יום, מציאותיות לגמרי ונטועות במחוזות השונים של ברזיל. הרומן של ליספקטור, לעומת זאת, הוא אקזיסטנציאליסטי. הדמויות בדיוניות, הסגנון קטוע, ג'יימס-ג'ויסי או וירג'יניה-וולפי משהו; היה מי שאמר, בעקבות זאת, כי את הספרות הברזילאית צריך לחלק למה שקדם לליספקטור ולמה שבא אחריה.

בשנת 1960 פורסם קובץ סיפוריה "קשרי משפחה", ששנים אחר כך תורגם גם לעברית ויצא לאור יחד עם יצירה מאוחרת ואופיינית פחות, "שעת הכוכב". "שעת הכוכב" - אפילו שמה של הנובלה נושא אתו את ההומור השחור הטיפוסי כל כך לליספקטור - מספר את סיפורה של מכביה, המהגרת מן הצפון העני לריו דה ז'ניירו שבה בכוונתה למות. לעברית תורגם גם קובץ הסיפורים "אושר סמוי".

מכתביה של ליספקטור לבנה, שעוררו עניין ספרותי, יצאו לאור בשנים 2001 ו-2002, שנים לאחר מותה.

יצירתה

יצירתה של ליספקטור עוסקת ברגעים בחיי דמויותיה, לכאורה רגעים קטנים, שהאירועים המתוארים בהם הם כמעט חסרי חשיבות; אך, לאמיתו של דבר, ההתרחשות הפנימית והאינטימית היא אינטנסיבית מאוד, והרגשות האנושיים המורכבים פועלים בה בעוצמה רבה; אותם רגעים קטנים מכריעים, איפוא, את גורלן של הדמויות, ומעצבים אותו.

הטקסטים של ליספקטור מציגים חוויה נשית מגוונת הכוללת דמויות של ילדות, נערות מתבגרות ובעיקר נשים מכל קצוות האוכלוסייה. ממכביה המהגרת האנאלפביתית והענייה, ועד דמויות של עקרות בית, כותבות ואומניות- כולן מתמודדות עם הבניית הנשיות בחברה בה הן חיות ועם מיניות נשית שונה או נורמטיבית.

בראיונות שונים שנערכו עם ליספקטור היא התנגדה מהשיוך של כתיבתה לספרות נשית או פמיניסטית. ככלל, ליספקטור התעקשה על הייחודיות של הכתיבה שלה ועל כך שתקרא לצד טקסטים ספרותיים קאנוניים אחרים כגון ג'ויס וקפקא. עם זאת, ניתן לראות את התעמקות הסופרת בחוויה הנשית הברזילאית והגלובלית, כמו למשל בדמות הראשית של "שעת הכוכב" (מכביה). יכולתה של ליספקטור לייצג ולתאר בשפה החסכנית והמדויקת שלה את העולם הפנימי של מכביה מזמינה קריאה פמיניסטית ומגדרית ומהווה קול יוצא דופן בספרות הברזילאית של המאה ה-20. מסיבות אלה ואחרות ההוגה הפמיניסטית הלן סיקסו בחרה להתמקד בכתביה של ליספקטור על מנת לחבר את התאוריה שלה של כתיבה נשית (ecriture feminine).

ספריה בעברית

• דרך הייסורים של הגוף, סיפורים, מפורטוגזית (פורטוגלית), יעל סגלוביץ, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2016
• אושר סמוי, סיפורים, מפורטוגזית (פורטוגלית) מרים טבעון, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2001.
• קשרי משפחה: שעת הכוכב, סיפור, מפורטוגזית (פורטוגלית) מרים טבעון, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2000.
• קרוב ללב הפראי, מפורטוגזית (פורטוגלית) מרים טבעון, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2018

קישורים חיצוניים

• רות אלמוג, מאמרה על ליספקטור, במלאת שלושים שנה לפטירתה, באתר הארץ, 14/12/07
• מיה סלע, קלריס ליספקטור: הספינקס מריו דה ז'ניירו, עכבר העיר, 14.8.2009
• רות אלמוג, מעולם הספרות והאמנות, נזירה יהודית בתכשיטים ברזילאיים, באתר הארץ, 23/10/09
• לאה איני, מועדון קריאה, חוזה חדש, באתר הארץ, 09/12/09
• לאה איני, מועדון קריאה, חותם השיעבוד, באתר הארץ, 30/12/09
• יעל סגלוביץ, לאה איני, מועדון קריאה, פיתויים לשוניים, באתר הארץ, 06/01/10
• אריק גלסנר, על "דרך הייסורים של הגוף", המדור לספרות ב"7 לילות" של "ידיעות אחרונות", 4 בפברואר 2016
• רות אלמוג, "דרך הייסורים של הגוף" מעניק רגעים של אושר, מדור "ספרים פרוזה" באתר הארץ, 2/2/2016
• יעל סגלוביץ, "אחרית דבר: פואטיקת הזבל של קלאריס ליספקטור", "דרך הייסורים של הגוף", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2016, עמ' 104-85
• יעל סגלוביץ, "אחרית דבר: קריאה פזורת דעת בקרוב ללא הפראי", "קרוב ללב הפראי", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2018, עמ' 190-179
• אביבה זרקה, ‏"קרוב ללב הפראי": חופשי זה לגמרי לבד, בעיתון מקור ראשון, 18 ביולי 2018

מכּתביה:

• קופים, באתר "פרויקט הסיפור הקצר"