קמילו גולג'י

קמילו גולג'י
Camillo Golgi
	קמילו גולג'י ב-1906
	קמילו גולג'י ב-1906
לידה	7 ביולי 1843; קורטנו גולג'י, איטליה
פטירה	21 בינואר 1926 (בגיל 82); פאביה, ממלכת איטליה
ענף מדעי	מדעי המוח
מקום מגורים	איטליה
מקום קבורה	monumental cemetery of Pavia
מקום לימודים	אוניברסיטת פאביה (1865); Ugo Foscolo - Pavia ;
מוסדות	אוניברסיטת סיינה (מאי 1876); אוניברסיטת פאביה (1 בנובמבר 1876–1918) ;
פרסים והוקרה	פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (1906); אות מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות של גרמניה ;
בן או בת זוג	לינה אלטי

קַמִילוֹ גוֹלְגִ'י (באיטלקית: Camillo Golgi‏; 7 ביולי 1843 – 21 בינואר 1926) היה רופא, פתולוג ופיזיולוג איטלקי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קמילו גולג'י נולד בשנת 1843 בקורטנו (Corteno; כיום קורטנו גולג'י) שבוואל קמוניקה. אביו היה רופא ששימש גם כאחראי על הרפואה בנפה. גולג'י למד באוניברסיטת פאביה, שם עבד במעבדה לפתולוגיה ניסויית תחת ג'וליו ביצוצרו (Giulio Bizzozero), שהסביר את תכונותיו של מח העצם. הוא סיים את לימודיו ב-1865. במהלך מרבית הקריירה המקצועית שלו הוא חקר את מערכת העצבים המרכזית. במחצית השנייה של המאה ה-19 לא היו טכניקות צביעת רקמות יעילות מספיק למחקר רקמות העצבים. כאשר עבד כמנהל הרפואי של בית חולים פסיכיאטרי (ה-Ospedale Di San Mateo בפאביה), בשנים 1865–1871, הוא ערך ניסויים בהספגת רקמות עצבים במתכת, כשהוא משתמש בעיקר בכסף (צביעת כסף). הוא גילה שיטה לצביעת רקמת תאים, כך שיצבעו מספר מוגבל של תאים בשלמותם. שיטה זו אפשרה בפעם הראשונה לבחון את הנתיבים של תאי העצבים במוח. הוא כינה את תגליתו "תגובה שחורה" (באיטלקית reazione nera), שאחר כך כונתה לכבודו שיטת גולג'י או צביעת גולג'י. הגורם לצביעה של חלק מהתאים בלבד עדיין אינו מובן.

התגובה השחורה כללה הצמדות של חלקיקי כסף כרומטי למעטפת העצב (נוירילמה) בתגובה כימית בין כסף חנקתי לאשלגן דו-כרומטי. עקב כך נוצר משקע שחור בולט על גוף תא העצב, כמו גם על האקסון וכל הדנדריטים. הניגודיות שבין התא הצבוע בשחור לבין הרקע הצהוב מאפשרת קבלת תמונה ברורה של תא העצב. היכולת לצפות בתאי עצב נפרדים בעזרת צביעותיו, שימשה את סנטיאגו רמון אי קחאל לציור מפורט של תאים ומבנה הרקמה בחלקים שונים של המוח, ואיפשרה את פיתוחה והתקבלותה של דוקטרינת הנוירונים, הנמצאת בבסיס הבנת פעילות המוח עד ימינו. למרבה האירוניה, גולג'י עצמו היה בין המתנגדים לתיאוריה, כשהוא מסרב לראות את המבנה התאי של רקמת המוח כפי שהתברר מהצביעה שלו עצמו. במקום זאת, הוא דגל בתיאוריה ה"רטיקולרית" שטענה לרשת רציפה בכל המוח^[1]. אפילו בהרצאת הנובל, הפרס אותו קיבל עבור תרומתו לפיתוח דוקטרינת הנוירון, הוא המשיך להתנגד ולטעון לצורך לחשיבה מחודשת בנושא^[2].

בנוסף לתגלית זו גילה גולג'י את אברון החישה בגיד הקרוי על שמו אברון הגיד על שם גולג'י, קולטן הממוקם בצומת שריר-גיד הרגיש לשינוי במאמץ המתיחה על מערכת השריר-גיד הנובע מכיווץ השריר. גולג'י חקר את מחזור החיים של ה-Plasmodium^[3] והקשר בין התרחשות הקדחת השלישונית והרביעונית של מחלת המלריה למחזור החיים של האורגניזמים המכונים כיום Plasmodium vivax ו-Plasmodium malariae בהתאמה.

תוך שימוש בטכניקות הצביעה שלו, גילה גולג'י ב-1898 את האברון המצוי בכל התאים האוקריוטיים הקרוי על שמו אברון גולג'י או בקיצור גולג'י, שתפקידו העיקרי לעבד מקרומולקולות, כמו חלבונים וליפידים, שסונתזו על ידי התא.

תגלית נוספת של גולג'י קשורה לפיזיולוגיה של הכליות. גולג'י היה הראשון שהראה כי הטובול הדיסטלי של הנפרון חוזר לפקעית ממנה יצא, תגלית אותה פרסם ב-1889 ("Annotazioni intorno all'Istologia dei reni dell'uomo e di altri mammifieri e sull'istogenesi dei canalicoli oriniferi". Rendiconti R. Acad. Lincei 5: 545–557, 1889).

אחרי זמן קצר שבו שימש לראש הקתדרה לאנטומיה באוניברסיטת סיינה, גולג'י חזר לאוניברסיטת פאביה כראש הקתדרה להיסטולוגיה ופתולוגיה כללית ואף מונה פעמיים כרקטור האוניברסיטה, בשנים 1896-1893 ו-1909-1901. כמו כן שימש כמרצה באוניברסיטת בולוניה.

ב-1906 זכה גולג'י יחד עם ההיסטולוג, הפיזיולוג והפתלוג הספרדי סנטיאגו רמון אי קחאל בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בשל מחקריו על מערכת העצבים. גולג'י מת בפאביה שבאיטליה בינואר 1926 ונקבר בה.

כיבודים והוקרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חבר באקדמיה המלכותית למדעים של טורינו, 1881
מדליית ריינקר לרפואה (Rinecker-Medaille) מטעם אוניברסיטת וירצבורג, 1891
ביוני 1900 מינה המלך אומברטו הראשון את גולג'י לסנאטור בסנאט של איטליה, משרה בה החזיק עד מותו ב-1926.^[4]
פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בשנת 1906
עיירת הולדתו קורטנו שינתה את שמה ב-1956 לקורטנו גולג'י (Corteno Golgi). בעיירה יש מוזיאון לזכרו.
פסל שיש של גולג'י מצוי בחצר הבניינים הישנים של אוניברסיטת פאביה.

קרויים על שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גולג'י - אברון בתא שתפקידו העיקרי לעבד מקרומולקולות
אברון הגיד על שם גולג'י - אברון החישה.
שיטת גולג'י - שיטה לצביעת מערכת העצבים
גולג'י אלפא-מנוסידאז 2 (Golgi alpha-mannosidase II) - אנזים
תאי גולג'י - במוח הקטן
תאי גולג'י מסוג אחד - תאי עצב עם אקסונים ארוכים
תאי גולג'י מסוג שני תאי עצב נטולי אקסונים או בעלי אקסונים קצרים.
אסטרואיד 6875 Golgi קרוי על שמו.^[5]
מכתש Golgi על הירח (אנ').^[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קמילו גולג'י, באתר פרס נובל (באנגלית)
אתר מוזיאון גולג'י בקורטנו גולג'י (באיטלקית)
קמילו גולג'י, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
קמילו גולג'י, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ The MIT Encyclopedia of the Cognitive Sciences (1999) The MIT Press Bradford book, by Kathleen S. Rockland p 353
^ The Nobel Prize in Physiology or Medicine 1906, NobelPrize.org (באנגלית אמריקאית)
^ סוג של פרוטוזואה טפילי, שארבעה מינים בסוג זה הם הגורמים העיקריים למחלת המלריה באדם
^ מאתר האינטרנט של הסנאט האיטלקי [1]
^ "(6875) Golgi =‏ 1994 NG1 = ‏ 1934 QB =‏ 1953 RK =‏ 1977 DH2 =‏ 1991 RT30 =‏ 4643 T-1 = ‏ T/4643 T-1". Minor planet center.
^ "Golgi crater". Gazetteer of Planetary Nomenclature. USGS. נבדק ב-16 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)

[1] The MIT Encyclopedia of the Cognitive Sciences (1999) The MIT Press Bradford book, by Kathleen S. Rockland p 353

[2] The Nobel Prize in Physiology or Medicine 1906, NobelPrize.org (באנגלית אמריקאית)

[3] סוג של פרוטוזואה טפילי, שארבעה מינים בסוג זה הם הגורמים העיקריים למחלת המלריה באדם

[4] מאתר האינטרנט של הסנאט האיטלקי [1]

[5] "(6875) Golgi =‏ 1994 NG1 = ‏ 1934 QB =‏ 1953 RK =‏ 1977 DH2 =‏ 1991 RT30 =‏ 4643 T-1 = ‏ T/4643 T-1". Minor planet center.

[6] "Golgi crater". Gazetteer of Planetary Nomenclature. USGS. נבדק ב-16 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
1901–1925	פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925)
1926–1950	פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950)
1951–1975	תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975)
1976–2000	בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000)
2001 ואילך	הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023)