קמרון

הרפובליקה של קמרון
République du Cameroun
Republic of Cameroon

דגל סמל
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
מוטו לאומי	שלום, עבודה, מולדת
המנון לאומי	"השיר המלכד"
ממשל
משטר	רפובליקה
ראש המדינה	נשיא קמרון
נשיא קמרון	פול בייה
ראש הרשות המבצעת	ראש ממשלת קמרון
ראש ממשלת קמרון	ג'וזף נאוט
שפה רשמית	אנגלית וצרפתית
עיר בירה	יאונדה 3°52′N 11°31′E
רשות מחוקקת	הפרלמנט של קמרון
רשות שופטת	Supreme Court of Cameroon
גאוגרפיה
יבשת	אפריקה
העיר הגדולה ביותר	דואלה
שטח יבשתי	475,440 קמ"ר (55 בעולם)
אחוז שטח המים	1.3%
אזור זמן	UTC +1
היסטוריה
הקמה
עצמאות מצרפת ובריטניה	1 בינואר 1960
ישות קודמת	קמרון הצרפתית
דמוגרפיה
אוכלוסייה (הערכה 1 באפריל 2026)	30,459,403 נפש (51 בעולם)
צפיפות	64.07 נפש לקמ"ר (151 בעולם)
אוכלוסייה לפי גיל 0 10 20 30 40 50 60 70 80 בגיל 0–14 41.44% בגיל 15–24 19.84% בגיל 25–54 32.07% בגיל 55–64 3.86% בגיל 65 ומעלה 2.79%
כלכלה
תמ"ג (2024)	51.33 מיליארד דולר (93 בעולם)
תמ"ג לנפש	1,685 דולר (177 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי (2023)	0.588 (155 בעולם)
מדד ג'יני	46.6 (נכון ל־2014)
מטבע	פרנק CFA‏ (XAF)
בנק מרכזי	בנק מדינות מרכז אפריקה
שונות
סיומת אינטרנט	cm
קידומת בין־לאומית	237
www.prc.cm
(למפת קמרון מוגדלת)   יאונדה דואלה מרואה גארואה ברטואה במנדה נגאונדרה ניגריה ניז'ר צ'אד הרפובליקה המרכז אפריקאית קונגו גבון גינאה המשוונית מפרץ גינאה קמרון (למפת קמרון רגילה)   יאונדה דואלה מרואה גארואה ברטואה במנדה נגאונדרה ניגריה ניז'ר צ'אד הרפובליקה המרכז אפריקאית קונגו גבון גינאה המשוונית מפרץ גינאה קמרון

הרפובליקה של קמרון (בצרפתית: République du Cameroun, באנגלית: Republic of Cameroon) היא רפובליקה במרכז אפריקה הגובלת בניגריה, בצ'אד, ברפובליקה המרכז-אפריקאית, ברפובליקה של קונגו, בגבון ובגינאה המשוונית. לשעבר מושבה גרמנית (שנכבשה וחולקה בין צרפת ובריטניה בזמן מלחמת העולם הראשונה). שפותיה הרשמיות הן אנגלית וצרפתית.

כשני-שלישים מאוכלוסייתה הם נוצרים וכשליש מאוכלוסייתה הם מוסלמים, בעיקר סונים מהמד'הב המאלכּי, והמדינה חברה בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי.

שפותיה הרשמיות של הרפובליקה של קמרון הן אנגלית וצרפתית.

היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של קמרון

גרמניה החלה לזרוע את שורשיה בקמרון (בגרמנית: Kamerun) ב-1868. ב-1884 הפכה קמרון רשמית למושבה גרמנית. במהלך מלחמת העולם הראשונה חלקו ביניהן בריטניה, צרפת ובלגיה את כיבוש קמרון. ב-1919, עם תום הקרבות, חולקה מושבה זו בין צרפת לבריטניה.

בינואר 1960, זכתה קמרון הצרפתית לעצמאות וב-1 באוקטובר 1961 אוחדו שני החלקים מחדש, כאשר קמה בקמרון מדינה עצמאית – אף שחלק מקמרון הבריטית סופח לניגריה. תושבי החלק הבריטי לשעבר בקמרון, הדוברים אנגלית, מרגישים מקופחים לעומת תושבי החלק דובר הצרפתית.

במאי 1975 שונה הדגל. שני כוכבים הוחלפו בכוכב גדול במרכז כסמל לאחדות.

במאי 2014, בעקבות חטיפת הנערות בניגריה, הודיעה הממשלה כי תילחם בארגון הטרור המוסלמי-אפריקאי בוקו חראם לצד מדינת צ'אד, והציבה חיילים בגבול עם ניגריה. בדצמבר אותה שנה, ביצעו המיליציות של בוקו חראם מספר מתקפות טרור שהביאו למותם של 84 אזרחים.

במרץ 2020 פרצה מגפת הקורונה במדינה שהביאה למותם של 1,927 איש.

בדצמבר 2021, יותר מ-30,000 אזרחים בצפון המדינה ברחו לצ'אד הסמוכה, לאחר סכסוך על גישה למקורות מים בין שני שבטים מקומיים.

פוליטיקה

בראש המדינה עומד נשיא קמרון. לנשיא יש סמכויות רבות, הן בתחומי המדיניות, הן בשליטתו על הצבא, וכן האפשרות להכריז על מצב חירום. הנשיא ממנה את כלל בעלי התפקידים בממשלה, החל מראש הממשלה, ועד למושלי האזורים ואפילו חברי מועצת העיר בערים הגדולות. הנשיא נבחר בבחירות פעם ב-7 שנים. בערים הקטנות יותר הציבור הוא זה שבוחר את ראשי הערים.

ארמון הנשיאות ביאונדה

שיטת המשפט הקמרונית מבוססת ברובה על המשפט הצרפתי.

הרשות המחוקקת היא האספה הלאומית, ש-180 חבריה נבחרים לתקופה של חמש שנים. היא מתכנסת שלוש פעמים בשנה.

קמרון סובלת קשות משחיתות שלטונית: סקר הראה שמעל מחצית הקמרונים שילמו שוחד במהלך 2003, השיעור הגבוה בעולם. ב-2005 הכריזה הממשלה על מסע למאבק בשחיתות.

פרובינציות

ערך מורחב – אזורי קמרון

קמרון מחולקת ל-10 אזורים:

• אדמאווה (Adamawa Province)
• אזור המרכז (Centre Province)
• אזור המזרח (East Province)
• אזור הצפון הרחוק (Extreme North Province)
• אזור החוף (Littoral Province)
• אזור הצפון (North Province)
• אזור צפון-מערב (Northwest Province)
• אזור המערב (West Province)
• אזור הדרום (South Province)
• אזור דרום-מערב (Southwest Province)

יחסי חוץ

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

קמרון וישראל

ערך מורחב – יחסי ישראל–קמרון

בתחילת שנות ה-60 החלו להתפתח קשרים בין ישראל לבין קמרון. שתי המדינות היו צעירות וראו בקשר ביניהן קשר עליון בין מדינה אסייתית לבין מדינה אפריקאית. בשנת 1973 קמרון ניתקה את קשריה עם ישראל, כמו מדינות אחרות מאפריקה, בעקבות מלחמת יום הכיפורים. לאחר 13 שנים, בשנת 1986, נפגשו ראש ממשלת ישראל שמעון פרס ונשיא קמרון והחליטו על חידוש היחסים. כיום המדינות נמצאות בקשר שוטף והיחסים בין המדינות טובים.

ביטחון

הכוחות המזוינים של קמרון (בצרפתית: Forces Armées Camrounaises, ובר"ת: FAC) הוא השם המאגד את רוב גופי הצבא והביטחון ברפובליקה של קמרון (צבא, ז'נדרמריה, כבאות ועוד). הקמת הכוחות המזוינים החלה בשנת 1959 בסיוע צרפתי, וזה היום כולל כ-70,000 חיילים מקצועיים בסדיר סדיר למחצה (ז'נדרמריה) ומילואים.

כלכלה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

קמרון היא מהמדינות העניות ביותר והבלתי מפותחות ביותר באפריקה ובעולם. תשתית תחבורתית לא מפותחת, חוב חיצוני גדול, נטילת שוחד ושחיתות ממשלתית פוגעים בכלכלה ומקשים ביותר על פיתוחה.

כלכלת קמרון מתבססת בעיקר על החקלאות. התעשייה נחשלת ואינה מפותחת. התעשייה הקיימת עוסקת בעיקר בהפקת נפט, זיקוק נפט, עיבוד מזון וטקסטיל. קיימות תוכניות ממשלתיות ותוכניות של משקיעים פרטיים לפתח את התעשייה, כך לדוגמה, חברת "מדלין קזאליס" שמתמחה בייצור מוצרי קוסמטיקה מייצאת את תוצרתה למדינות רבות במערב אפריקה.

רוב ייצור החשמל במדינה מבוסס על תחנות כוח ששורפות נפט, למרות שקיימות מספר תחנות כוח הידרואלקטריות.

התוצר המקומי הגולמי עומד על כ-28 מיליארד דולר (84 בעולם) והתמ"ג לנפש על כ-3,492 דולר (186 בעולם). הצמיחה השנתית היא כ-4.4%, האבטלה: כ-30%, האינפלציה: כ-2%.

בקמרון יש פוטנציאל גדול של אנרגיה הידרואלקטרית וכן עתודות של כ-400 מיליון חביות נפט. ממשלת קמרון מעוניינת לנצל יותר את עתודות הנפט שבשטחה. הנפט מהווה מקור תעסוקה בתעשייה. הנפט הגולמי והנפט המזוקק הם מהווים את עיקר היצוא מקמרון. בשנת 2022 עמד היקף היבוא על כ-8.19 מיליארד דולר והיצוא על כ-6.95 מיליארד, 63% מהם נפט גולמי, נפט מזוקק וגז טבעי.

גאוגרפיה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

צורת המדינה היא משולש צר ומוארך. המדינה נחלקת למישור חוף בדרום, רמה במרכז והרים במערב. בדרום שורר אקלים טרופי והוא מכוסה ביערות גשם ואילו צפון המדינה מכוסה סוואנה.

ב-1987 שמורת החי דג'ה הוכרזה אתר מורשת עולמית.

דמוגרפיה

ב-2020 נאמד גודל האוכלוסייה ב-26.5 מיליון נפש על ידי ספר העובדות העולמי, בהשוואה ל-4.45 מיליון בשנת 1950, האוכלוסייה צעירה - בשנת 2010 למעלה מ-40% מן התושבים הם מתחת לגיל 15 ורק כ-3% מעל גיל 65. תוחלת החיים היא כ-59.6 שנים, נתון נמוך ביחס לרוב העולם אך ממוצע ביחס למדינות אפריקה שמדרום לסהרה. ממוצע הילודה הוא 4.5 ילדים לאישה.

מוצאות אתנים ושפות

במדינה שורר גיוון רב של מוצאות אתני ולשוני: מספר הקבוצות האתניות והלשוניות הוא לא פחות מ-230. שפות מ-24 משפחות שונות של שפות אפריקניות מדוברות במדינה, ובנוסף לכך משתמשים גם בשפות הרשמיות, צרפתית ואנגלית. ניב מקומי המבוסס על אנגלית נמצא בשימוש באזורים שהיו בשלטון בריטי, בצפון מערב המדינה.

20% מהתושבים הם בני הפנג, 19% דואלה ולואנדה, 19% במום ובמילקה, 10% פולה, 8% טיאקר, 6% מנדרה והשאר (18%) שחורים אחרים.

דתות

על פי הערכות מ-2020, הנצרות היא הדת השלטת במדינה הקמרונית ולה משתייכים כ-58% מכלל אוכלוסייתה (כ-27% נוצרים-קתולים וכ-22% נוצרים-פרוטסטנטים) בנוסף לכ-10% של זרמים נוצריים אחרים – ולצדה גם מיעוט אסלאמי משמעותי – המהווה כ-24.4% מכלל אוכלוסיית קמרון, כשהיתר הם בני דתות פולקיסטיות אפריקאיות, פגנים ואי-דת.

במדינה מתנהל חופש פולחן: כנסיות נוצריות ומרכזים מוסלמים של עדות שונות פועלות בחופשיות ברחבי קמרון בעוד שהמסורתיים פועלים במקדשים שלהם, שהופכים פופולריים גם כיום.

הארגון הלא-ממשלתי הטורקי IHH מעריך שהמוסלמים מהווים 25-30% מהאוכלוסייה הקמרונית.

האוכלוסייה הנוצרית מחולקת בין קתולים (32.4 אחוזים מכלל האוכלוסייה), פרוטסטנטים (30.3 אחוזים), ועדות נוצריות אחרות (כולל עדי יהוה) 6 אחוזים. הרוב המכריע של המוסלמים הם סונים המשתייכים לאסכולת המשפט המאליכי, לצד כ-12% מעדת האחמדיה ו-3% שיעים. הנוצרים והמוסלמים נמצאים בכל אזור, אם כי הנוצרים נמצאים בעיקר במחוזות הדרומיים והמערביים והמוסלמים הם הרוב במחוזות הצפוניים.

שיעור ניכר מן התושבים, בעיקר בדרום אך גם בצפון, מחזיקים באמונות אנימיסטיות, ולעיתים מערבים פולחנים אנימיסטיים עם דת מונותאיסטית – נצרות או אסלאם.

עיור

האוכלוסייה נחלקת בערך באופן שווה בין כפריים לעירוניים.^{[דרוש מקור]}

הערים הגדולות של קמרון אומדן רשמי מתאריך 11 בנובמבר 2005
	דירוג	שם	אזור	אוכלוסייה
דואלה יאונדה
	1	דואלה	אזור החוף	1,906,962	במנדה באפוסם
	2	יאונדה	אזור המרכז	1,817,524
	3	במנדה	אזור צפון-מערב	269,530
	4	באפוסם	אזור המערב	239,287
	5	גארואה	אזור הצפון	235,996
	6	מרואה	אזור הצפון הרחוק	201,371
	7	נגאונדרה	אזור אדמאווה	152,698
	8	קומבה	אזור דרום-מערב	144,268
	9	נקונגסמבה	אזור החוף	104,050
	10	בואאה	אזור דרום-מערב	90,090

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של קמרון (בצרפתית ובאנגלית)
• קמרון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• קמרון, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)
• פרופיל של קמרון, באתר BBC (באנגלית)
• רועי סמיוני, נלחמים בשפה שהם מכירים: קמרון על סף מלחמת אזרחים בין דוברי הצרפתית לאנגלית, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2018
• קמרון, דף שער בספרייה הלאומית