קן אולסן
 | |
| לידה |
20 בפברואר 1926 ברידג'פורט, קונטיקט, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
6 בפברואר 2011 (בגיל 84) אינדיאנפוליס, אינדיאנה, ארצות הברית |
| שם לידה |
Kenneth Harry Olsen |
| ענף מדעי |
הנדסת חשמל |
| מקום לימודים |
|
| מוסדות |
DEC (1957–1992) |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
קנת הארי אולסן (אנגלית: Kenneth Harry Olsen; 20 בפברואר 1926 - 6 בפברואר 2011) היה מהנדס אמריקאי, מחלוצי המחשוב. בשנת 1957 ייסד את חברת DEC ("דיגיטל"), יחד עם הרלן אנדרסון, ועמד בראשה במשך 35 שנה. באמצעות חזון וכושר ניהול הביא אותה להיות חברת המחשבים השנייה בגודלה בעולם, שנייה רק ל-IBM, שהעסיקה בשיאה, בשנות השמונים, כ-120 אלף עובדים בכל העולם, כולל מרכז פיתוח ותמיכה גדול בישראל, ומכירותיה הגיעו ל-14 מיליארד דולרים לשנה. עם זאת, אולסן זלזל בתחום המחשוב האישי, וידועה אמרתו "אין שום סיבה שלאדם פרטי יהיה מחשב בביתו"[1]. אך שוק גדל והולך זה, יחד עם הריכוזיות של החברה, שייצרה לבדה את כל התוכנה והחומרה למחשביה בניגוד למגמה העולמית, נגסו ברווחיותה של דיגיטל עד שב-1992 אולץ אולסן להתפטר. שש שנים מאוחר יותר נמכרה דיגיטל לחברת קומפאק.
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אולסן נולד בעיר ברידג'פורט, בקונטיקט. הורי אביו היגרו לארצות הברית מנורווגיה והורי אמו משוודיה. בנעוריו היה מתקן מקלטי רדיו בבית הוריו. בין השנים 1944–1946 שירת בחיל הים האמריקני. ב-1952 קיבל תואר מוסמך מ-MIT בהנדסת חשמל.
עוד במהלך לימודיו עסק אולסן בפרויקטים של מחשוב חלוצי, בהם בניית מחשב ניסיוני, מבוסס טרנזיסטורים ומדמה טיסה ממוחשב עבור הצי האמריקאי והיה שותף במיזם TX-2 של מעבדות לינקולן ב-MIT ליצירת אינטליגנציה מלאכותית.
בשנת 1957 הקים יחד עם חברו ללימודים, הרלן אנדרסון, חברת הזנק בשם Digital Equipment Corporation שהתבססה על פטנטים לייצוב זיכרון מחשב מבוסס ליבה מגנטית וחוצץ למדפסת (printer buffer), התקן זיכרון שיאפשר למדפסת לקלוט מידע בקצב גבוה מקצב הדפסתה ויאפשר שחרור המחשב מתלות בקצב ההדפסה של המדפסת. בנובמבר 1960 הכריזה החברה על המיני-מחשב הראשון מתוצרתה, PDP-1, שהתבסס על הארכיטקטורה של מחשב TX-0 עליו עבד אולסן במעבדות לינקולן ב-MIT.
אולסן תפס את תפקידו בדיגיטל כמהנדס-מנהיג ולא רק כמנהל. כך למשל הוא פרסם את עקרונות החברה, שנשאבו מחינוכו: מהימנות, יושרה, הצטיינות, איכות, עבודה קשה וחירות. מבחינה ניהולית, היה מבין החלוצים בשימוש במתודולוגיית הניהול המטריציוני, לפיו עובדי מחקר ופיתוח אינם כפופים לפרויקט או מוצר כלשהו, אלא מוקצים באופן דינמי לפרויקטים שונים לפי דרישה ומנוהלים מקצועית על ידי גורם אחד וכפופים פרויקטלית לגורם אחר. אולסן אף הנחיל לחברה שבניהולו עקרונות הנדסיים שהמוביל בהם היה KISS (Keep it simple stupid), הוא דאג להעביר את מסריו למנהלים ולעובדים והדגיש את הצורך בהבנה של צורכי הצרכנים ובקשר רצוף ויציב עמם[2]. שורת המוצרים שפותחו בדיגיטל במהלך שנות השבעים והשמונים ובראשם המיני-מחשבים PDP ו-VAX ומערכת ההפעלה VMS, ענו, אכן, על צורכי השוק והובילו את החברה לתור זהב בו הייתה לחברת המחשבים השנייה בגודלה בעולם. בשנת 1986 בחר המגזין Fortune באולסן כיזם המצליח ביותר באמריקה. באותה שנה זכה לפרס על מנהיגות הנדסית מאת IEEE. ב-1987 ארגן יריד עולמי בשם DECWorld expo, עבורו שכר את אוניית הפאר הענקית "Queen Elizabeth II" על מנת שתעגון בנמל בוסטון במהלך ימי היריד. מניית התאגיד הגיעה באותה שנה לשיא של $199.50 למנייה[3].
עם זאת, נכשל אולסן לתפוס את הצורך במחשב אישי. הוא ראה בו כלי מיותר, שרוב הציבור לא ירצה ולא יוכל לתחזק לאורך זמן. דיגיטל של אולסן שהקפידה לא להתפשר על איכות, גם על חשבון זמן פיתוח, לא התאימה לעולם של "Time to market" (הוצאת מוצר לשוק לשם כיבושו לפני המתחרים, גם תוך התפשרות על בשלות ואיכות). ההתעקשות על סגירות וביצוע כל הפיתוח בתוך דיגיטל לא התאימו עוד לעולם של פתיחות ושילוב כישרונות. כך הפסידה דיגיטל נתחי שוק למערכת ההפעלה UNIX, שגברה בפופולריות על VMS, ולמחשבים אישיים. הניסיון להילחם ב-UNIX באמצעות מערכת ההפעלה הכושלת ULTRIX וב-IBM PC באמצעות המחשב האישי הכושל Rainbow גרמו לדיגיטל הפסדי ענק[4].
ב-1992 אולץ אולסן לפרוש מהנהלת דיגיטל. את זמנו והונו השקיע בארגון הפוליטי-נוצרי "המשפחה".
אולסן נפטר באינדיאנפוליס בגיל 84.
ב-2011 הופיע במקום השישי ברשימת 150 היזמים בוגרי MIT בעלי החשיבות הרבה ביותר[5].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Glenn Rifkin, George Harrar, The ultimate entrepreneur: the story of Ken Olsen and Digital Equipment Corporation, Chicago : Contemporary Books, 1988 ISBN 978-1559580229
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מייסד דיגיטל הלך לעולמו (בעברית)
- אתר המוקדש לזכרו
- נקרולוג באתר cnet
- "ביוגרפיית קריירה"
- נקרולוג באתר טכנולוגיות מסצ'וסטס
- נקרולוג באתר Network World
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נאמר בוועידה עולמית שערכה עמותת עתידנות בבוסטון ב-1977. לפי: כריסטופר סרף וויקטור נבסקי, דבר המומחים, הוצאת גלורי, 2009 עמ' 257
- ^ עקרונות הניהול המנהיגותי של אולסן
- ^ מה מנהלים יכולים ללמוד מהטעויות של אולסן
- ^ נקרולוג באתר "רגיסטר"
- ^ רשימת ה-150 של MIT