קן באק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קן באק
Ken Buck
דיוקנו הרשמי של באק, 2014
דיוקנו הרשמי של באק, 2014
לידה 16 בפברואר 1959 (בן 63)
אוסינינג, ניו יורק, ארצות הברית
שם מלא קנת' רוברט באק
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת פרינסטון, אוניברסיטת ויומינג
עיסוק פוליטיקאי
מפלגה Republican Disc.svg המפלגה הרפובליקנית
דת נצרות פרוטסטנטית[1]
buck.house.gov
חבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס הרביעי של קולורדו
3 בינואר 2015 – מכהן
(7 שנים ו־31 שבועות)

קנת' רוברט באקאנגלית: Kenneth Robert Buck; נולד ב-16 בפברואר 1959) הוא פוליטיקאי ומשפטן אמריקאי, חבר המפלגה הרפובליקנית, המכהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס הרביעי של מדינת קולורדו ברציפות מאז 2015. מחוז הבחירה שלו משתרע על כל מזרח המדינה, השופע ביישובים כפריים. בשנים 2019–2021, במקביל לכהונתו בקונגרס, היה יושב ראש המפלגה הרפובליקנית של קולורדו. טרם היבחרו לבית הנבחרים האמריקאי היה נציב מחוז ולד, ובבחירות 2010 היה המועמד הרפובליקני לסנאט של ארצות הברית, אך הפסיד למייקל בנט. הוא ידוע בקונגרס כאחד התומכים הנלהבים ביותר באכיפת הגבלים עסקיים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באק במהלך ועידת CPAC בפברואר 2017

באק נולד באוסינינג (Ossining) שבניו יורק. הוא ושני אחיו דורבנו בידי הוריהם, שניהם עורכי דין בניו יורק, ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה של ליגת הקיסוס. בשנת 1981 השלים באק באוניברסיטת פרינסטון לימודי תואר ראשון בפוליטיקה, וחיבר תזת-גמר בת 75 עמודים שכותרתה "ערב הסעודית: לכודה בין סלע ומקום קשה". לימים סיפר באק שהתואר האקדמי שקיבל בפרינסטון היה "חשוב יותר עבור לאביו מאשר לו עצמו"[2]. בפרינסטון שיחק באק במשך ארבע שנים בקבוצת הפוטבול "פרינסטון טייגרס". לאחר לימודיו הגבוהים נדד באק אל מערב ארצות הברית ועבד בוויומינג במשרד שירותי החקיקה של המדינה וקיבל ב-1985 תואר שני במשפטים מהמכללה למשפט של אוניברסיטת ויומינג. הוא היה גם מרצה מהסגל הזטור בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת דנוור ובמכון הלאומי לסנגוריה משפטית בקולורדו.

בשנת 1986 הוא נשכר בידי חבר הקונגרס דיק צ'ייני לעבוד על חקירת פרשת איראן–קונטראס. בתום שליחות זו עבד בוושינגטון הבירה כתובע פלילי במחלקת המשפטים של ארצות הברית. ב-1990 הצטרף באק למשרד התובע הפדרלי במחוז קולורדו, שם הפך לראש החטיבה הפלילית. באק ננזף רשמית ונדרש ליטול שיעורי אתיקה משפטית בשנת 2001 בעקבות פגישה שקיים עם סנגורים על תיק משפטי שלטעמו אמור היה להיסגר[3]. רק אחד משלושת הגברים שהוגש נגדם תחילה כתב אישום בעבירות בדרגת פשע הורשע בעבירה מסוג עוון. באק אמר שהוא "אינו גאה" בפרשה שסיימה למעשה את הקריירה שלו במחלקת המשפטים, אך הוסיף כי הוא הרגיש בזמנו שאין זה אתי להעמיד לדין תיק חלש נגד אותם נאשמים. אחד משלושת הגברים תרם 700 דולר אמריקאי למסע של באק לסנאט ב-2010.

ב-2004 נבחר באק לתובע המחוזי של מחוז ולד בקולורדו. כאשר חשד שמספרי ביטוח לאומי נגנבו בידי מהגרים בלתי-חוקיים, הורה באק לבצע פשיטה על בית עסק לשירות מס בגרילי, ועיקל למעלה מ-5,000 תיקי מס. האיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות תבע את משרדו של באק על הפרת פרטיותם של לקוחות שירות המס ולאחר ערעור לבית המשפט העליון של קולורדו – שעלה למחוז כ-150 אלף דולר – הפשיטה הוגדרה כבלתי-חוקית.

באק אמר כי עבודתו באכיפת החוק עבור מחלקת המשפטים ומחוז ולד עוררה את רצונו להפוך למחוקק בעצמו.

ב-28 באפריל 2009 הכריז באק על התמודדותו לסנאט של ארצות הברית במהלך בחירות האמצע של 2010. יריבתו בבחירות המקדימות הייתה ג'יין נורטון, סגנית מושל קולורדו. בפריימריז ביסס את מצעו על התנגדותו לחוק הגנת החולה וטיפול בר השגה ולתוכנית להקלה על נכסים בעייתיים (TARP), ובכלל זה לנשיאותו של ברק אובמה. תחילה הובילה נורטון על באק, שהיה יחסית אליה אלמוני, וגם פיגר אחריה בכמות חברי סגל מטה הבחירות[4]. לאחר ששלשל לכיסו כ-600 אלף דולר באמצעות פרסומות בטלוויזיה מהארגון "אמריקאים למען ביטחון תעסוקתי" והניצחון שלו באספות הבחירה של המפלגה הרפובליקנית בקולורדו, החל באק לצבור מוניטין ותמיכות רשמיות. חיש מהר מיצב עצמו כיקיר תנועת מסיבת התה, והתמודדותו מול סגנית המושל נורטון הפכה למרירה; בסוף יולי 2010 תועד כשהוא מעיר בשוביניזם גברי על נורטון, באומרו שאין הוא "נועל נעליים עם עקבים גבוהים"[5]. ב-10 באוגוסט גבר על נורטון ונבחר למועמד מפלגתו עם 52% מהקולות[6]. עם זאת, בנובמבר הפסיד לסנאטור הדמוקרטי המכהן מייקל בנט[7].

ב-19 באוגוסט 2013 שלח באק דואר אלקטרוני לתומכיו והכריז כי הלימפומה ממנה סבל נמצאת בנסיגה בעקבות טיפוליו הרפואיים, והוא יתמודד לסנאט פעם נוספת בבחירות 2014 מול הסנאטור מארק יודול[8]. כבר ב-7 באוגוסט, בטרם הכריז על כוונתיו לשוב לזירה הפוליטית, מילא טפסי התמודדות והכין את הקרקע. עם זאת, במרץ 2014 פרש מהמירוץ לסנאט בשל כניסתו של קורי גרדנר למערכת הבחירות אל הסנאט, ובמקום זאת בחר להתמודד למושב שגרדנר עזב בבית הנבחרים של ארצות הברית[9]. באק ניצח בבחירות המקדימות של המפלגה הרפובליקנית והביס שלושה מתמודדים אחרים עם 44% מהקולות. הוא הוסיף לנצח ביום הבחירות הכלליות, גבר על המועמד הדמוקרטי ויק מאיירס עם 65% מקולות הבוחרים. הוא הושבע לתפקידו ב-3 בינואר 2015, עם התכנסות הקונגרס ה-114 של ארצות הברית.

ב-4 במרץ 2020 נמנה בין שני חברי הקונגרס היחידים (לצד אנדי ביגס) שהצביעו נגד חבילת סיוע חירום בסך 8.3 מיליארד דולר שנועדה לסייע לארצות הברית להגיב להתפרצות מגפת הקורונה בארצות הברית[10]. לאחר מכן הצביע נגד חוק הסיוע למאבק במחלת נגיף קורונה 2019 ב-14 במרץ[11]. בדצמבר אותה שנה הצהיר על סירובו להתחסן נגד נגיף הקורונה בטענה שהוא מודאג יותר מתופעות הלוואי של החיסון מאשר מהמחלה עצמה[12]. באק מתנגד להפלות גם במקרים של גילוי עריות או אונס, אך מסתייג מהתנגדות מוחלטת להפלות אם חיי האם בסכנה ממשית. הוא מתנגד אדוק של חוקי בקרת נשק, ובסוגיות להט"ב הוא תומך במדיניות אל תשאל, אל תספר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קן באק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ההשתייכויות הדתיות של חברי הקונגרס ה-116 של ארצות הברית, מסמך מאת Pew Research Center (באנגלית)
  2. ^ אליסון שרי, Ken Buck’s family background helps him stand strong on principles, באתר דנוור פוסט, 28 ביולי 2010 (באנגלית)
  3. ^ אליסון שרי, Belittled case drew Senate candidate Buck a rebuke from boss, באתר דנוור פוסט, 23 ביוני 2010 (באנגלית)
  4. ^ אליסון שרי, Long-shot Senate candidate Buck hits bull’s-eye in Colo., באתר דנוור פוסט, 14 באפריל 2010 (באנגלית)
  5. ^ יצחק בן-חורין, וושינגטון, מלכת ההיאבקות ניצחה בפריימריז - אובמה חוגג, באתר ynet, 12 באוגוסט 2010
  6. ^ ג'ונתן מרטין, Can he Buck the system?, באתר פוליטיקו, 13 באוגוסט 2010 (באנגלית)
  7. ^ קווין סימפסון, Bennet wins in Senate race, באתר דנוור פוסט, 2 בנובמבר 2010 (באנגלית)
  8. ^ סוזן דייוויס, Ken Buck enters Colo. Senate race, באתר USA Today‏, 8 באוגוסט 2013 (באנגלית)
  9. ^ אבי ליווינגסטון, Ken Buck Drops Senate Bid to Run for Cory Gardner’s Seat, באתר Roll Call‏, 26 בפברואר 2014 (באנגלית)
  10. ^ ג'ניפר שאט, House OKs $8.3 billion coronavirus aid package with little debate, באתר Roll Call‏, 4 במרץ 2020 (באנגלית)
  11. ^ ג'זמין לי, How Every House Member Voted on the Coronavirus Relief Bill, באתר הניו יורק טיימס, 14 במרץ 2020 (באנגלית)
  12. ^ דניאל זולנר, GOP congressman says he will not take the Covid vaccine because he’s ‘an American’, באתר האינדיפנדנט, 19 בדצמבר 2020 (באנגלית)