אבירות כפרית
 | |
| כרזה של האופרות "זאנֶטו" ו"אבירות כפרית" | |
| מלחין | פייטרו מסקאני |
|---|---|
| ליברטיסט | ג'ובאני טרג'וני-טוצטי וגווידו מנאשי |
| סוגה | אופרה דרמטית |
| מספר מערכות | 1 |
| זמן התרחשות העלילה | בסביבות שנת 1880, פסחא |
| שפה | איטלקית (פרט לסרנדה המושרת בסיציליאנית). |
| שנה | 1890 (בכורה) |
| מקום התרחשות העלילה | כפר בסיציליה |
| תפקידים | |
אבירות כפרית (באיטלקית: Cavalleria rusticana) היא אופרה במערכה אחת מאת פייטרו מסקאני. האופרה נכתבה על פי לברית מאת ג'ובאני טרג'וני טוצטי וגווידו מנאשי, על פי הנובלה בעלת אותו השם מאת ג'ובאני ורגה, והוצגה לראשונה ב-17 במאי 1890 בתיאטרון קוסטנצי ברומא. אופרה זו נחשבת לאבן הפינה של זרם הווריזמו, ומפאת קוצרה, מועלית לרוב לצד אופרות קצרות אחרות כגון "ליצנים" מאת רוג'רו ליאונקוואלו, אחת מאופרות הטריטיקו מאת פוצ'יני, או אף האופרה "זנֶטו" מאת מסקאני עצמו. בעברית הייתה מוכרת האופרה אף בשם "קנאת בן הכפר".
תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
העלילה מתרחשת בכפר סיציליאני ביום הפסחא. עוד בטרם עליית המסך, נשמע קולו של טורידו שר סרנדה ללולה (הנשואה לאלפיו). לאחר קטע עליז של מקהלת איכרים נותרת על הבמה סנטוצה, ההולכת לבקר את מאמא לוצ'יה. סנטוצה מחפשת את טורידו, בנה של לוצ'יה. האם משיבה כי זה הלך לפרנקופונטה על מנת להביא יין לביתם, ואילו סנטוצה משיבה כי אין זה נכון וכי הוא נצפה בכפר לפנות בוקר. לאחר מכן רומזת היא כי לבה נשבר בגללו. באותו הרגע נכנס לבמה העגלון אלפיו ושר אריה עליזה בליווי מקהלת איכרים על אודות חייו של העגלון. בסיום האריה משוחח קלות אלפיו עם לוצ'יה. בשיחה הקצרה עם לוצ'יה אלפיו מספר כי טורידו נראה בבוקר בקרבת ביתם (של אלפיו ולולה). כאשר לוצ'יה מנסה לחקור עוד בעניין, סנטוצה מהסה אותה. למשמע התפילה המתחילה בכנסייה, אלפיו הולך לו.
הכל נכנסים לכנסייה למעט לוצ'יה וסנטוצה המחכות בחוץ לסיום התפילה. לאחר התפילה מגוללת סנטוצה בפני לוצ'יה את דבר המעשה באריה מרגשת: היא מספרת לה כי טורידו, בטרם הלך לשירותו הצבאי, הבטיח ללולה שיישא אותה. כאשר חזר, זו כבר הייתה נשואה, והוא רצה באהבה חדשה על מנת להשכיח מלבו את זו הקודמת, וכך לקח לו את סנטוצה ואלה אהבו זה את זה. עם זאת, לולה מקנאת בשניים ומפתה את טורידו. כך, מספרת סנטוצה, לקחה ממנה לולה את טורידו והיא נשארה קירחת מכאן ומכאן. השיחה מסתיימת ולוצ'יה הולכת לכנסייה על מנת להתפלל בעבור השניים.
נכנס אל הבימה טורידו. סנטוצה פוצחת איתו בשיחה בה נשמעים חילופי דברים קשים; טורידו מנסה להתנער מאשמה ולטעון כי הוא חף מפשע ואף מנסה להפיל רגשות האשם על סנטוצה. במהלך חילופי הדברים נכנסת לולה בעצמה אל הבמה, שרה לעצמה שיר שמח על אותו ה"אחד שאין יפה ממנו". בין השלושה משולחים "חיצי רעל" של עקיצות סרקסטיות. לאחר עזיבתה של לולה השניים שרים דואט בו כועס טורידו על סנטוצה, ואילו זו האחרונה מפצירה בו שיישאר עמה. לבסוף רבים השניים וסנטוצה, בפרץ זעם, מקללת את טורידו שיוצא מן הבמה. אז נכנס אלפיו, וסנטוצה, מספרת לו את האמת על אשתו הבוגדנית. השניים שרים דואט ובכך חותמים את החלק הראשון של האופרה.
לאחר נגינת האינטרמצו על ידי התזמורת, נפתחת הסצנה בחגיגה של כל אנשי הכפר העולצים והשותים יין, הכול תחת "שרביטו" של טורידו הדואג למלא את הכוסות. נכנס אלפיו וטורידו מוזג לו יין, אך זה מסרב לקבלו ואומר בפני כולם כי היין הזה עלול להרעילו. האיכרים מתחילים להבין במה מדובר, ובסיום חילופי הדברים נושך טורידו את אוזנו של אלפיו - סימן מקובל להזמנה לדו-קרב. טורידו מתוודה בפני אלפיו על אשמתו, אך לדבריו, אם יהרוג אלפיו אותו, תישאר סנטוצה לבדה ולזאת לא יסכים. טורידו נכנס לביתו על מנת לבקש את ברכת אמו בטרם יצא לדו-קרב. טורידו נפרד ממאמא לוצ'יה ויוצא. לאחר רגעים מספר נשמעת זעקה של אחת מנשות הכפר המבשרת כי טורידו נרצח.
קטעים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אופרה זו, על אף קוצרה, משופעת בלחנים מוכרים, ביניהם:
- הסרנדה "O Lola ch'hai di latti la cammisa" ששר טורידו.
- קטע המקהלה "Gli aranci olezzano".
- האריה "Il cavallo scalpita" המושרת בפי אלפיו.
- קטעי התפילה בכנסייה "Regina coeli laetare" ו"Inneggiamo, il signor non è morto".
- האריה של סנטוצה "Voi lo sapete, o mamma"
- הדואט "Turiddu mi tolse l'onore" של סנטוצה ואלפיו.
- האינטרמצו המנוגן על ידי התזמורת.
- שיר היין ("ברינדיזי") "Viva il vino spumeggiante" ששרים טורידו והאיכרים.
- מונולוג הפרידה של טורידו מאימו "Mamma, quel vino è generoso".
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הטקסט המלא של האופרה
- אבירות כפרית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
