קנוט הראשון, מלך שוודיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קנוט הראשון
Knut Eriksson
Canute I of Sweden c 1290.jpg
לידה לפני 1150
פטירה 8 באפריל 1196
שם מלא קנוט אריקסון
מדינה שוודיהשוודיה  שוודיה
מקום קבורה מנזר ורנהם, שוודיה
דת נצרות
בת זוג ססיליה?
שושלת אריק
אב אריק התשיעי ("הקדוש")
אם כריסטינה
צאצאים אריק העשירי
שלושה בנים
בת
מלך שוודיה
12721196

קנוט הראשון, או קנוט אריקסוןשוודית: Knut Eriksson, בנורדית עתיקה: Knútr Eiríksson;‏ לפני 11501195 או 1196) היה מלך שוודיה משנת 1173 ועד מותו וטוען לכתר מ-1167. קנוט היה בנם של אריק התשיעי, מלך שוודיה ("אריק הקדוש") ושל כריסטינה, נסיכת דנמרק, נכדתו של מלך שוודיה, אינגה הזקן.

צעירותו ועלייתו לכס המלוכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קנוט נולד במועד לא מאוחר יותר משנות הארבעים של המאה ה-12, עוד לפני שאביו השיג את השליטה על חלקיה של שוודיה. בצעירותו הוא אורס לגבירה ששמה לא ידוע והייתה אחותו של אציל אחר בשם קנוט. ב-1160, עם הרצחו של אביו של קנוט, אריק התשיעי, באופסלה, נחל קנוט תבוסה ונאלץ להימלט, בעוד שארוסתו התחבאה במנזר למען ביטחונה. על פי מקורות מימי הביניים המאוחרים הוא חי בגלות בנורווגיה במשך שלוש שנים, אך מידע זה הוא לא בעל אמינות גבוהה. מאוחר יותר הוא שב כדי לדרוש את הכתר. רוצח אביו של קנוט, מגנוס הנריקסון, נהרג ב-1161 על ידי טוען אחר לכתר, קרל השביעי, שעלה לכס המלכות והתגורר בטירת נאס בנקודה הדרומית ביותר של האי וויסינגאֶה שבאגם וטרן. ב-12 באפריל 1167 הגיע לשם קנוט והרג את קרל. על פי המקורות לא מתאפשר לדעת אם היה זה מעשה רצח רגיל או שקרל נהרג בקרב. מותו של קרל לא הבטיח מידית את עלייתו לכס המלכות של קנוט שהחל להיאבק להשגת השלטון כנגד בניו של סוורקר הזקן וכנגד נכדיו, קול ובוריסלב. כפי שמצוין בכרוניקות, "הוא ניהל קרבות רבים כנגד שוודיה וניצח בכולם. הוא השקיע מאמץ רב לפני שהוא השכין שלום בשוודיה". על פי מקורות מאוחרים יותר, קול נהרג בקרב בביילבו ב-1169 בעוד שבוריסלב נהרג ב-1172 או ב-1173. רק מאותה עת יכול היה קנוט להחשיב את עצמו כמלכה של כל שוודיה. על פי הכרוניקה הקצרה שנכללה במסמך "החוק של וסטרייטלנד" (Västgötalagen), הוא משל כמלך טוב במשך 23 שנים לאחר ניצחונותיו.

מלוכתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר 1174, השיג קנוט בכישרון רב את תמיכתו של האציל בירגר ברוסה שמת ב-1202. מבחינות רבות, תקופת מלכותו הארוכה של קנוט קירבה את שוודיה יותר ויותר לדגם המדינות האירופאיות הקתוליות. כוחו של המלך זכה ליציבות, במקביל למנגנון שלטוני מרכזי בו עלתה חשיבותה של המילה הכתובה. הוצאתם של מסמכים מלכותיים כתובים החלה באותה עת. תשעה מסמכים כאלו שרדו, וברובם הם עוסקים בענייני מנזר ויבי שבסיגטונה. בין השנים 10301150 לא הייתה טביעת מטבעות בשוודיה ולאחר מכן התחדשה פעילות זו בעיר לודוסה. קנוט תמך בפעילות זו ולאחר 1180 הוטבעו מטבעות עם הכיתוב KANVTVS REX או KANVTVS (המלך קנוט). המטבעות הללו היו בעלי עיצוב גרמני, דבר המרמז על קשריו של קנוט עם צפון גרמניה. זמן מה לפני 1180 הוא חתם על הסכם סחר עם היינריך הארי, דוכס סקסוניה ובוואריה. היה זה ההסכם הראשון מסוג זה בהיסטוריה של שוודיה והוא מרמז על עלייתן של הערים. קנוט גם שיגר שלושה שגרירים להנרי השני, מלך אנגליה בשנת 1185 לערך.

היחסים עם המדינות הסקנדינביות והבלטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרחב הסקנדינבי זכו קנוט ובירגר ברוסה לקיים יחסים טובים עם סבר, מלך נורווגיה, שנשא לאישה את אחותו של קנוט, מרגרטה. הטוען לכתר נורווגיה, ארלינג סטונוול, שהיה יריבו של סבר, נעצר על ידי קנוט בשם גיסו ונכלא באי וויסינגאֶה. מאידך, היחסים עם דנמרק היו בלתי יציבים. מורדים דנים מצאו מקלט בשוודיה ב-1176 וב-1191. ב-1182 העניקו קנוט ובירגר ברוסה את תמיכתם לטוען לכתר הדני, האראלד סקננג, שחולל מרידה בסקונה, אך הובס על ידי צבאות ממלכת דנמרק.

במהלך תקופת מלכותו, דווח שקנוט נלחם כנגד הפגנים למען הפצתה של האמונה הנוצרית. צי של קרלים פגנים נכנס לאגם מלארן ב-1187 וזרע חורבן בחופיו. הם העלו באש את העיר סיגטונה והרגו את הארכיבישוף של אופסלה, יוהאן. לאחר אירוע זה בנה קנוט ככל הנראה מגדל על האי של סטוקהולם, אחד מהרבה מרכיבי ביצורים שהיו חיוניים עקב פשיטותיהם של הפגנים מהארצות הבלטיות. מגדלים נוספים כמו זה נבנו במקומות נוספים בשוודיה. מיד לאחר מתקפה זו אורגן צי פלישה שיצא מזרחה. הכרוניקות של נובגורוד מדווחות שויקינגים וגרמנים וגוטלנד תקפו אותה ב-1188. התוקפים הנורדים נחלו ניצחונות בקורוזקה ובנבוטורזק ונשארו שם לחורף. באביב שהגיע לאחר מכן הם הובסו על ידי הנובוגורודים. ככל הנראה הוביל בירגר ברוסה צי אחר של גרמנים ולוחמים מגוטלנד מעבר לים הבלטי בשנות התשעים של המאה ה-12, לפני או אחרי מותו של קנוט.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קנוט הראשון מת באריקסברג שבוסטרייטלנד בסתיו 1195 או ב-8 באפריל 1196. באופן כללי הוא היה השליט המוצלח ביותר של שוודיה לאחר זמן רב, בהיותו המלך הראשון מאז פיליפ אלסטנסון (מת ב-1118), שמת מוות טבעי. הוא נקבר במנזר ורנהם. לאחר מותו ירש את כס המלכות סוורקר השני, בנו של יריבו לשעבר, קרל השביעי. בית סוורקר נהנה מתמיכה מספקת בחוגי הכנסייה והאצולה וזכה שוב בשלטון, ככל הנראה ללא כל שפיכות דמים.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קנוט הראשון נישא לארוסתו שהסתגרה במנזר לאחר עלייתו לכס המלוכה. שמה של רעייתו לא ידוע, אך מקורות מסוימים מציינים ששמה היה ססיליה. היא ילדה כמה ילדים שאחד מהם הוכרז כיורש העצר על פי הסכמת אצילי הממלכה. בתקופה מאוחרת יותר היא חלתה קשות ובמצוקתה היא נדרה נדר פרישות אם תחלים. כדי לנחמה הסכים לכך קנוט. היא שרדה את מחלתה ונכנסה למנזר. בכל אופן, ב-1193 כתב קנוט מכתב לאפיפיור סלסטינוס השלישי וביקש ממנו היתר להמשיך להיות נשוי. הסיבה לכך הייתה שהוא היה זקוק לקשריו עם קרובי משפחתה של אשתו כדי ללחום את מלחמתו בפגנים. תוצאותיה של בקשה זו לא ידועים.

לקנוט נולדו שלושה בנים ששמם לא ידוע, אך ידוע שהם נהרגו בקרב אלגרוס ב-1205. בנוסף נולדה לו בת שגם שמה לא ידוע ובן רביעי, אריק, שב-1208 הביס את סוורקר השני ועלה לכס המלוכה כאריק העשירי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]