קניון באר שבע-עזה
 | |
| המחצבה שבתמונה בשכונה ד' בבאר שבע היא "חלון" גאולוגי לקניון שרובו מתחת לפני הקרקע כיום | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
קניון  |
| מיקום | |
| מיקום |
מחוז הדרום |
| קואורדינטות | 31°15′39″N 34°47′21″E / 31.260728°N 34.789077°E |
  | |
קניון באר שבע-עזה הוא קניון קדום בארץ ישראל שהיה קיים בתקופת המיוקן. שרידי הקניון, שאורכו המשוער כ-100 ק"מ, נמצאים כיום מתחת לפני הקרקע ונחשפים לעין במקומות ספורים. לאורכו נערכו מספר קידוחים תת-קרקעיים למציאת מאגרי מים ונפט. קידוחים אלו שפכו אור על הקניון ועל המשקעים שהצטברו בו.
הקניון נוצר לפני כ-6 מיליון שנה והגיע לשיא עומקו בתקופת האירוע המסיני, והוא משתרע ממזרח לדימונה ומערבה עד הים התיכון. העיר באר שבע יושבת בחלקה על האפיק הקבור של הקניון, שעומקו באזור זה היה כ-275 מטר ורוחבו 3 קילומטרים. באזור השפך שלו, בין בארי לסעד, הגיע עומקו עד כדי קילומטר וחצי. כיום מלא הקניון בסחף מאגן ניקוז רחב ביותר. מעריכים כי בקניון זרם נהר קדום שניקז את כל אזור מזרח הנגב והמכתשים. הזרימה גרמה לשחיקת שכבות סלע קדומות יותר מתקופת האוליגוקן שהיו במסלול הנהר ומילאה את הקניון בסחף.
ממצאים בנגב[עריכת קוד מקור | עריכה]
ממצאים המעידים על קיום הקניון התגלו בעיקר בקידוחים שנערכו בנגב. קידוחים כאלו, שמטרתם הייתה למצוא אקוויפרים, נעשו באזור בין בארי לסעד, ומהם התקבלו ממצאים חשובים.
מקומות נוספים שבהם נחשפו ממצאים:
- בנחל פטיש, שלאורכו נמצאו שרידי שוניות קדומים
- באזור מכרות גופרית בארי – כאשר ניסו לאתר מחצבים
- במחצבות החול שליד דימונה
- בנחל עשן נמצאה שן כריש השייכת לתקופה זו. פלאונטולוגים (חוקרי מאובנים) סבורים כי אורכו של כריש זה, שהתקיים עד לפני כ-4 מיליון שנה, היה 18 מטר (אורכו של הכריש הארוך ביותר הקיים היום הוא פחות מ-13 מטר).[1]
המחצבה בבאר שבע[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – המכתש הגדול (באר שבע)
במשולש הרחובות יהודה הלוי, שמעון בר-גיורא ורבי עקיבא, בין שכונה ד' לשכונה ו' בבאר שבע נמצאת מחצבה ישנה ובה ניתן לראות את שכבות הסלעים שהושקעו בקניון באר שבע-עזה. הבור הוא בעומק של כ-26 מטר וברוחב של 200 מטר.
המחצבה נבנתה על ידי העות'מאנים כאשר מלאי האבנים שנלקחו משרידי באר שבע הביזנטית החל אוזל. האבנים שימשו לבניית העיר החדשה, כיום "העיר העתיקה" במרכז באר שבע. הסלע שהוצא מהמחצבה היה רך ונוח לחציבה ולסיתות והמחצבה פעלה עד מלחמת העצמאות. ייתכן שהייתה במקום מחצבה עתיקה יותר שפעלה בתקופה הביזנטית.
כחלק מפעילות השיקום של המחצבה בתחילת שנות ה-90, נבנה במקום אמפיתיאטרון כחלק מתוכנית רחבה של הפיכת המחצבה לפארק הצפוי להכיל גן בוטני, מרכז מבקרים ומתחם מחקר ארכאולוגי.[2][3] התוכניות נגנזו, והפיתוח נעצר זמן קצר לאחר תחילת השיקום.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אילן גל פאר, המחצבה: חלון אל הקניון הקבור, אריאל 80-79 (באר שבע ואתריה), בעריכת גדעון ביגר ואלי שילר, הוצאת ספרים אריאל, ירושלים, 1991, עמ' 129–130.
- עמיר אידלמן וליאור אנמר, אתרים גאולוגיים בישראל, 2014, עמ' 233–238.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סיפורו של הבור בלב שכונה ד´ בבאר שבע – זווית אישית – עמותת נגב בר-קיימא. (ארכיון האינטרנט)
- B. Buchbinder, and E. Zilberman Sequence stratigraphy of Miocene-Pliocene carbonate-siliciclastic shelf deposits in the eastern Mediterranean margin (Israel): effects of eustasy and tectonics, Sedimentary Geology, Volume 112, Issues 1-2, August 1997, Pages 7–32.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ עמותת נגב בר-קיימא
- ^ ה"מכתש" בשכונה ד' יהפוך לפארק ענק ומרכז תיירותי
- ^
נעמה ריבה, מחצבת אבן נטושה בבאר שבע תהפך לפארק, באתר הארץ, 3 בינואר 2016
| גאולוגיה של ישראל | ||
|---|---|---|
| כללי | הבקע הסורי-אפריקני • הלוח הלבנטיני • הקשת הסורית • אגם עובדיה • ימת הלשון • מצוק ההעתקים | |
| צפון | גאולוגיה של הכרמל • גאולוגיה של הגולן • שדה א-שמה • שקע הבזלת של דלתון • אקוויפר החרמון • הר הגלבוע • קרן עין גב • מחצבות חפציבה • פארק הסלעים | |
| מרכז | אקוויפר ההר • אקוויפר החוף • בורג' אל-מלח • חמאם אל-מליח • מדבר יהודה | |
| דרום | מכתשים בנגב • קיר האמוניטים • קניון באר שבע-עזה • בקעת תמנע • הקניון האדום • הרי אילת • השילד הערבו-נובי • לשון ים המלח | |
| לערכים נוספים | ||