קניון ויקוס

קניון ויקוס
מידע כללי
סוג	קניון, defile
נתונים ומידות
אורך	20 ק"מ
מיקום
מיקום	אפירוס
קואורדינטות	39°58′10″N 20°43′42″E / 39.96944°N 20.72833°E

ערוץ ויקוס או קניון ויקוס (ביוונית: Φαράγγι του Βίκου) הוא ערוץ בהרי הפינדוס, בצפון-מערב יוון. הוא שוכן על המדרונות הדרומיים של הר טימפה (Mount Tymphe,אנ'), אורכו כ-32 ק"מ, עומקו נע בין 120 ל-1350 מ', ורוחבו נע בין 2500 מ', לבין מטרים בודדים בלבד בחלקו הצר ביותר.^[1]

ערוץ זה מוכר על ידי ספר השיאים של גינס בתור הערוץ "העמוק ביותר ביחס לרוחבו" בעולם^[2].

שם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן מספר דעות לגבי האטימולוגיה של השם:^[3]

לפי Ιωάννης Λαμπρίδης זה נובע משפות סלאביות ופירושו 'ערוץ'.
לפי Ευάγγελος Μπόγκας זה נובע מהיוונית βίκος 'στάμνος עם אוזניים', מציין את צורתו של הגורם וההדים שלו. המילה נרשמה בלקסיקון של סיקיוס מאלכסנדריה.
לפי Κωνσταντίνος Άμαντος הוא נובע מהשם הצמחי היווני βικίον.
לפי Κωνσταντίνος Οικονόμου הוא נובע ממילה אלבנית לגשר או מעבר עץ, vig-u או vig-ku, בשל גשר עץ מלבש שהוצב בתקופה העות'מאנית. Kostandin Kristoforidhi מקשר אותו עם המילה היוונית העתיקה βαβύκα 'גשר', המתועדת בלקסיקון של סיכיוס מאלכסנדריה. אותה מילה נמצאת גם בניבים היווניים של צפון אפירוס בצורה βίγκι, ובארומנית בצורות vig או viga.

מקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערוץ נמצא באזור הליבה של הפארק הלאומי Vikos–Aoös (אנ'), באזור זגורי. חלקו העיקרי מתחיל בין הכפרים Vitsa (אנ') ו-Koukouli (אנ'), ומסתיים ליד הכפר Vikos (או Vitsiko) (אנ')‏^[4] הערוץ מנקז מים ממספר נחלים קטנים, עונתיים בעיקר, ומוביל אותם אל נהר ה-Voidomatis (אנ'), הנוצר בסופו של הערוץ הראשי. בחלק העיקרי של הערוץ, זרימת המים היא על בסיס עונתי בלבד, והיא קבועה רק בחלק הנמוך ביותר של הערוץ.^[1] ויקוס הוא גם אתר בעל חשיבות גדולה למדע, וזאת ממספר סיבות: הוא נמצא במצב כמעט בתולי, הוא מהווה מקלט למינים בסכנת הכחדה, וכן מכיל מערכות אקולוגיות רבות ומגוונות.

גיאומורפולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורכו של הערוץ הוא 32 ק"מ, הוא בעל קירות שעומקם נע בין 120 ל-1350 מטרים, ורוחב שנע בין 2,500 מטרים, לבין מטרים ספורים בלבד בחלקו הצר ביותר. נתונים אלה זיכו אותו בתואר הקניון העמוק ביותר בעולם ביחס לרוחבו מטעם ספר השיאים של גינס,^[2]^[5] אם כי יש המערערים על טענה זו.^[6] חלקו העיקרי של הערוץ משתרע מהכפר ויקוס ועד מונודנדרי (אנ'), ומגיע לעומק של כ-1,350 מטרים.^[7]

נוף הערוץ, המשתרע על פני כ-32 ק"מ (12 ק"מ מהם שייך לאזור הליבה של הפארק),^[8] מציג תבליט מגוון, ומאופיין בשינויי גובה פתאומיים. מדרונות תלולים וצוקים סלעיים שולטים באזור האמצעי והגבוה בהתאמה. ערוצים רבים מבתרים את שני צידי הערוץ, ותנועת המים המנתקת חומרים סלעיים שונים יוצרת דרדרת מורחבת. הערוץ, המשתרע בכיוון צפון-מערב - דרום-מזרח,^[8] נחצב במשך מיליוני שנים על ידי נחל ויקוס, והמשכו על ידי נהר Voidomatis, שהוא יובל של הנהר Aoos (אנ').

מכיוון שערוץ ויקוס הוא חתך עמוק של ההר, מדרונותיו חושפים שורה של תצורות סלע מעידנים שונים. השכבות העליונות, בעומק של כ-200 מטרים, מורכבות מאבן גיר אאוקן צעירה יחסית, בעומק שבין 200 ל-700 מטרים הן מורכבות משכבה מהתקופה הקמפנית, בעוד שהשכבות המצויות מתחת ל-700 מטרים מורכבות מאבן גיר מתקופות היורה והקרטיקון. בשכבות העמוקות ביותר, דולומיט היורה האפור דומיננטי.^[9] חקירת סלעי המשקע, כמו גם ליתולוגיה (ענף בגאולוגיה העוסק בחקר הסלעים ומאפייניהם הפיזיים, אנ') באגן Voidomatis, העלו כי מרבצי הסחף הפנימיים ביותר מורכבים מחומר שמקורו באבן גיר, הנישא על ידי נהר Voidomatis מגובה רב יותר על ידי סחיפה, מזה כ-30,000 שנים.

חיות בר[עריכת קוד מקור | עריכה]

צומח[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר לא מבוטל של עשבי תיבול של ערוץ ויקוס ואזורים סמוכים בתוך הפארק הלאומי ויקוס-אווס, נחשבו כבעלי סגולות רפואיות, ונקצרו בעבר על ידי מרפאים מקומיים, שכונו בשפה הרווחת "רופאי ויקוס" (Vikos doctors) (אנ')‏.^[10] מרפאים אלה השתמשו במתכונים מיוחדים, שלעיתים קרובות התבססו על עותקים של מתכונים יווניים עתיקים של היפוקרטס או דיוסקורידס, והתפרסמו אף מעבר לגבולות יוון.^[11] הצמחים המשמשים במתכונים אלה כוללים בין השאר את מליסה אופיסינליס (Melissia officinalis) (אנ')‏, Tilia tomentosa (אנ'), נענע קרחת, ועוד.^[12] בדיקה כימית של מיני צמחים מקומיים אלה הראתה כי מספר גבוה מהם מתאפיין במרכיבים פעילים ביולוגית.^[10] אוסף של כ-2,500 מינים יבשים של צמחים ועשבי תיבול מקומיים מוצג במוזיאון הטבע המקומי בכפר קוקולי (Koukouli).^[13]

עולם החי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת האטרקציות המקומיות המיוחדות במקום היא צפיר האלפים (Rupicapra rupicapra), זן נדיר החי בגבהים גבוהים הרחק מפעילות האדם, בעיקר בצוקים הסלעיים,^[14] למשל במגאס לאקוס (Megas Lakos), שהוא נקיק משני של ערוץ ויקוס.^[15]^[16]

נופש[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש פלטפורמת תצפית טבעית מעל החלק העמוק ביותר של הערוץ באוקסיה (Oxia). נקודת תצפית נוספת על הערוץ נמצאת בבלואי (Beloi), בצד המזרחי של הערוץ, הנגישה מהכפר Vradeto (אנ').

מסלול הליכה יורד לתוך הערוץ ממונודנדרי. לאחר מכן השביל מוביל צפונה דרך הערוץ למעיינות נהר Voidomatis, משם יוצאים שבילים מהערוץ לכפר Papingo (אנ') בצד הצפוני של הערוץ, או לכפר Vikos בצד הדרומי של הערוץ. אפשר גם לטייל דרומה דרך הערוץ ממונודנדרי ועד לגשרי האבן מהמאה ה-18 ליד קיפי (Kipi) (אנ').

היסטוריה אנושית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממצאים אפיפלאוליתיים חשובים נחשפו מ-Kleithi rock shelter (אנ'), על גדות ה-Voidomatis.‏^[17] במהלך המאות ה-9-4 לפני הספירה, התקיים יישוב מולוסי (אנ') קטן בין מונודנדרי (Monodendri) לוויצה (Vitsa), כולל בתי אבן ושני בתי קברות שהניבו ממצאים חשובים.^[18] עם זאת, במשך רוב התקופה ההיסטורית, הייתה האוכלוסייה המקומית בכפרים הסמוכים דלילה. הקרקע הסמוכה לערוץ ויקוס, כמו גם הערוץ עצמו, שימשה בעיקר לפסטורליה, וכן לאספקת עצי הסקה.^[19]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבט על ערוץ ויקוס מאוקסיה
מבט על ערוץ ויקוס מאוקסיה
מבט על ערוץ ויקוס מהכפר ויקוס
מבט על ערוץ ויקוס מהכפר ויקוס
שביל שמוביל לערוץ ויקוס
שביל שמוביל לערוץ ויקוס

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא קניון ויקוס בוויקישיתוף

^ ¹ ² Amanatidou, Despoina (2005). "A case study in Vikos-Aoos National Park - Greece" (PDF). University of Freiburg. נבדק ב-2009-07-27.
^ ¹ ² Guinness World Records 2005: Special 50th Anniversary Edition. Guinness World Records. 2004. p. 52. ISBN 978-1-892051-22-6.
^ Οικονόμου, Κωνσταντίνος (1986). Toponyms of Zagori (Thesis) (ביוונית). University of Ioannina. pp. 868–870. doi:10.12681/eadd/0252. hdl:10442/hedi/0252.
^ "Natura 2000 Data Form. Site code: GR2130009" (PDF). NATURA 2000. 2009. p. 8. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2011-07-16. נבדק ב-2010-07-12.
^ Hatzopoulou Magda. "About Greece-Landscape" (PDF). General Secretariat of Information, Greece. p. 7.
^ Hellander Paul (2008). Greece. Lonely Planet. p. 335. ISBN 978-1-74104-656-4.
^ Amanatidou: p. 17
^ ¹ ² Hanlidou, Kokkini 1997, p. 2
^ Amanatidou 2005, pp. 21-22
^ ¹ ² Hanlidou, Kokkini 1997, p. 1
^ Vokou, Katradia, Kokkini 1993, p. 1,8
^ Vokou, Katradia, Kokkini 1993, pp. 3-8
^ Facaros Dana; Theodorou Linda (2003). Greece. New Holland Publishers. p. 434. ISBN 978-1-86011-898-2.
^ Natura 2000: p. 9
^ Amanatidou 2005, p. 29
^ Drakopoulou 2004, p. 26
^ Gowlett, J. A. J. (1987). "The Archaeology of Radiocarbon Accelerator Dating". Journal of World Prehistory. 1 (2): 127–170. doi:10.1007/bf00975492. JSTOR 25800523.
^ Papadopoulou 2008, p. 14
^ Amanatidou 2005, p. 34

ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "קניון ויקוס".

[Amanatidou-1] ¹ ² Amanatidou, Despoina (2005). "A case study in Vikos-Aoos National Park - Greece" (PDF). University of Freiburg. נבדק ב-2009-07-27.

[Guinness_World_Records-2] ¹ ² Guinness World Records 2005: Special 50th Anniversary Edition. Guinness World Records. 2004. p. 52. ISBN 978-1-892051-22-6.

[3] Οικονόμου, Κωνσταντίνος (1986). Toponyms of Zagori (Thesis) (ביוונית). University of Ioannina. pp. 868–870. doi:10.12681/eadd/0252. hdl:10442/hedi/0252.

[4] "Natura 2000 Data Form. Site code: GR2130009" (PDF). NATURA 2000. 2009. p. 8. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2011-07-16. נבדק ב-2010-07-12.

[5] Hatzopoulou Magda. "About Greece-Landscape" (PDF). General Secretariat of Information, Greece. p. 7.

[6] Hellander Paul (2008). Greece. Lonely Planet. p. 335. ISBN 978-1-74104-656-4.

[7] Amanatidou: p. 17

[Hanlidou2-8] ¹ ² Hanlidou, Kokkini 1997, p. 2

[Amanatidou2122-9] Amanatidou 2005, pp. 21-22

[Hanlidou-10] ¹ ² Hanlidou, Kokkini 1997, p. 1

[11] Vokou, Katradia, Kokkini 1993, p. 1,8

[12] Vokou, Katradia, Kokkini 1993, pp. 3-8

[13] Facaros Dana; Theodorou Linda (2003). Greece. New Holland Publishers. p. 434. ISBN 978-1-86011-898-2.

[Natura9-14] Natura 2000: p. 9

[Amanatidou29-15] Amanatidou 2005, p. 29

[16] Drakopoulou 2004, p. 26

[17] Gowlett, J. A. J. (1987). "The Archaeology of Radiocarbon Accelerator Dating". Journal of World Prehistory. 1 (2): 127–170. doi:10.1007/bf00975492. JSTOR 25800523.

[18] Papadopoulou 2008, p. 14

[Amanatidou34-19] Amanatidou 2005, p. 34

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

	יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: צריך לתעתק את היישובים/נהרות.
	אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.	שכתוב

יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: צריך לתעתק את היישובים/נהרות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.