קנלוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קנלוני
צינורות קנלוני לפני בישול
צינורות קנלוני לפני בישול
מאכלים
סוג פסטה עריכת הנתון בוויקינתונים
מטבח המטבח האיטלקי
מוצא איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
אופן הגשה ממולא
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קנלוניאנגלית: Cannelloni, מבוטא: kannelˈloːni; הפירוש באיטלקית של המילה הוא "צינורות גדולים" או "קני סוף גדולים") הם גלילי פסטה חלולה המיועדים למילוי. הגלילים רחבים וקצרים יחסית. האורך עשוי להגיע ל-15 - 20 סנטימטרים והקוטר לכדי 5 סנטימטרים. מקור הקנלוני במטבח האיטלקי.

הקנלוני הוא גם מאכל אופייני במטבח הקטלוני, שם הם נקראים קנלונים ונצרכים באופן מסורתי ביום סטפן הקדוש.[1]

צורת הגשה ואופן הכנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופן הכנתו ייחודי - לאחר בישול קל במים רותחים, ממלאים את הקנלוני במילוי הרצוי, מעל זה מוסיפים רוטב כלשהו: עגבניות, רוטב שמנת וכו', מגררים ופרמזן ואופים בתנור.

צורת ההגשה של קנלוני דומה לגלילים של לזניה המוגשים בדרך כלל אפויים עם מילוי כלשהו, ומכוסים ברוטב. סוגי מליות פופולריות: תרד, ריקוטה, בשר בקר טחון ועוד. ראגו בשר ותערובת של גבינות ותרד הם המילויים הנפוצים ביותר. הקנלוני בדרך כלל מכוסה ברוטב עגבניות.

המנה הקלאסית של קנלוני לרוב מבוססת על צינורות הקנלוני או על עלי בצק ללזניה המבושלים במים ולאחר מכן מגולגלים סביב המילוי, מסודרים בתבנית, מכוסים ברוטב כלשהו ובגבינה ולאחר מכן נאפים בתנור. שימוש בצינורות הקנלוני נחשב כתהליך קל יותר מאשר שימוש בעלי לזניה. ההוראות על האריזה בדרך כלל מורות לבשל את הגלילים בישול קצר מאוד לפני המילוי, אך ניתן גם למלא את הגלילילם ללא בישול מקדים ולהשתמש בכמות גדולה יחסית של רוטב עתיר בנוזלים לפני האפייה כך שהקנלוני יתרכך במהלך האפייה[2].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לייחס אזכורים מוקדמים למקרוני ריפייני (פסטה ממולאת) לשנת 1770; אך נראה שהמילה קנלוני הופיעה רק בתחילת המאה העשרים.

במטבח האיטלקי עצמם כנראה התחילו להכין קנלוני רק בתחילת המאה ה-20. הקנלוני הממולא נחשב לאחד מסוגי הפסטה המודרניים ביותר, ולא מוזכר בספרי בישול מאיטליה מהמאה ה-19 או קודם לכן[2].

ההמצאה של המנה מיוחסת לבעל מסעדה בשם סלבאטורה קולטה (Salvatore Coletta). לקולטה הייתה מסעדה בסורנטו שבדרום איטליה בשם לה פאבוריטה (La Favorita). המתכון המקורי שהכין קולטה במסעדה כלל ריקוטה ותרד שגולגלו בתוך פסטה ברוטב עגבניות דרום איטלקי טיפוסי והוגשה במקום משנת 1907. במלחמת העולם השנייה עלתה הפופולריות של הקנלוני כשתושבי הערים הגדולות בדרום איטליה ברחו לפריפריה. כשחזרו לערים הגדולות לאחר המלחמה הם הביאו עמם את המתכון והוסיפו לו מוצרלה[3].

מניקוטי הוא הגרסה האמריקאית לקנלוני, אם כי המונח עשוי להתייחס לעיתים קרובות למנה האפויה בפועל.[4] ההבדל המקורי יכול להיות שהקנלוני מורכב מדפי פסטה שנכרכים סביב מילוי, בעוד שהמניקוטי הוא מנה של צינורות פסטה הממולאים על ידי מכונה מקצה אחד שלהם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Canelons | Cultura Popular" (באנגלית). lameva.barcelona.cat. בדיקה אחרונה ב-16 בינואר 2018. 
  2. ^ 1 2 איך מכינים קנלוני?, Haaretz הארץ
  3. ^ הולי קנלוני: מתכוני פסטה אלגנטיים, ynet, ‏2011-11-25
  4. ^ Hildebrand, Caz (2011). Géométrie de la pasta. Kenedy, Jacob., Salsa, Patrice. [Paris]: Marabout. עמ' 168. ISBN 9782501072441. OCLC 762599005.