קנת' ביאנקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קנת' ביאנקי
Kenneth Bianchi
KennethBianchi 1979.jpg
לידה 22 במאי 1951 (בן 71)
רוצ'סטר, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Kenneth Alensio Bianchi עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה המכללה הקהילתית של מונרו עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1977–1979 (כשנתיים) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קנת' אלזיו ביאנקיאנגלית: Kenneth Alessio Bianchi; נולד ב-22 במאי 1951) הוא חוטף, אנס ורוצח סדרתי אמריקאי, ביצע את רציחות "החונקים מהילסייד" (החונקים ממורד הגבעה) יחד עם בן דודו אנג'לו בואנו בלוס אנג'לס, וכן רצח שתי נשים נוספות באופן עצמאי בוושינגטון די. סי.. בימים אלה מרצה מאסר עולם בבית הכלא של מדינת וושינגטון.

ביאנקי חשוד גם בביצוע רציחות האלף בית, סדרה של שלוש רציחות שאירעו בעיר הולדתו רוצ'סטר, ניו יורק.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קנת' אלזיו ביאנקי נולד ב-22 במאי 1951 ברוצ'סטר שבניו יורק. אימו הייתה פרוצה אלכוהוליסטית שמסרה אותו לאימוץ בהיותו בן שבועיים. הוא נלקח לאימוץ באוגוסט 1951 על ידי ניקולס ביאנקי ואשתו פרנסיס והיה בנם היחיד, פרנסיס הייתה אחות אמו של אנג'לו בואנו.

ביאנקי היה ילד בעייתי מגיל צעיר, אימו המאמצת תיארה אותו כ"שקרן כפייתי" מהרגע שבו למד לדבר. הוא היה נופל לתרדמת דמוית טרנס בה עיניו היו מתגלגלות לאחור והוא איבד כל קשר לסביבתו הקרובה, רופא שאבחן אותו בגיל חמש קבע כי הוא סובל מהתקפי ניתוק. נוסף על כך, הוא נלקח לבדיקות רפואיות תכופות בשל בריחות שתן מרובות. הרופאים בחנו את איברי מינו פעמים רבות כדי לנסות לאבחן את מקור הבעיה והדבר גרם לו להשפלה גדולה. לביאנקי היו הפרעות התנהגותיות והוא נטה להתקפי זעם; אימו שלחה אותו לאבחון וטיפול אצל פסיכיאטר והוא אובחן כסובל מהתנהגות פסיבית-אגרסיבית בגיל 10. מבחן אינטליגנציה שעבר בגיל 11 קבע כי מנת המשכל שלו עמדה על 116, אך למרות יכולתו השכלית הגבוהה ציוניו היו נמוכים והוא עבר שני בתי ספר יסודיים כי לא הסתדר עם מוריו. אמו כינתה אותו "עצלן" והמורים התלוננו שאינו מתאמץ ואינו משקיע כפי יכולתו.

ניקולס ביאנקי מת באופן פתאומי מדלקת ריאות בשנת 1964, וקנת' הצעיר סירב לבכות או להפגין רגשות אחרים של עצב. בעקבות מותה של בעלה, פרנסיס נהפכה למפרנסת היחידה במשפחה והיא נהגה להשאיר את ביאנקי במשך ימים בבית במקום לשלוחו ללימודים בתיכון. זמן קצר לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים, ביאנקי נישא לחברתו בשנת 1971, הנישואים החזיקו מעמד 8 חודשים בלבד. כפי הנראה היא עזבה אותו מבלי להסביר מדוע. הוא נשר מלימודים במכללה לאחר סמסטר אחד בלבד ונדד בין מקומות עבודה פשוטים עד שמצא עבודה בתור מאבטח בחנות תכשיטים. הדבר הקנה לו את האפשרות לגנוב פריטים יקרי ערך ולחלק אותם לחברותיו ולפרוצות שהכיר כדי לקנות את אמונן. בגלל שהרבה לפרוץ ולגנוב הוא היה הרבה בדרכים והחליף כתובות רבות.

בשנת 1977 הגיע ללוס אנג'לס והחל לבלות זמן במחיצת בן-דודו, אנג'לו בואנו, שהרשים אותו בבגדיו היוקרתיים, בתכשיטיו, וביכולתו להרשים, להשיג כל בחורה שרצה ול"העמידה במקומה הראוי". בפרק זמן קצר מאז חברו זה לזה, הם החלו לעסוק כסרסורי זונות, ובסוף שנת 1977 החלו לבצע רציחות. עד לשנת 1979 שבה נעצרו, הם הספיקו לאנוס ולרצוח עשר נשים.

רציחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאנקי ובואנו סיירו ברחבי לוס אנג'לס במכוניתו של בואנו והשתמשו בתגי משטרה מזויפים כדי להונות נשים שהם שוטרים סמויים. קורבנותיהם היו נשים וילדות בגילאי 12 עד 28 מאזורים שונים במדינה. הם הורו לקורבנותיהם להיכנס למכונית בטענה כי מדובר ברכב משטרתי מסווה, נסעו לביתו של בואנו ושם עינו ואנסו אותן. הקורבנות היו:

צמד הרוצחים נהג להתעלל מינית בנשים לפני שחנק אותן למוות. בנוסף לחניקה הם רצחו את הקורבנות גם בשיטות נוספות כגון זריקה קטלנית, שוק חשמלי והרעלה בפחמן דו-חמצני. בעודו מעורב ברציחות, ביאנקי ניסה להתקבל ליחידת המשטרה של לוס אנג'לס ואף הצטרף לשוטרים ותיקים בניידות בניסיון ללכוד את החונקים מן הגבעה.

לילה אחד, בעודם ניסו לתכנן ולבצע את רציחתם המשותפת ה-11 במספר, ביאנקי גילה לבואנו שהוא הצטרף לשוטרים בניידות המשטרה ושהם תחקרו אותו לגבי מקרי הרצח. בואנו נכנס לטירוף אדיר ואיים להרוג את ביאנקי אם זה האחרון לא יימלט מידית לבלינגהאם וושינגטון. ביאנקי פעל לפי איומו של בואנו במאי 1978.

ב-11 בינואר 1979, בהיותו עובד כשומר, ביאנקי פיתה שתי סטודנטיות לבניין עליו שמר. הנשים היו קארן מנדיק בת ה-22 ודיאן ולדר בת ה-27, שתיהן סטודנטיות באוניברסיטת ווסטרן וושינגטון. הוא דחף את הראשונה לגרם מדרגות שהיה מולו וחנק אותה למוות. את הבחורה השנייה רצח בשיטה דומה. ללא עזרה משותפו הוא הותיר בזירת הרצח רמזים רבים והמשטרה לכדה אותו כבר למחרת הרציחות. רישיון נהיגה מקליפורניה ובדיקת רקע שגרתית קישרו אותו מידית לפרשת רציחות מורד הגבעה.

בעקבות מעצרו, ביאנקי הודה שבשנת 1977 הוא ושותפו בואנו התחזרו לקציני משטרה ו"עצרו" אישה בשם קתרין לור בכוונה לחטוף ולרצוח אותה. הם חזרו בהם מכוונתם לאחר שנודע להם שהיא בתו של השחקן פיטר לורה ושחררו אותה. רק לאחר מעצרו של ביאנקי נודע לקתרין על זהותו האמיתית של "השוטר" שעצר אותה.

העמדה לדין[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשפטו, ביאנקי טען לחפותו ונקט בהגנת אי שפיות, הוא טען שאישיות אחרת שלו בשם "סטיב ווקר" היא זו שביצעה את הרציחות. ביאנקי אפילו הצליח להתל במספר פסיכיאטרים ושכנעם כי הוא לוקה בהפרעת זהות דיסוציאטיבית. התביעה שכרה פסיכיאטרים משלה ולאחר שאחד מהם יידע את ביאנקי על כך שאדם הלוקה בהפרעה יסבול משילוב של שלוש "דמויות" שונות, הוא לפתע נקב בשם של דמות נוספות בשם "בילי". לבסוף, החוקרים מצאו כי השם סטיב ווקר הוא שם של סטודנט לפסיכולוגיה שביאנקי ניסה לגנוב את זהותו כדי לעסוק באופן לא חוקי כפסיכותרפיסט. נוסף על זאת, החוקרים מצאו אוסף של ספרי פסיכולוגיה מודרנית בביתו של ביאנקי, הדבר העיד על יכולתו לזייף את ההפרעות שקרא עליהן. החוקרים עימתו אותו עם ממצאיהם והוא הודה שזייף את ההפרעה וכי אינו סובל ממנה כלל. פסיכיאטרים שאבחנו אותו בתקופת המשפט קבעו כי הוא סובל מהפרעת אישיות אנטיסוציאלית ומהפרעת סדיזם סקסואלי.

כדי להמתיק את עונשו ביאנקי הסכים להעיד נגיד בואנו. עם זאת, בעדותו הוא המעיט ככל הניתן לשתף פעולה עם החוקרים וכן השתדל לסתור את עצמו פעמים רבות, כל זאת כדי להכשיל את הרשעתו של בואנו. מאמציו של ביאנקי לא נשאו פרי וגם בואנו הורשע ונידון למאסר עולם.

בשנת 1980, ביאנקי פתח במערכת יחסים עם ורוניקה קומפטון, אישה שאותה פגש בכלא. במהלך משפטו, היא העידה לטובתו וסיפרה לחבר המושבעים אגדה שקרית בנוגע לרציחות, במטרה לזכותו. בהמשך סיפרה שהיא רוצה לממש פנטזיה בעלת אופי נקרופילי יחד עם ביאנקי ואסיר נוסף המורשע ברצח. במהלך משפטו של ביאנקי היא נעצרה והורשעה בניסיון חטיפה ורצח, אותו ניסתה לבצע כדי לגרום למשטרה לחשוב שהחונקים ממורד הגבעה לא נתפסו ורציחותיהם נמשכות. ביאנקי לכאורה נתן לה דגימת זרע שלו כדי שתוכל להשתמש בה בזירת הרצח וליצור מצג שווא של אונס של הקורבן.

בשנת 1992 תבע מעצבת גרפית על סכום של 8.5 מיליון דולרים, בגין שימוש בפניו בקלף אספנות. הוא טען שיש לו סימן מסחרי על פניו אך השופט דחה את תביעתו ופסק כנגדו.

ביאנקי מרצה את עונשו בכלא באזור וואלה וואלה וושינגטון.

בקשתו לחנינה מוקדמת נדחתה ב-18 באוגוסט 2010, והוא יוכל להגיש בקשה נוספת לחנינה בשנת 2025.

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2021 יצאה סדרה דוקומנטרית, בשם "עיר המלאכים: עיר המוות", שעוסקת בלוס אנג'לס בתקופתם של ביאנקי ושל "הדוקר מסקיד רו".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קנת' ביאנקי בוויקישיתוף