קסיופאה A
 | |
| תמונה בצבע מדומה, המשלבת מידע משלושה מקורות: אדום - מידע ממצפה החלל שפיצר, בכתום - מהאבל, ובירוק וכחול - מצ'נדרה | |
| נתוני תצפית | |
|---|---|
| קבוצת כוכבים | קסיופאה |
| תאריך גילוי | 1947 |
| עלייה ישרה | 23ʰ 23ᵐ 26ˢ |
| נטייה | 48′ 58°+ |
| מאפיינים פיזיים | |
| מרחק |
11,000 שנות אור 3,372.58 פארסק |
| קוטר | 10 שנות אור |
קסיופאה A (גם 3C461 ו-G111.7-2.1) היא שארית סופרנובה בקבוצת הכוכבים קסיופאה. הסופרנובה התרחשה בגלקסיית שביל החלב, במרחק של כ-11,000 שנות אור ממערכת השמש, ומעריכים[1] שאורה הגיע לכדור הארץ לפני כ-300 שנה.
זהו העצם הבהיר ביותר בגלי רדיו מחוץ למערכת השמש, אך חיוור מאוד בתחום האור הנראה וניתן לראותו רק בצילומים עם חשיפה ארוכה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהתבסס על התצפיות הנוכחיות ומודלים של אירוע הסופרנובה, מעריכים כי אור מהתפוצצות הכוכב המקורי הגיע לכדור הארץ כבר לפני כ-300 שנה (סביב 1667, לפי חלק מההערכות), אך אין תיעוד היסטורי מפורש של האירוע.
עם זאת, האסטרונום ויליאם אשוורת' ואחרים הציעו כי האסטרונום המלכותי ג'ון פלמסטיד צפה באירוע, לא במודע, ב-16 באוגוסט 1680, כאשר תיעד כוכב בעל בהירות 6 במיקום קרוב לזה של קסיופאה A. אף סופרנובה לא נצפתה בגלקסיית שביל החלב מאז.
אחד ההסברים לכך שהאירוע לא נצפה הוא בליעת האור באבק הבין-כוכבי. לפי הסבר אחר, הכוכב שהתפוצץ היה מסיבי מאוד והשיל שכבות חומר רבות לפני אירוע הסופרנובה עצמו. חומר זה עלול היה להסתיר את הכוכב ולספוג חלק גדול מהאור שנפלט בקריסתו הסופית של הכוכב.
מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קסיופאה A מהווה את מקור הרדיו האסטרונומי הבהיר ביותר בשמיים מחוץ למערכת השמש, עם שטף של 2,720 ינסקי[2] בתדר של 1 הרץ. היא נצפתה לראשונה בתחום הרדיו ב-1947 ובתחום הנראה ב-1950.
ב-1979, יוסיף שקלובסקי חזה המצאות חור שחור בקסיופאה A. בשנת 1999, בתצפיות מטלסקופ החלל צ'נדרה זוהה "מקור נקודתי חם" קרוב למרכז הענן, אשר מרמז על כוכב נייטרונים או חור שחור.
קוטר ענן החומר הוא כ-10 שנות אור. מעריכים כי החומר בקליפה נע במהירות של כ-15 מיליון קמ"ש ובעל טמפרטורה של כ-30 מיליון מעלות צלזיוס. תצפיות על הכוכב המרכזי בעזרת טלסקופ החלל האבל הראו כי למרות ההשערה הראשונית, ששארית הסופרנובה מתפשטת באופן אחיד, בפועל קיימים שני סילוני חומר הנעים בכיוונים מנוגדים, ונעים במהירות של כ-50 מיליון קמ"ש, מהירות הגבוהה פי יותר משלושה משאר החומר בקליפה המתרחבת.
ניתוח הדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחרונה נצפו ונותחו הדים של קסיופאה A בתחום התת-אדום, אשר נראו מכיוון ענני גז קרובים באמצעות טלסקופ החלל שפיצר. ניתוח ספקטרום ההדים הראה כי הסופרנובה הייתה מסוג II, כלומר שהיא תוצאה של קריסה והתפוצצות של כוכב מסיבי, עם סבירות גבוהה לענק אדום. זוהי תצפית ראשונה מסוגה של הד בתת-אדום מסופרנובה שהתפוצצותה לא נצפתה, דבר הפותח מגוון אפשרויות לחקר ושחזור אירועים אסטרונומיים אשר התרחשו בעבר.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קסיופאה A, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- קסיופאה A, בבסיס הנתונים SIMBAD לגרמי שמיים אסטרונומיים
- תמונות מהלוויין IXPE של שאריות הסופרנובה קסיופאה A, באתר N12, 17 בפברואר 2022
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Nigel Henbest, Heather Couper: The guide to the galaxy p.110
- ^ ינסקי (Jansky) - יחידת שטף אסטרונומית, השווה, בתרגום למערכת היחידות הבינלאומית, ל-10-26 ואט למטר רבוע להרץ.