קסניה בוגוסלבסקיה
 | |
| לידה |
24 בינואר 1892 (יוליאני) אודסה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
3 במאי 1972 (בגיל 80) Herblay-sur-Seine, צרפת |
| מקום קבורה |
בית הקברות מונפרנאס |
| תחום יצירה |
אמנות חזותית, ציור, גרפיקה, איור, סצנוגרפיה, עיצוב, שירה, עיצוב תלבושות |
| בן או בת זוג |
ז'אן פוני |
  | |
קסניה בוגוסלבסקיה (ברוסית: Ксения Богуславская, באנגלית: Kseniya Boguslavskaya; 24 בינואר 1892 – 3 במאי 1972) הייתה אמנית אוונגרד רוסית, משוררת ומעצבת פנים. בעלה ז׳אן פוני היה גם צייר.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולדה בסנט פטרסבורג, למדה אמנות בפריז בשנים 1911 עד 1913. היא חזרה לסנט פטרסבורג ב-1913 ונישאה לז׳אן פוני. דירתם בסנט פטרסבורג הפכה למקום מפגש לאמנים ומשוררים אוונגרדיים. עם פוני היא פרסמה את החוברת הקובו-פוטוריסטית "Рыкающий Парнас" ב-1914.
במהלך שנת 1915 הצטרפה בוגוסלבסקיה ל״סופרמוס״ («Супремус»), קבוצת אמנים אוונגרדיים. חלק מחברי הקבוצה כללו (ליובוב פופובה, נאדז'דה אודלטסובה, ורווארה סטפנובה, אלכסנדרה אקסטר, איבן קליון, נינה גנקה-מלר, ז׳אן פוני ואחרים. את הקבוצה הוביל מייסד הסופרמטיזם, קזימיר מלביץ'.[1]
בשנים 1915–1916 עם אמנים סופרמטיסטים אחרים, היא עבדה במרכז העממי של כפר ורבובקה במחוז האוקראיני ליד קייב. היא הציגה בתערוכה הפוטוריסטית הראשונה ב-1915, ועזרה בארגון תערוכת הסופרמטיסט בסוף 1915. היא גם הייתה חברה בקבוצות אמנים רוסיים נוספות.
תקופת ברלין[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1919 היא ופוני ברחו מברית המועצות אל פינלנד. היא התגוררה בברלין בין השנים 1919 ל-1923, עבדה כמעצבת תפאורות עבור הקברט הרוסי-גרמני בשם Der Blaue Vogel ועבור התיאטרון הרומנטי הרוסי. בברלין, היא יצרה קשרים עם הפוטוריסטים הבינלאומיים.[2]
תקופת פריז[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר 1923 היא גרה עם בעלה בפריז. בעלה נפטר בפריז ב-1956; היא תרמה 12 ציורים של בעלה למוזיאון הלאומי לאמנות מודרנית בפריז ב-1959 ותרמה כמה מתחריטיו וניירות אחרים לספרייה הלאומית של צרפת ב-1966. היא הציגה ב-Salon des Indépendants ב-1966 ועזרה בארגון תערוכה מעבודותיו של פוני במוזיאון דה ל'אורנג'רי באותן שנים.
היא מתה במונפרנאס, פריז ב-1972.
