קפטן סטיב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קפטן סטיב
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

אסטבן הרננדורנה סוביאגה (Esteban Hernandorena Zubiaga‏; 3 באוגוסט 1905 - 28 בדצמבר 1965), שנודע בכינוי קפטן סטיב, היה רב חובל ספרדי-בסקי שהשתקע בישראל. ב-1947 פיקד על אוניית המעפילים פאן יורק של המוסד לעליה ב' במהלך ההכנות להפלגתה, ובהמשך מסעה שימש כקצין ראשון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת הדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרננדורנה נולד ב-1905 במוסקס (בבסקית Muskiz; בספרדית Musques; נקראה בעבר סומורוסטרו) שבחבל הבסקים בספרד.[1] בגיל 12 החל את לימודיו בבית-ספר ימי, ומגיל 14 הפליג בים כצוער. הוא הוסמך כקצין ב-1922, וכרב חובל ב-1927, בגיל 22. ב-1933 עזב את חברת האוניות שבה עבד, ופיקד על ספינות דיג. במלחמת האזרחים בספרד שרת בצי הרפובליקני ופיקד על משחתת ועל צוללות. אחרי נפילת הרפובליקה היגר עם משפחתו למקסיקו ובתקופת מלחמת העולם השנייה היה רב חובל בחברת ספנות צרפתית. ב-1946 העביר מפנמה למרסיי, בראש צוות של גולים ספרדים, את האונייה מרטון, שהייתה בבעלות יהודים. במהלך שהותו במרסיי הוצע לו להצטרף למוסד לעליה ב'.

הפלגת הפאנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הפאנים
רחוב קפטן סטיב בחיפה בעיר התחתית. הרחוב מוביל לשער הנמל

הרננדורנה השתתף במבצע הפאנים - אוניות המעפילים "פאן יורק" (בשמה העברי קיבוץ גלויות) ו"פאן קרסנט" (בשמה העברי – עצמאות), שהביאו למעלה מ-15,000 מיהודי רומניה ובולגריה. האוניות נקנו בארצות הברית באמצעות חברת קש, ובמאי 1947 הפליגו לים התיכון עם צוותים אמריקאים. ה"פאן יורק" נשלחה למרסיי, הצוות האמריקאי שוחרר, וצוות חדש בפיקודו של הרננדורנה תפס את מקומו. תחילה הובטח לו שיהיה רב החובל של האונייה, אך בסוף אוגוסט מונה לתפקיד גד הילב. אחרי שיחה ארוכה עם הילב הסכים הרננדורנה (שכינויו במוסד לעליה ב' היה "שלמה יעקבי הספרדי") להמשיך כקצין ראשון. אנשי הצוות היו גולים ספרדים רפובליקנים, ומתנדבים יהודים אמריקאים.

הבריטים, שעקבו אחר תנועת הספינות, הפעילו לחץ דיפלומטי כבד על ממשלות פנמה, טורקיה ורומניה כדי למנוע את הפלגתן, ואף שתלו דיסאינפורמציה בתקשורת העולמית בנוגע לספינות. כשזה לא עזר, החלו הבריטים להפעיל את השפעתם על הממשל האמריקאי, בטענה שקרית שהספינות מאורגנות בסיוע ברית המועצות על מנת להגביר השפעתה במזרח התיכון. ממשלת ארצות הברית השתכנעה ודרשה מהסוכנות היהודית לעצור את הספינות.

באותו זמן החל האו"ם לדון בתוכנית החלוקה להקמת מדינה יהודית בשטחי ארץ ישראל, וההנהגה הציונית לא רצתה להתעמת עם הבריטים. משה שרת, ראש המחלקה המדינית של הסוכנות, הורה לעצור את הפלגת הספינות. אולם, ראש "המוסד לעלייה ב'" שאול אביגור ואחרים ביישוב התעקשו לבצע את ההפלגה, בגלל הצורך לא לעכב את העולים שכבר היו מאורגנים ולחצו לעלות, והסכנה המוחשית שארבה, לדבריהם, ליהדות רומניה.

למרות הלחצים שהפעילה הנהגת הסוכנות, הפליגו לבסוף שתי הספינות לנמל בורגס בבולגריה, לשם הגיעו המעפילים מרחבי רומניה ברכבות נוסעים מיוחדות. האוניות הפליגו ב-27 בדצמבר 1947 כשעליהן יותר מ-15,000 מעפילים, ובהיותן בלב ים קבע להן דוד בן-גוריון את השמות העבריים "קיבוץ גלויות" ו"עצמאות". כשעברו הספינות מן הים השחור אל הים התיכון הן נתקלו במשחתות בריטיות. בהוראת בן-גוריון, שחשש לגורל הנוסעים הרבים, החל משא ומתן בין הבריטים לבין מפקדי הספינות, ולאחר שהושג הסכם, עלו חיילים לא חמושים על הספינות וכיוונו אותן ישירות לקפריסין, שם הורדו המעפילים למחנות מעצר.

קפטן סטיב ורוב אנשיו נשארו על האוניה במהלך מעצרה בנמל פמגוסטה בקפריסין, ושמרו על כשירותה להפלגה. כחודש אחרי הקמת מדינת ישראל, ב-18 ביוני 1948, הפליגו האוניות לחיפה, שם נעצרו במובלעת הבריטית בנמל עד לפינויה ב-30 ביוני.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרננדורנה החליט להשתקע בישראל, והביא לארץ את משפחתו. האוניה (ששמה שונה לקוממיות) הובילה לישראל עצירים משוחררים מקפריסין ועולים חדשים, והוא שרת בה עד סוף 1949. מאז, ועד פרישתו ב-1963, שרת כרב חובל באוניות שונות של החברות שוהם וצים. הוא התגורר בשכונה בת גלים בחיפה.

הרננדורנה נפטר בחיפה ב-1965, בגיל 60, ונקבר בבית העלמין הקתולי בחוף הכרמל.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרננדורנה היה נשוי למריה פילר ארסולה (נפטרה ב-1956) ואב לשלוש בנות ובן. בנו חנן (חואן) ונכדו דני הלכו בדרכו ושירתו כקציני מכונות בצי הסוחר הישראלי.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרט מבית יורדי הים (עוגן על הבניין) והשלט אודות רחוב קפטן סטיב

במלאת שנה למותו של הרננדורנה נקרא על שמו רחוב קפטן סטיב בעיר התחתית בחיפה.[2] חבריו הקימו את הוועדה הציבורית להנצחת זכרו של קפטן סטיב, שהוציאה חוברת לזכרו. גם בעיר פורטוגלטה שבחבל הבסקים, שבמשך שנים נחשבה בטעות כמקום הולדתו, נקרא על שמו רחוב - Calle Esteban Hernandorena.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "סטיב", הוועדה הציבורית להנצחת זכרו של "קפטן סטיב" (עותק בספריית אוניברסיטת חיפה, מספר מיון DS126.6.H45 S8)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דיון על מקום הולדתו של אסטבן הרננדורנה סוביאגה בהשתתפות בתו, מריה פילר הרננדורנה ארסולה, 2008 - 2009, בבלוג Elmareometro, כולל העתק תעודת טבילה
  2. ^ קטע רחוב ליד נמל חיפה נקרא על-שם קפיטן סטיב, מעריב, 1 בינואר 1967
    אמציה פלד, רחוב קפטן סטיב, בתוך "מדריך רחובות חיפה", באתר האינטרנט של עיריית חיפה