קפיטליזם בעידן התקשורת הדיגיטלית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: ניסוח קלוקל.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
קפיטליזם בעידן התקשורת הדיגיטלית
Capitalism beidan digitali F.jpg
מידע כללי
מאת ערן פישר
שפת המקור עברית
סוגה ספר עיון
הוצאה
הוצאה רסלינג
שנת הוצאה 2011
מספר עמודים 334
קישורים חיצוניים
OCLC 741225738
הספרייה הלאומית 003024919

קפיטליזם בעידן התקשורת הדיגיטלית הוא ספר עיון מאת ערן פישר שיצא בשנת 2011 בהוצאת רסלינג.

הספר מציג ניתוח ביקורתי על רשת האינטרנט. הוא שובר את המיתוס שהאינטרנט הוא "המרחב הציבורי החדש" [דרושה הבהרה] בכך, שהוא שולל את תדמיתו הניטראלית והפלורליסטית. בניגוד לדעה הרווחת, פישר מציג את הרשת הדיגיטלית כביטוי ישיר של האידאולוגיה הקפיטליסטית. התדמית הניטראלית, כביכול, [דרושה הבהרה] היא זו המאפשרת את מרחב הפעולה של הקפיטליזם.

על המחבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

את נושא ספרו, התרבות הדיגיטלית פישר גילה עניין עקב עיסוקו האקדמאי בגלובליזציה. פישר נשוי ולהם נולדה בת יחידה, המשפחה גרה בדירה שכורה במרכז תל אביב. פישר סוציולוג בהכשרתו וכיום עובד במחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן-גוריון. את עבודת הדוקטור שלו עשה באוניברסיטת ניו סקול שבניו-יורק.

על הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

פישר טוען שההנחה הרווחת שהרשת היא ביטוי של הגלובליזציה, בה יש חופש פעולה ואין בה גבולות היא מין הנאיביות. פישר מבקר שיח זה ומנסה בספרו לחשוף את האידאולוגיה הטמונה ברשת. כלומר, כיצד הרשת מגלמת ערכים קפיטליסטים ולא פלורליסטים. פישר קורא לתופעה זו, "הקפיטליזם החדש" פישר מציג שתי צורות של קפיטליזם: קפיטליזם ישן, תקופה זו הוא מכנה "פרודיסטית" וקפיטליזם חדש, צורה זו מכונה "פוסט-פרודיסטית". תקופה זו החלה במשבר הכלכלי שהיה בארצות הברית בסוף שנות השבעים. צורה זו תוחמת בתוכה את הבסיס החברתי, הכלכלי והתרבותי של הקפיטליזם החדש. ישנם הבדלים מהותיים בין התקופות שבאים לידי ביטוי בתרבות פוליטית, ארגון העבודה, הסדרי העסקה, טכנולוגיה ועוד.

האינטרנט הוא מגרש המשחקים החדש של בעלי ההון. הוא מסמל את הכלכלה החדשה הקפיטליסטית. המעבר לעידן כלכלי זה היה תלוי בחידוש אידאולוגיה ציבורית, והאינטרנט סיפק צורך זה. כלומר, המבנה של הרשת שכביכול פתוח, הביא ללגיטימיות ציבורית בנוגע לרשת האינטרנטית ובעקבות כך, הקפיטליזם עלה וחידש את עצמו.

פישר כותב כי "השיח הטכנולוגי אינו רק מטפורה ומודל לתיאור המציאות, אלא יש לו תפקיד פעיל ומרכזי בהבניית המציאות ובעיצוב 'רוח הזמן' הפוליטית, התרבותית והחברתית". הוא מזהה אותו כ"מרכיב מרכזי ביצירה של דרכי החיים, ההסדרים המוסדיים ויחסי הכוח החדשים... מרכיב מרכזי באופן שבו החיים הנוכחיים מובנים, נחווים ומנוהלים". זהו "שיח טכנולוגיה חדש שמעניק סוג חדש של לגיטימציה לקפיטליזם", הוא קובע. באמצעות "הבטחה למיתון הניכור, שיח הטכנולוגיה הנוכחי מעניק לגיטימציה להסדרים חדשים של כוח הכרוכים בקפיטליזם החדש, שבמרכזם היחלשות העבודה והמדינה אל מול ההון, הליברליזציה של השוק, ההפרטה של העבודה וההגמשה הגוברת של התעסוקה".(מתוך ה"ארץ")

האידאולוגיה הקפיטליסטית החדשה מספקת אומנם הטבות רבות, אפשרויות תעסוקה, טכנולוגיות חדשות המביאות נוחות לציבור ופנאי אטרקטיבי. יתר על כך, הרשת האינטרנטית מספקת מידע נגיש לציבור, מידע שבעבר היה יקר או קשה להישג ידם של מרבית הציבור. כמו כן, הרשת מאפשרת נוחות כמו תשלום חשבונות, דוחות, קניות ושמירה ויצירת קשרים עם אנשים מצידו השני של העולם. בנוסף, הרשת נותנת מגוון תרבותי לציבור של סרטים, סדרות, מוזיקה ואומנות. חשוב לציין שהפרט חש שיש לו מקום לביטוי, דבר זה בא לידי ביטוי ברשתות חברתיות ותגובות. את ההטבות הללו משרתות את האינטרס של בעלי ההון. אלו מבליטים את הנקודות האלו באידאולוגיה הקפיטליסטית וכתוצאה מכך, מסיטים את השיח הציבורי מעוולותיה של הכלכלה הקפיטליסטית. אידאולוגיה המכילה בתוכה ניצול של תאגידים גדולים. השיח הרווח שהרשת מייצגת את האנרכיה ודרך הרשת ניתן לעשות מהפכה שתחליף את המוסדות הישנים ותשנה את הסדר ההיררכי. אך, פישר קורא תיגר על כך וטוען שקפיטליזם החדש למד לנצל את הפתיחות ברשת. האידאולוגיה הקפיטליסטית מושרשת עמוק ברשת האינטרנטית, דרך החינמים הרווחים כיום ברשת. אם זה בחינם סימן שאתה הוא המוצר, אתה המנוצל, ודרכך התאגידים גוזרים קופה.

דוגמה לניצול הקפיטליזם ברשת בא לידי ביטוי ב"מיקור המונים". "מיקור המונים" פעולה שבה חברות מסחריות מפרסמות מכרזים לביצוע פרויקט ספציפי ומזמינות את הגולשים ליטול בו חלק. מכאן, פישר טוען, שעניין זה מבטא את המשכיות ניצול הקפיטליזם. כלומר ניצול היחיד על מנת לגזור רווחים. במקום לשלם לקבוצה של אנשים, הכוללים הטבות סוציאליות, בעליי ההון משתמשים ביחידים סקרנים, בעלי מוטיבציה הפועלים ברשת, רק אחד זוכה בקופה וההמון ששיתף פעולה עם עניין ועמל על כך רבות, לא זוכה לתגמול.

ביקורות על הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופסור בן אגר: "ספרו המבריק של ערן פישר מספק לנו סיבות משכנעות להיות ספקנים בנוגע ל'קפיטליזם של הלפטופ', על אופיו הגמיש ומידיות התקשורת שהוא מאפשר. בשעה שאנו גולשים, כותבים, ומעלים תכנים לרשת, אנו למעשה הולכים ונלכדים בסבך הרשתי של פיקוד ושליטה, אשר רודים בנו כיום כבעבר". [דרוש מקור]

וינסנט מוסקו: "מדריך זה לעולם הרשתי, פרי מחקר מדוקדק וכתוב לעילה, לא רק מנפץ את החלומות באספמיה בדבר 'אוטופיה 2.0', הוא גם מספק בדיוק את הניתוח המקיף אשר לו אנו זקוקים כדי להבין את הכוח וההתמדה של חלומות אלו". [דרוש מקור]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]